קרבן העדה/כתובות/ו/א

קרבן העדה כתובות ו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מציאת האשה. וירושתה. אם נפלה לה ירושה הוא אוכל פירות בחייה והקרן שלה:

ופגמה נזק חבלה אם יחבלו בה:

ובזמן שבגלוי. שהבושה שלו ועוד שנמאסת עליו והוא סובלה:

ילקח בהן קרקע. שהרי זה כשאר נכסים שנופלין לה שהן תלויין:

אוכל פירות בחייה. והקרן שלה אם יגרשנה או ימות ואם תמות היא יורשה:

גמ' איתפלגון. פליגי בה ר"י ורשב"ל:

במחלוקת. הא דתנן מציאת האשה לבעלה לא אתיא אלא כר"מ דאמר לעיל פ' אף על פי המקדיש מותר מעשה ידי אשתו הרי זה הקדש א"כ אף מציאתה לבעלה אבל לר"י הסנדלר דאמר המותר חולין דשלה הוא כ"ש מציאתה שלה:

דו פתר לה. שהוא מפרש לפלוגתייהו דר"מ ור"י הסנדלר במעלה לה מזונות וכו' ומחיים הוא דפליגי וטעמו דר"מ לפי שיכול לכופה למעשה ידיה הלכך חל ההקדש על הידים עצמן שהיא קנויה לו כשפחה ולא הוה דבר שלא בא לעולם וכיון דקנויה לו כשפחה אף מציאה שלו ור"י הסנדלר קסבר שאינו יכול לכופה א"כ ידיה עצמן אין ההקדש חל עליהן דה"ל כדבר שאינו שלו ואמעשה ידיה אינו חל דה"ל דבר שלא בא לעולם א"כ מציאתה אינה שלו דלא תקנו לו חכמים אלא מזונות תחת מותר ומעה כסף תחת מעשה ידיה אבל מציאה אינה בכלל מעשה ידיה ולא בכלל מותר אבל לר' יוחנן דמוקי לפלוגתייהו דר"מ ור"י הסנדלר בשאינו מעלה לה מזונות ולאחר מיתה ובאדם מקדיש דבר שלא בא לעולם פליגי ותרווייהו סברי שאינו יכול לכופה צריכין לומר דלדברי הכל מציאה בכלל מעשה ידיה או מותר היא ומתני' ככ"ע:

מעשה ידים שהן כמציאה. כלומר כי היכי דפליגי במעשה ידיה פליגי נמי במציאה:

ד"ה היא. מתני' דהכא אתיא ככ"ע:

הוי דעיין דעיין אית לרשב"ל. הרי דאמוראי איכא אליבא דרשב"ל דמ"ד דרשב"ל אמר במחלוקת סובר כמ"ד לעיל פ' אע"פ משמיה דרשב"ל במותר מחמש סלעים פליגי ומ"ד הכא דרשב"ל אמר ד"ה היא סובר כמ"ד לעיל משמיה דרשב"ל דטעמא דר"מ משום דהוא דשלב"ל:

למי נצרכה. תנא דמתני' לאשמועינן דירושתה הוא אוכל פירות ואין כולה שלו דמלתא דפשיטא הוא מ"ש משאר נכסי מלוג:

לר"מ. איצטרך דקסבר זכת האשה זכה בעלה סד"א כולה שלו קמ"ל דאפ"ה לא זכה הבעל מירושתה אלא הפירות:

תמן תנינן. פ"ק דב"מ:

שיכול לשנותן. לכל מלאכה שירצה הלכך אף הגבהת המציאה בכלל מלאכות בעל הבית היא:

שאינו יכול לשנותן למלאכה אחרת. שלא שכרן מתחלה לכך לפיכך מציאתן שלהן:

אינו יכול לשנותה למלאכה אחרת. דתנן לעיכ פרק אף על פי וכופה לעשות בצמר אבל אינו כופה לעשות מלאכה אחרת ולמה מציאתה לבעלה:

מפני קטטה. שאם לא תתן לו מציאתה ירגיל קטטה עמה:

ופריך הגע עצמך. אמור לנפשך מה הועילו חכמים בתקנתן הלא תהא מברחת ותאמר שנתן לה אחר מתנה על מנת שאין לבעלה רשות בה:

ומשני קול יוצא למתנה. אם איתא שבמתנה ניתן לה היה הקול יוצא ויראה לשקר שיש לעמוד על השקר ע"י חקירה משא"כ במציאה יש לחוש שמשקרת כיון שאין קול למציאה:

ופריך הגע עצמך שמצאה בעדים. למה לא תהא שלה ובמתני' תנן סתמא משמע שלעולם מציאתה שלו:

ומשני זו מפני זו. כלומר משום לא פלוג תקנו אף מציאה שמצאה בעדים תהא שלו:

בשאין טפולין לאביהן. הח דתנן מציאת בנו ובתו הגדולים הרי אלו שלהן היינו בשאינן סמוכין על שלחן אביהן אבל בסמוכין על שלחן אביהן אפי' גדולים מציאתן לאביהן:

הורי רבי יצחק. בהאי דמגרש אשתו ולא גמר לסלק לה כל דמי כתובתה אלא מקצתה חייב במזונותיה עד שגומר בתשלומי כל כתובתה:

ממרק. גמר כמו קרצו ומירק אחר השחיטה על ידו:

דלא מחסר לה. טעמא דמתני' קאמר למה בושתה שלה כיון דלא מחסר לה מידי שיהי' בזה הפסד לבעלה אלא צערא דגופה הוא שביזה אותה והרי הוא שלה א"נ אדר"י בן בתירה קאי מפני מה יש לבעל שני חלקים בבשתה לפי שעיקר הנזק אליו יגיע וה"ק דלא מחסר לה כ"כ כמו שמחסר לבעלה:

בסתר למה נוטל. אבושת פריך אם הוא בסתר בינו לבינה למה יקח הבעל חלק אחד:

ומשני מפני צערו שמצטער עמה. שאף לאחר שנתביישה עדיין יש לה ולו צער על הבשת ההוא לפיכך יש לו חלק בו א"נ אריב"ב קאי כשהנזק בסתר למה יטול כלום הא אינו רואהו ואינו מגיע לו צער מן הנזק ומשני שמגיע לו שליש נזק ובושת לפי שמצטער עמה על נזקה ובושתה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף