רש"י/גיטין/נח/א

רש"י גיטין נח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

קצוצי תפילין. דפוסי תפילין חוץ מן הרצועה קרוי קציצה כדאמרי' במסכת סוכה (דף כו:) אוחז ברצועה ואינו אוחז בקציצה:

דדרעא. מ' סאה ודרישא שהם גדולים ד' בתים בכל קציצה הוו ג' זימני מ' סאה וא"ת ד' לא היא שבית אחד של זרוע גדול מאחד מבתי הראש לפי שכאן כל ארבע פרשיות בבית אחד ובשל ראש פרשה אחת בבית אחד ומ"מ דפוס של ראש מתוך שצריך לחלק הבתים ולהיות ריוח ביניהן וקבועין על מושב אחד הוצרך המושב להיות רחב והוי על אחד שלשה שבזרוע:

ארבעה קבין. בחורבן בית ראשון:

איסתרי. סלעים:

שהיו מגנין את הפז ביופיין. והיינו מסולאים לשון סולו לרוכב (תהלים סח) לא תסולה בכתם אופיר משובחין היו ביופיין מן הפז:

בליוני דגושפנקי. צורות נאות שבחותמיהן כדי שתתעברנה כנגדן:

כמה מרחיקנא מההוא דוכתא. שלא הגעתי ללמוד אותו פסוק:

אינגד. מעט:

פוסתא ופלגא. דף וחצי:

על כבוד שמך הגבור. והיכן גבורתך:

עלי ועליך. ששמי נתחלל בכך:

שוליא דנגרי הוה. לא היה רבו לתורה אלא רבו לאומנות של נגרים:

שוליא. אינדרי"ן:

הוצרך ללוות. הרב:

קידם. השכים:

שתי פתילות בנר אחד. אשת איש:

לא שנו. דמקחו בטל:

אלא דאמרו ליה. בעלים לזה שלקח מסיקריקון:

לך חזק וקני. בחזקה דכיון דדיבורא בעלמא הוא איכא למימר השני נוח לי:

אבל. אי כתב ליה שטרא בשמיה:

קני. דכולי האי לא הוה ליה למיעבד אי לאו דזבנה ליה מכר גמור ומדעת:

אחריות. דאי טרפו לה מיניה לגבייה דמי ארעא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף