מהרש"א - חידושי אגדות/גיטין/נח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהרש"א - חידושי אגדות TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png נח TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
בית מאיר
חתם סופר
רש"ש
תפארת יעקב
גליוני הש"ס

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


קצוצי תפילין כו'. עיין פרש"י ובערוך בערך קץ וז"ל וכל בית שמו קצוצה לפי שהוא קצוצה מחברתה כו' עכ"ל ע"ש:

מאי קרא בת גו' אשרי שיאחז ונפץ את עוללוך גו'. ודאי דהאי קרא לא מתפרש אלא בניפוץ עוללים דבני בבל על הסלע אבל מרישא דקרא מפורש שגם הם עשו כן בבני ישראל כמ"ש אשרו שישלם לך את גמולך שגמלת לנו דהיינו שישולם לך מדה כנגד מדה ומפרש לה דהיינו בניפוץ עוללים גו' וק"ל:

מאי מסולאים בפז כו'. דלפי פשוטו ה"ל למכתב המסולאים מפז במ"ם כמו הנחמדים מפז או כפז בכ' אבל בפז משמע שמסולאים ע"י הפז דהיינו ע"י תכשיטי פז שהיה עליהם ולכך מקשה והלא תרתי מתקלי אסתירי פיזא כו' וקאמר אלא שהיו מגנון את הפז ביופיין מעיקרא כו' ויהיה ב' בפז כמו תחת הפז שהיו משמשים משמשי ערסותיהם מעיקרא כנגדו מייתו בני ישראל. ואמר דא"ל חד לחבריה הא היכא כתיבא כו' מדבריו מוכח דקרא כבר בקללות ואם התחיל גם בהנך דמשנה תורה והפסיק בהן דף ופלגא מהאי קרא לא היה לו לומר היכא כתיבא דאימא במה שלפניו שלא קרא עדיין כתיבא אלא נראה דלא התחיל כלל בהנך דמשנה תורה ולא קרא אלא הנך קללות דת"כ ולא ידע כלל אי כתיבי גם במשנה תורה ולכך קאמר והיכא כתיבא בת"כ וא"ל

גם כל חלי וכל וגו' דלזה רמזה התורה ולפו שהוא דבר מגונה לא נכתב במפורש

ושא"ל או מטאי לגבוה לא איצטרוכי לך. דהיינו שגם אני הייתי מבין שעד"ז רמז הכתוב וק"ל:

עיני עוללה לנפשי מכל בנות גו' ד' מאות בתי כנסיות כו'. ופי' שהוא נשתייר לבד מכל הני תינוקות ובנות עירי כי ביתר ושאר עיירות נקראים בנות לגבי ירושלים וכה"ג מייתי רשב"ג להאי קרא בפ' מרובה ובסוף מסכת סוטה גבי ת"ק ילדים כו' ע"ש: אמר

מי נתן למשיסה יעקב כו'. אמר האי קרא לידע בו אם בן חכים הוא להשיב לו סיפא דקרא הלא ה' זו חטאנו גו' כדמסיק מובטחנו בו כו' ואיני זז מכאן עד שאפדנו כו' דמופלג בחכמה היה כמ"ש התוספות ויש לדקדק בקרא ענין הכפל ושינוי שאמר לבוזזים ולא לביזה כמו למשיסה ע"ד שאמרו בסוף כתובות בזוזו ובזוזי דבזוזי ואמר שע"כ באה להם כפולה הצרה על חטא הכפול דלא אבו בדרכיו הלוך הם מצות השכלוות שהה מדותיו ית' ב"ה שגם שכל האנושו ודת הנימוסית תודה בהן ולא שמעו בתורתו הם מצות השמעיות שאילו לא נכתבו לא הוה שכל האנושו עומד עליהן:

ועליהן קונן ירמוה על אלה אנו בוכיה גו'. דלעיל מיניה כתוב קרא עלו מועד דהיינו שנתוועדו ונזדווגו שני אדונים מב' השבוים אח ואחות למקום אחד והיינו לשבור בחורי גת דרך ה' לבתולת בת יהודה וע"ז אמר על אלה שהם הבן והבתולה אני בוכיה וה"ל למכתב אני בוכה אבל הרמז הוא מאמר הבן אני בוכה עליה על הבת אחותי ועיני עיני יורדה מים הוא מאמר ירמיה שב' עיני יורדין מים על הזוג הכשר הזה:

ועליה קונן ירמיה בת עמי חגרי שק גו'. אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כו'. כי האי קרא כתוב גבו מפלת צור ביחזקאל בשינוי קצת מהכא דכתיב אבל יחוד ותמרורים במקום מר שאמר כו הצרה שנתהוה בבת עמי היא אבל יחיד שלא נעשה כן בשאר אומות וע"ד צרת רבים חצו נחמה ומספד תמרורים כי כפל בבת עמי המרה והצרה כי יבא השודד עלינו דכיון דאבל יחיד קרא לה לא הל"ל עלינו אלא עליך אבל אמר עלינו שבזה יתגדל צרתי שובואו גם עליך:

מ"ד ועשקו גבר וביתו ואיש גו' מעשה כו'. ושוליא דנגרי הוה כו'. כל ענין זה מפורש בהאי קרא ודלעיל מיניה שאמר הוי חושבי און ופועלי רע דהיינו זה שהיה פועל אצל רבו ואמר כי יש לאל ודם שעי"ז בא שהלוה לרבו ואמר וחמדו שדות גו' שעי"ז שחמד ונתן עיניו באשת רבו עשק הגבר שהוא רבו דמלת גבר נופל בו כמו בן הגבירה וביתו שהיא אשתו בכ"מ דביתו ממש כבר כתוב וכתוב ונשאו ואולי ששינה לפי פשוטו לכתוב ונשאו במקום ולקחו דכתיב במקום הזה הוא אשת רבו שנשאה על ידי שהלוה לו ולא היה לאל ידו לשלם לו ואמר ושמעתי שהתינוקות נתעללו כו' אמר כן שודאו לא היתה אנוסה מהתינוקות אלו אלא שהוא הרגילה אותם עמה לדבר עבירה ורצון הוה ואסורה לך. ואמר

ועל אותה שעה נתחתם גזר דין ואמרו לה על ב' פתילות כו'. ונראה לפרש דבלישנא דעל אותה שעה נתחתם כו' אפשר הא דשהה ג' ימים מעיקרא לא עבר עמה עבורה והיתה מותרת לו לאחר שנתגרשה אלא שעל אותה שעה שעסקו להסיתו לגרשה ולשעבד בו ע"י כתובתה נתחתם גזר דין וללישנא דאמרו לה כו' אותה שעה אין זה עיקר עבורה אבל בשהתה אצלו מעיקרא ג' ימים עבר בה עבורה (ונעשית) [כשהיתה] א"א דהיינו ב' פתילות בנר א' שעי"ז אסורה לו גם אחר שנתגרשה נתחתם גזר דון ונראה גם שעבירת יחיד היה כיון שהיה בידם למחות ולא מיחו נחתם גזר דין לכלם:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון