מראה הפנים/כתובות/ו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מציאת האשה. מעשה ידים שהן כמציאה. א"א לפרש על מעשה ידים ממש דמאי שייכות אית להו למציאה אלא על מותר קאי כדפרישית וכגוונא דאמר בבבלי ריש פירקין מציאה כהעדפה דמיא. וה"ט דמוקי לה במחלוקת וכר"מ ולא כר"י הסנדלר כדפרישית דאי לר' יוחנן הסנדלר דאמר מעשה ידיה תחת מזונות והמותר תחת מעה כסף מתני' במאי מוקי לה אי במעלה לה מזונות לבד א"כ מציאתה שהוא כמותר אמאי לבעלה הוי ואי במעלה לה הכל הא מציאתה ומעשה ידיה קאמר דמשמע במקום שמעשה ידיה לבעלה מציאתה נמי לבעלה והרי מעשה ידיה שלו אפילו אין מעלה לה מעה כסף ומציאתה דדמיא למותר לא הוי שלו וכן נמי לא נוכל לפרש אליבא דר"י הסנדלר מותר מעשה ידיה קאמר שהן כמציאה ובמעלה לה מעה כסף בלבד מיתוקמ' דהא אין רגילות שיעלה לה מעה כסף ולא יעלה לה מזונות כדפרישית בפרקין דלעיל שם ד"ה בשאינו וע"ש. והילכך ע"כ לא מיתוקמא מתניתין להאי מ"ד אלא כר"מ:

שאין עליה אלא אכילת פירות בלבד. אפילו נפלו לה אחר שניסת וכן אם נתן לה אחר מתנה וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהלכות זכייה הלכה י"ב:

שלא תהא מברחת משל בעלה. וכן הביא המרדכי בפרקין. ונראה דנ"מ בין ב' הטעמים דלטעם הראשון דוקא בניזונת מציאתה שלו דאז הוי ליה איבה וכן משמע מהתוס' ריש פירקין ד"ה מציאתה וע"ש ולטעם הב' אפילו בשאינה ניזונת:

דמשבק אינתתי' כו'. וכן קאמר בשנים אוחזין בהאי תלמודא אדם שגירש אשתו ולא נתן לה כתובתה חייב במזונותיה עד שיתן לה פרוטה אחרונה וקאמר התם מתניתא אמרה כן מציאת אשתו שגרשה אמר רבי הושעיא שלא תאמר הואיל והוא חייב במזונותיה עד שיתן לה פרוטה אחרונה תהא מציאתה שלו לפום כן צריך מתניתא ע"כ כלומר הא דאיצטריך במתני' התם למיתני מציאת אשתו שגירשה אע"פ שלא נתן לה כתובה הרי אלו שלה משום דלא תימא הואיל דחייב במזונותיה תהא שלו קמ"ל דשלה ובבבלי מוקי לה התם במגורשת ואינה מגורשת וכתב שם הרי"ף ז"ל ומסתברא לן דגמרא דילן לית ליה האי סברא מדצריך. לאוקמי מתני' במגורשת ואינה מגורשת וכן כתב בפ' שני דייני גזירות מדאמר התם בגמרא דף ק"ז האשה שאמרה גירשני בעלי ניזונת והולכת עד כדי כתובתה ודייקינן מינה עד כדי כתובתה אין יתר מכדי כתובתה לא והרא"ש ז"ל פרק שניה אוחזין דחה ראיותיו וע"ש דהעלה כיון שאין ראיה דגמרא דידן פליג אירושלמי עבדינן כגמרת הירושלמי ודעת הרמב"ם נראה כדעת הרי"ף ז"ל ועיין בב"י אה"ע סימן צ"ג:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף