תפארת יעקב/גיטין/פא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תפארת יעקב TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png פא TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
תפארת יעקב
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה


דף פ"א ע"א

בתוס' בד"ה לא כל הימנו וא"ת וכו'. דבריהם תמוהין לכאורה לכל מעיין דלשמואל פשיטא דלא שייך קנוניא כיון דלא ניסת עדיין, ולפי מה שכתבתי מקודם ניחא דפשיטא דאין נ"מ לשמואל רק לענין אי נתקדשה לאחר אז אמרינן כיון שכבר עמדו אינה נאמנת דהוי לאחר זמן ולא אמרינן הא שווי' אנפשה חתיכה דאיסורא דאינה נאמנת מחמת זה לאבד זכותו של שני דהיינו זכות הראוי' לשני דאמרינן קנוניא עשו דנתקדשה מותרת לחזור לו משא"כ לר"א ב"א מאי קנוניא שייך:

אמנם עיקר קושית התוס' נראה לי דלק"מ, דודאי עיקר הדין שתצא מזה ומזה לרבנן אינו מן הדין דהא נשאת בטעות והוי כמו אונס דמותרת לבעלה והרי שאלו על זה ביבמות דלמה קנסוה רבנן מאי הוי לה למיעבד ואמרינן דהוי לה לאקרוי' לגיטא, והשתא ממילא פליג ר"א ארבנן דלא תקנו רבנן בהא שום דבר והניחו על הדין. וממילא אין מציאות לדין זה כלל דאי קודם שנשאת הוי לאלתר ואינו גט ומה יש לקנוס ואי נשאת אח"כ הרי אסורה מן הדין כאשה שזינתה תחת בעלה ואי נשאת קודם ממילא אינה נאמנת כלל דקנוניא עשתה לאבד זכותו של שני וא"כ מה להם לרבנן לחדש בזה לקנוס לאוסרה שמחמת זה תהא נאמנת לאבד זכות של שני כיון דמצד עצמנו לא חיישינן דהוחלף כלל דקנוניא עשו רק מחמת קנס חכמים, יהא מקום להאמינה הלכך ממילא אוקמוה אדינא ואינה נאמנת כלל:

ובעיקר מה שפירש"י במשנה משום קנוניא יש לדון דתיפוק. לי' הרי אשה שאמרה טמאה אני לך אינה נאמנת להפקיע עצמה מבעלה דשמא עיניה נתנה באחר א"כ מה צורך כאן לקנוניא, ונראה טעמו או דניחא לי' לפרש מתניתין אפילו למשנה ראשונה מ"מ כאן אינה נאמנת, או דדוקא בטמאה אני לך דליכא דמסייע לה אבל כאן דשובר שבידה וגט שביד בעלה מסייעין לה לולא חשש קנוניא היתה נאמנת:, אלא שיש לדקדק להיפך למשנה ראשונה למה לא תהא נאמנת כאן מק"ו דמסייע לה שובר שבידה ומה נפקא מינה לחוש שמא משקרת לחזור לראשון או עיניה נתנה באחר כמו דלא חיישינן למשנה ראשונה שמא עיני' נתנה באחר כן לא נחוש כאן, וצ"ל דדוקא התם דאומרת דהשתא נטמאה ואינה מקלקלת חזקתה דמעיקרא אבל כאן כיון שיצאה בחזקת גרושה אין מאמינים אותה לומר שלא נתגרשה כלל מעולם ולפי זה יש לומר דהך קנוניא שכתב רש"י לאו דוקא שתחזור לראשון אלא שמא עיניה נתנה באחר ועשתה קנוניא עם בעלה הראשון להחליף כדי שתצא משני ותנשא לאחר, ולק"מ קושית השה התוס' בלא"ה:

ודע דמהך סוגיא מוכח דהלכה כר"א דאי הלכה כרבנן א"כ לדידהו ודאי אפילו נשאת נאמנת שתצא מזה ומזה דהא בהדיא קאמרי תצא מזה ומזה דליכא למימר שנשאת אחר שנתברר שהוחלף א"כ זונה היא ומדינא אסורה לבעל >>>

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף