תפארת יעקב/גיטין/נח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תפארת יעקב TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png נח TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
בית מאיר
חתם סופר
רש"ש
תפארת יעקב

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף נ"ח ע"א

בתוס' בד"ה כל ממון שפוסקים עליו שיש לדקדק בדבריהם וליישב מה שלא זכרו בכאן הך תירוץ שזכרו פרק השולח וכן בהשולח לא זכרו מה שתירצו כאן, הכל מבואר אצלי באריכות פרק השולח דף מ"ה ע"א בתוס' בד"ה דלא ליגרבו ע"ש:

בגמרא חזק וקני. פירש"י כיון דדיבורא בעלמא הוא איכא למימר השני נוח לי, ולכאורה יש להקשות דמאי פריך לקמן מברייתא דלקח מן האיש דקתני עד שיכתוב אחריות הא התם לאו מטעמא דהשני נוח לי אתינן עלה ובהא יש לומר דמודה רב דאפי' שטר לא מהני וצ"ל דהך סברא דנחת רוח עשיתי לבעלי לא דמי לאונס כלל ולא הוי רק כהך סברא דהשני נוח לי וכל שאינו אונס ממילא לא מהני כל ל שכתב שטר, ועמ"ש לעיל במשנה:

בתוס' בד"ה אבל כו' אאשה נמי קאי והא דאמר פרק מי שהי' נשוי כתבה לראשון וכו'. דבריהם דחוקין ולכלהו פירושי לא מתיישב שפיר מה דפריך לקמן מברייתא וע"ש בתו' פרק מי שהי' נשוי שהרגישו בזה בפרט לדברי מהר"א משטא ודאי קשה דאטו עד השתא לא ידענו דאיכא מ"ד אחריות לאו ט"ס:

אבל לדעתי לק"מ בלא"ה דשם פרק מי שהי' נשוי הקשו התו' דמה ס"ד לאוקמא ברייתא כתנאי דלמה קתני כתב לראשון וכו' ותירצו מעיקרא דס"ד דהכוונה להיפך לאחד ודאי איבדה זכותה רק לשני ס"ד כיון דחזינן דלא רצתה לכתוב לראשון ש"מ דאין רצונה בכך וממילא יש לומר דמה שכתבה לשני דלא היתה יכולה לסרב כ"כ נגד בעלה ע"ש, והתוס' שם דחו דבר זה דא"כ למה נאדי מהך סברא לומר להיפך הא יש לומר כדקס"ד וכולה ר"י הוא ומחלקינן בין ב' לקוחות בין אחד להיפך:

אבל באמת דבריהם תמוהין לפע"ד דהיאך אפשר לאוקמא כר"י הא מתניתין דלקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל מיירי בלוקח ראשון וקתני מקתו בטל וע"כ הוצרך לאוקמא כר"מ, ובלוקח ראשון לכ"ע איבדה זכותה:

אמנם היינו דוקא לשמואל דע"כ הך סוגיא דהתם כשמואל אזלא דלרב לא הוי מקשי מידי דשאני הך דמי שהי' נשוי דכתבה דין ודברים ובשטר מקחו קיים וע"כ דהקושיא התם לשמואל דלא מחלק בשטר כלל אבל לרב לא קשיא כלל ממתני' דידן, ולפ"ז ממילא מוקמינן כולה כר"י ובשטר איבדה זכותה רק ה"מ בלוקח ראשון אבל בשני כיון דחזינן דלא רצתה לכתוב אמרינן דמה שחתמה לשני היה מכח נחת רוח לבעלה כמ"ש התוס' הנ"ל, וזה ברור לפע"ד, ומלשון התוס' גופה כאן יש לדקדק דהך סוגיא דהתם רק לשמואל, דאל"כ חדא דהוי להו להקשות בפשיטות מעיקרא שם דמאי מקשה ממתני' על משנה דמי שהיה נשוי שאני התם דכתבה שטר, ועוד שכתבו דמשמע דלראשון יכולה לומר נחת רוח עשיתי והרי התם מפורש להדיא דמחלק ע"כ לא קאמר ר"מ רק בב' לוקחין אבל באחד יכולה לומר וע"כ דידעו דהך סוגי' דהתם כולה לשמואל כמ"ש ולפי זה ממילא לק"מ כמ"ש:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף