תשובות גאוני מזרח ומערב/ט

לרב האי גאון ^[1]

וששאלתם מי שצווה בשעת מיתתו בפני קרוב לו ורחוק מבניו ^[2] עדותו כשרה או לא, דמר רב נחשון גאון זכר לחיים ^[3] אכשרה ואמר דעדות קרובים לעניין חיוב מכות ^[4] הוא דפסילי והאי מתנה ^[5] לא מתחייב ולא זוכה השתא כי אמרי בפה ^[6] לאחר מותו כך אמר לנו ^[7] מי לא מחייב וכי אמרי בחייו לא מהני כלום, מה שורת הדין.

הכין חזינא דמסתברא הא מילתא דמר רב נחשון גאון והר גבוה היה וקא עבדא בה מעשה תדיר בכל בתי דינין וליכא עלה פירכא ^[8].

ראובן נשא אשה שיש לה בת והוליד ממנה בן והולידו הבן והבת בנים עדות זה לזה^[9], מהו.

...זה לזה בת אשת אביו וזה לזה בן בעל אמו וכי תנו (סנהדרין כז:) בעל אמו הן ובניהן אבל בני בניהם כשרים זה לזה.

שולי הגליון

↑ תשובה זו אות באות (החלק הראשון) למעט שינויים מועטים שיצוינו להלן מובאת בשו"ת הגאונים הרכבי סי' נ"א והיא מאותו קובץ תשובות שבהם נמצאת התשובה בסי' ח' וא"כ גם תשובה זו היא לרה"ג.
↑ בשו"ת הרכבי איתא רחוק לו וקרוב מבניו.
↑ שם "אדוננו לברכה".
↑ שם: וזכות. והרב יואל מיללער בהערותיו כתב שאולי יש לתקן: לעניין חיוב ומכות.
↑ שם "מיתאנא" והיינו שהכוונה לשכ"מ.
↑ שם בניה.
↑ שם אבהו.
↑ וכן דעת רב נטורנאי הובא בתשוה"ג שערי צדק (ח"ד ש"ז סי' כ"ו) אבל הרא"ש (סנהדרין פ"ג סי' כ"א) הביא סברת הגאון להכשיר והקשה עליו משום דבעינן תחילתו וסופו בכשרות. ובטור (חו"מ סי' ל"ג) נקט כהרא"ש שפסול וכן בשו"ת מהרשד"ם (אה"ע סי' ל"ג) אבל בשו"ע (חו"מ סי' ל"ג סי"ד) הביא שתי הדעות, ובסמ"ע (שם ס"ק כ"ב) ביאר דעת הגאון משום שגם בשעת העדות לא הייתה בה תועלת כי אם לבניו והוא גם אז היה רחוק להם ועיין בקצות החושן (שם סק"ג).
↑ הרב יואל מיללער כתב שעפ"י התשובה נראה שיש טעות בשאלה וצ"ל ראובן נשא אשה שיש לה בת ושוב נשא אחרת והוליד ממנה בן משום שלגירסא שלפנינו הם בני אחי אם

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

[1] תשובה זו אות באות (החלק הראשון) למעט שינויים מועטים שיצוינו להלן מובאת בשו"ת הגאונים הרכבי סי' נ"א והיא מאותו קובץ תשובות שבהם נמצאת התשובה בסי' ח' וא"כ גם תשובה זו היא לרה"ג.

[2] בשו"ת הרכבי איתא רחוק לו וקרוב מבניו.

[3] שם "אדוננו לברכה".

[4] שם: וזכות. והרב יואל מיללער בהערותיו כתב שאולי יש לתקן: לעניין חיוב ומכות.

[5] שם "מיתאנא" והיינו שהכוונה לשכ"מ.

[6] שם בניה.

[7] שם אבהו.

[8] וכן דעת רב נטורנאי הובא בתשוה"ג שערי צדק (ח"ד ש"ז סי' כ"ו) אבל הרא"ש (סנהדרין פ"ג סי' כ"א) הביא סברת הגאון להכשיר והקשה עליו משום דבעינן תחילתו וסופו בכשרות. ובטור (חו"מ סי' ל"ג) נקט כהרא"ש שפסול וכן בשו"ת מהרשד"ם (אה"ע סי' ל"ג) אבל בשו"ע (חו"מ סי' ל"ג סי"ד) הביא שתי הדעות, ובסמ"ע (שם ס"ק כ"ב) ביאר דעת הגאון משום שגם בשעת העדות לא הייתה בה תועלת כי אם לבניו והוא גם אז היה רחוק להם ועיין בקצות החושן (שם סק"ג).

[9] הרב יואל מיללער כתב שעפ"י התשובה נראה שיש טעות בשאלה וצ"ל ראובן נשא אשה שיש לה בת ושוב נשא אחרת והוליד ממנה בן משום שלגירסא שלפנינו הם בני אחי אם

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

תשובות גאוני מזרח ומערב/ט

תפריט ניווט

חיפוש