מראה הפנים/גיטין/ב/ג

מראה הפנים גיטין ב ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וסיקרא ע"ג דיו חייב. כלישנא קמא בבבלי דף י"ט אמרי לה חייב ואמרי לה פטור דמקלקל הוא והרמב"ם בפי"א מהל' שבת פסק כלישנא בתרא סיקרא ע"ג דיו פטור שלא לחייבו מיתה או חטאת מספק:

ומקרע לפניהן וחותמין. מה דפרישית בפנים הוא כפירש"י ז"ל שמסרט צורת האותיות על קלף הגט וכן פי' המרדכי בשם ראבי"ה והתוס' דף ט' ד"ה מקרעין פירשו בשם ר"ח שלוקחין נייר חלק ומקרעין עליו שמות העדים מעבר לעבר ומשימין אותו על קלף הגט והעדים ממלאין את הקרעים דיו:

ולמה לינן אמרין רושם לפניהן במים כו'. מה דפרישית בלשון הב' כן נראה קצת מדברי הטור סי' ק"ל בשם הרמ"ה דפסק כהאי תלמודא דלא התיר אלא לקרוע להן נייר חלק אבל לרשום להם צורת אותיות אפי' ברוק לא דכיון שרישומו ניכר לפי שעה גזרינן אטו סיקרא אבל הרמב"ם בפ"א מהל' גירושין הלכ' כ"ג פסק שרושמין להם ברוק וכיוצא בו מדבר שאין רישומו ניכר וכשמואל ורב פפא בבבלי שם ומשמע דכ"ש דמקרעין דשרי לדידי' וכן כתב הב"י שם:

הקורע על העור כתבנית כתב כשר הרושם פסול. וכן הוא בהאי תלמודא פ' הבונה הקורע חייב הרושם פטור ובתוספתא פ"ב נאמרו הדברים בהפך הקורע פסול הרושם כשר וכן הוא שם בפ' הבונה והרמב"ם ז"ל בפי"א מהלכות שבת הלכה י"ו פסק כגירסת האי תלמודא הקורע על העור כתבנית כתב חייב הרושם פטור ובהלכות גירושין פ"ד הלכה ז' כתב המקרע על העור תבנית כתב או שרשם על העור תבנית כתב הרי זה כשר וכבר תמהו הרשב"א והה"מ ז"ל על זה דהרי אפילו לענין חיוב שבת פסק שהרושם על העור אינו כתב וא"כ למה אמר כאן הרושם כשר ולא מצאו טעם נכון לזה:

לכשתזכה בו ובמצותו תחזירהו לי. וכלומר באומר על מנת שתחזירהו לי וכן משני רב אשי בבבלי פ' מי שאחזו דף ע"ה משום דכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי ובשעת גירושין נקיטא לגט והדר היא מקיימא לתנאה דמתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה והוי שפיר דומיא דאתרוג כדאמר רבא בפ"ק דקידושין דף ו' הילך אתרוג על מנת שתחזירהו לי נטלו והחזירו יצא דנמי דוקא באומר על מנת שתחזירהו לי במתנה אבל אם אמר יהא שלך עד שתצא בו ואח"כ תחזירהו לי לא יצא כדכתב הרא"ש בפ' לולב וערבה וע"ש:

ובין השיטים שלי. ובבבלי פרקין דף כ' בעיא דלא איפשיטא היא אם אמר בין שיטה לשיטה שלי וכדמוקי התם דמעורה במקצת שיש בו אותיות ארוכין המגיעין מן השיטין לשיטה והכא דפשיטא ליה דלאו במעורה מיירי והילכך אין כאן כתב עוד כדמקשי התם ותיפוק ליה דספר א' אמר רחמנא:

תנא בונה בר שילא. כן היא גי' הה"מ בפ"ד מגירושין הלכה י"ז ובספרי הדפוס ט"ס:

מה טעמא דרבנו ספר מה ספר שהוא בתלוש. ובבבלי דף כ"א קאמר טעמא דרבנן אי כתב בספר כדקאמר' השתא דכתיב ספר לספיר' דברים הוא דאתא וממילא מישתמע דהכל כשר מדכתיב וכתב לה מ"מ ומחובר דפסול יליף לה מדכתיב וכתב ונתן מי שאינו מחוסר כו' כדפרישית במתני' והאי תלמודא לשיטתיה אזיל דדריש ונתן לדרשא אחריתא כדלעיל ובפ"ק:

אך להכשר זרעים כן. לר"י הגלילי קא בעי כדפרישית דאלו לרבנן לא חשבי רוח חיים כמחובר ובהדיא תנן בפ"ג דמכשירין משנה ז' דלא אדם ולא בהמה חשיבי כמחובר לענין הכשר זרעים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף