תפארת ישראל - בועז/ברכות/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תפארת ישראל - בועזTriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
מלאכת שלמה
הון עשיר
יש סדר למשנה
רש"ש


דפים מקושרים

(א) אין עומדין אב"י לפי שצריך להתפלל בעמידה נקיט לשון אין עומדין. ועוד דאין עמידה אלא תפלה כברכות (ד"ו ב' ודכ"ו ב') ונ"ל דמשום דתכלית השכל הוא שיתנועע תמיד וישוטט בדרישותיו ובעיוניו אל כל עבר ופנה. וכאשר הוא קבוע במחשבה אחת בלי שיכול להתפרד ממנה ח"ו הוא רל"צ חולי רע (פיקסע אידע). והלב אדרבה חלישותו הוא. באם הוא משוטט בהרגשתו וחפצו ותאותו אנה ואנה. ואין לו מדות קבועות. והתפלה באה ליתן לו עמידה וקביעות מקום. וקיבוץ הרגשותיו לנקודה אחת להכי נקראת תפלה עמידה:

(ב) אב"י בספרי פרשתי המשנה בדרך אגדה. נאה ומתקבל. כי ידוע שכלי הבטה למרחוק הנקרא פערספעקטיף או טעלאסקאפ מורכב משני מיני זכוכית החתוכים כעין עגולים וקבועים זה לפנים מזה. האחד הוא מלוטש באופן שעוביו מגביה עצמו למעלה לנקודה חדה הבולטת על כל השטח של הזכוכית (קאנפעקס) לקבץ קווי אור והשני מלוטש באופן שהוא שקוע ושקערורית ומתעמק לתוכו אל נקודה א' למטה מכל חלל שטח הזכוכית (קאנקאף) לפזר הקווי האור. וע"י השנים האלו נפעל הבטה היקרה למרחוק. וכן הוא באם עומדין להתפלל ולהביט למעלה אל אבינו שבשמים. צריך להיות הראש והשכל שקוע למטה (קאנקאוו גלאז) והבטחון בלב מוגבה ונשא למעלה (קאנפעקס) וזה שאמרה המשנה לכוון את לבם למקום. נקודה מול נקודה. ואז ארובות השמים נפתחו ואנחנו רואים בעין פקיחא ה' יושב על כסא רם ונשא.

(ג) ובקרבן עדה כ'. דמודים מודים אפילו ביחיד אסור. ולא ידענא מנ"ל. ואשכחנא טובא בתהלים ותנ"ך פסוקי פסוקי ותנא ליה. ומילי מילי ותני ליה ואפילו שמות הקדושים רצופים. וכמ"ש אל אלהים ה' דיבר. ע"כ דוקא בצבור אסור. אבל ביחיד דרך רצוי הוא. וכן משמע מסתימת הר"ב כאן. ודרך שיר אפילו בצבור מותר. וכהלל (כסוכה דף ל"ט) וכ' ה' ת' י' ה' וכמו שהערני י"נ הרב הגביר מהו' מיכל בערענד מהנובר נ"י. וכן בשירת הים רגילין לכפול ה' ימלוך לעולם ועד. ומה שאומרים בצבור קדוש קדוש קדוש ה' צבאות. צ"ל נמי דשרי מדהוא שירת המלאכים. מיהו יש לתמוה על מה שאומרים באל מלך יושב ה' ה' אל ארך אפים. ואפילו למ"ש הרא"ש בפ"ק דר"ה. שיש נוהגין שהחזן אומר ויקרא ה' והקהל עונין ה' אל רחום וחנון. עכ"פ הרי אומר ב' ה' א'. סמוכים. י"ל דזהו נמי דרך שיר. [אב"י ל"מ נ"ל דשא"ה דהקב"ה עצמו צוה לעשות כסדר הזה כר"ה (י"ז ב') וכמו שצוה להדליק אש בשבת בביהמ"ק. ושהכהנים ילבשו בגדי שרת דכלאים. ותגלחת תער בנזיר מצורע והלוים. כנגעים (פי"ד מ"ד)]:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.