תשובות גאוני מזרח ומערב/ח
|
< הקודם · הבא > |
לרב האי גאון [1]
וששאלתם שני שותפין שאחד מהם אינו יכול לישבע כגון שנתחרש או שנחשד יש מן הדין להשביע זה בלא זה או לא.
כך ראינו אם אחד מהם נתחרש אין לו טענה כמו ששנינו (שבועות דף ל"ח ע"ב) אין נשבעין על טענת חש"ו, הוא אין יכולין להשביעו ושותפו אין מי שיאמר לו רצוני תשבע לי, לפיכך אין אנו משביעין את שכנגדו, אבל אם נחשד אחד מהם והוא תובע שותפו לישבע לו, יכול הוא לומר לבעל דינו כבר יש לו מן הדין לישבע וליטול טענתך אם אתה טועני כלום ואם תקבל שבועתי הריני נשבע אבל מה שאני טוען אותך ואינך מודה בו במה תדחני מלישבע לי, לפיכך חייב הוא לישבע לו ואם רוצה שכנגדו להשביעו אין אנו נמענין מלהשביעו, ואי לא תימא הכי בזמן שאדם נחשד אין משביעין לו בעל דינו ואין מן הדין להשביעו להשתיקו מתביעותיו, ואל תאמר דבר זה דומה למשנתינו (שם דף מ"ה ע"א) "היו שניהם חשודים" כי זה חשוד וזה אינו חשוד יכול לישבע וליטול לפי שלא נאמר הדבר אלא על דבר קצוב שהרי רבותינו שבא"י אמרו (שם דף מ"ז ע"א) חזרה שבועה למחויב לה ומתוך שאינו יכול לישבע משלם [2].
- ↑ תשובה זו מופיעה למעט שינויים מועטים שיצוינו להלן בשו"ת הגאונים הרכבי סי' נ"ווהיא מתשובות ששלח מר רב צלח בריה דמר רב בהלול סנהדרא רבא ורבנן דעמיה מן קיראון דמערבא לרב האי גאון וא"כ תשובה זו היא לרה"ג.
- ↑ בדין זה אם שותף נשבע שבועות השותפין בשכנגדו חשוד על השבועה בהגהות מרדכי פ"י דכתובות סימן ש"ב כתב שדעת מר כהן צדק דאידך נשבע ונוטל והביאו בדרכי משה לטור חו"מ סי' צ"ג אכן בתשוה"ג שערי צדק דף צ"ח סי' ט"ז פסק רב הילאי דאם א' מן השותפין חשוד גם השני אינו נשבע ובתשובה שלפנינו פסק כרב כהן צדק שנשבע חבירו, ובשו"ע (סי' צ"ב ס"י) פסק ששבועה בטענת ספק כגון זו שהוא בטענת ספק אין נשבע שכנגדו וכן דעת הטור (שם) והרמב"ם (פ"ב מהלכות טוען ונטען ה"ו) ודלא כהתשובה כאן.