תשובות גאוני מזרח ומערב/י
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
|
< הקודם · הבא > |
לא נודע למי
מי שעשה לאשתו בשעת כניסתה לחופה תכשיטין של זהב, וכשבא לגבות ממנו מס למלך, אמר אין עמי כלום שתענישוני עליו, אמרו לו השבע והיפטר אי משתבע פטור או לא.
פשיטא דפטור הוא כדכתבין (ערכין כד.) "אחד המקדיש את נכסיו ואחד המעריך עצמו אין לו לא בכסות אשתו ולא בכסות בניו ולא בצבע שצבעו [1] ולא במנעלים חדשים שלקחן לשמן", מי עדיף מס מהקדש וגמרינן בהדיא דהא קני כמה דקיימא קמיה הלכך כד משבע דלית ליה ההוא מידעם לאו דיליה הוא[2].
- ↑ לפנינו בערכין שם שצבען לשמן.
- ↑ בתשובות הרי"ף (במהדורת ליוורנו תקמ"א סי' רנ"ח והובא בנוסח אחר במהדורת בילגוריי תרצ"ה סי' פ"ב) הובאה מחלוקת הגאונים אם פורע בעל חוב מתכשיטי האישה ודעת הרי"ף שם שאע"פ ששנינו שהמקדיש אין לו בנכסי אשתו הרי בירושלמי (קידושין פ"א ה"ד) חילקו בין בגדי חול לבגדי שבת שבגדי שבת כן בכלל ההקדש וא"כ ה"ה תכשיטים שהם בכלל המס אלא שאם היא אישה חשובה וכן התכשיטים שהבטיח בשעת כתובה יכולה לעכב עליו, וראה עוד בשו"ת הגאונים (הרכבי) סי' ק"ז וברמב"ם (מלווה ולווה פ"א ה"ה) כתב שבעל חוב גובה מטבעות זהב וכסף ולא חילק בין אשה חשובה לשאינה חשובה, והרב המגיד (שם) הביא שיש אומרים שהבעל הקנה לאשתו הכל וכן דעת המרדכי (פ"ד דכתובות סימן קע"ב) בשם המהר"ם מרוטנבורג וזה כדעת הגאון כאן, ובטור (חו"מ סי' צ"ז) הביא ג' השיטות, אבל בשו"ת הריב"ש (סי' ש"א) כתב שגם החולקים על הרמב"ם לא נחלקו אלא בבגדי שבת ולא בתכשיטים, ובשו"ע (חו"מ סי' צ"ז סכ"ו) פסק שבע"ח גובה הכל ובהגה שם שיש חולקים ובסמ"ע (שם ס"ק ס"ב) כתב שגם הרמ"א יודה בתכשיטים ולא נחלק אלא בבגדי שבת והיינו דלא כהמרדכי אלא כדעת הריב"ש, וע"ע באחרונים שם.