תורת כהנים/ציונים ומראה מקומות מהגאון מהרי"ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

תורת כהנים ציונים ומראה מקומות מהגאון מהרי"ד

		הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
		נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה	דף השיחה

ברכות ב' ע"א כדתניא ובא השמש וטהר. הוא בתורת כהנים פ' אמור פרק ד' ברייתא ח':

שבת ג' ע"א תניא רבי אומר מעם הארץ בעשותה. הוא בתורת כהנים ס' ויקרא דיבורא דחטאת פרשה ז' ברייתא ט' ולקמן צ"ב הובאה בשם ת"ר וע"ש וגם מכאן קושיא לישוב הרמ"ע סי' כ"ה:

כ' ע"א תני ר' חייא לסיועיה לשמואל כדי שתהא שלהבת עולה מאיליה. הוא בתורת כהנים ס' אמור פרשתא י"ג ברייתא ז' להעלות נר תמיד שתהא שלהבת עולה [והדרך תמים הגיה גם שם תיבת מאליה]:

כ"א ע"א תני רמי בר חמא כו' הוא תני לה והוא אמר לה [להעלות נר תמיד] (כדי) שתהא שלהבת עולה מאיליה. הוא התו"כ דלעיל:

נ"ט ע"א והתניא וכל כלי כו' יכול כפה סאה כו'. הוא בתורת כהנים מצורע פרשת זבים פרק ב' ברייתא ה':

ק"י ע"ב והתניא מניין לסירוס באדם כו'. הוא בתורת כהנים אמור פרק ז' ברייתא י"א ומסיים שם כדברי בן חכינאי ועיין פירוש הראב"ד על תמיד דף כ"ז: ובפירוש הראב"ד שם דף י"ג:

קל"ב ע"א תניא כוותיה דרבי יוחנן ודלא כרב אחא בר יעקב שמיני ימול כו'. הוא בתורת כהנים ס' תזריע פרק א' ברייתא ג' והובא גם בירושלמי נדרים פ"ד:

קל"ג ע"א דתניא בשר ואף על פי שיש שם בהרת [ימול]. תורת כהנים תזריע פרק א' ברייתא ד':

עירובין דף ס"ט ע"ב כדתניא מכם כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה פרשתא ב' ברייתא ג':

צ"ו ע"ב דתניא בני ישראל סומכין. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה פרשה ב' ברייתא ב':

ק"ה ע"א דתני רב כהנא מתוך שנאמר כו' מצוה בתמימים כו'. הוא בתורת כהנים ס' אמור פרק ג' ברייתא י"א:

פסחים ד' ע"א ותניא כל היום כשר למילה. הוא בתורת כהנים תזריע ברייתא ג' פרק א' והובא גם ביומא כ"ח:

כ' ע"א תני תנא קמיה דרב ששת שרץ מטמאה וכו'. הוא בתורת כהנים ס' שמיני סוף פרשה ח' בשם ר' עקיבא:

כ"ז ע"ב דתניא ושמו בנחת כו'. הוא בתורת כהנים ס' צו פרק ב' ברייתא ד':

ל"ב ע"ב דתניא וחטאה בשגגה פרט למזיד. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרשתא י"א ברייתא ח' וע"ש בקרבן אהרן ועיין גמ' חגיגה כ"ה:

מ"ג ע"ב והא תניא כי כל אוכל חלב וכו'. הוא בתורת כהנים ס' צו פרשה י' ברייתא ט':

מ"ה ע"א דתניא כל אשר יגע בבשרה כו'. הוא בתורת כהנים צו סוף פרשה ג' וע"ש קרבן אהרן:

נ"א ע"ב אליבא דר"ע דתניא וכו'. הוא בתורת כהנים ס' בהר פרק ד' ברייתא ה' פ' אמר ר' עקיבא וכו':

נ"ט ע"א דתניא מערב עד בקר כו'. תורת כהנים אמור פרשתא נ"ג ברייתא י"א:

נ"ט ע"א והתניא את אשר לחטאת כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא פרק י"ח ברייתא ה' והובא גם בהוריות י"ג:

ס"ז ע"ב מיבעי ליה לכדתניא. הוא בתורת כהנים ס' צו פרק י"ד ברייתא ב' ושם הנוסחא בשעה שטמאי מתים חייבים זבים ומצורעים חייבים אין טמאי מתים חייבים אין זבים ומצורעים חייבים והובא לקמן צ"ה: בלשון תנו רבנן:

שם בתוס' ד"ה שכן. דהא דתניא בתורת כהנים. ס' תזריע פרשת נגעים פרק ב' ברייתא י' ועי' תוס' יומא ו': ד"ה שמטמא וע' ספר יראים סי' (שכ"ה) [רע"ז]:

ע"א ע"א דתניא לא ילין כו'. הוא בתורת כהנים ס' צו פרק י"ב ברייתא ג' ועיי"ש קרבן אהרן:

ע"ה ע"א ותניא באש כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פ' ה' בסופו:

צ"ו ע"ב כדתניא כשב לרבות את הפסח. הוא בתורת כהנים ס' ויקרא דיבורא דנדבה פרק י"ח ברייתא ד' והובא גם לקמן צז. בלשון דתניא וכן בזבחים ט' ובמנחות פ"ג ועי' יד מלאכי כלל רכ"ז:

צ"ז ע"א דתניא כשב וכו'. נסמן לעיל בסמוך:

ק"ט ע"א כדתניא כו' במי מקוה כו'. הוא בתורת כהנים ס' מצורע פרשת זבים פרק ו' ברייתא ג' והובא גם בעירובין ד' ובחגיגה י"א וביומא ל"א:

ק"כ ע"א תניא כוותיה דרבא כו' ת"ל על מצות ומרורים. ע' תורת כהנים אמור פרק י"א ברייתא ג' תלמוד לומר עליו תאכלו ופי' הכתוב דכתיב תאכלו עליו מצות:

חגיגה ט' ע"א דתניא וחגותם וכו'. הוא בתורת כהנים אמור ריש פרק י"ז:

י"א ע"א דתניא והקריבו זו קבלת הדם. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה פרשתא ד' ברייתא ד' והובא גם בזבחים י"ג בלשון והתניא אמנם בקדושין ל"ו הובא בלשון דאמר מר:

שם דתניא ורחץ במים במי מקוה וכו'. הוא בתורת כהנים מצורע פרשת זבים פרק ו' ברייתא ג' והובא גם בפסחים ק"ט. בלשון דתניא. אמנם בעירובין ד': ובסוכה הובא בלשון דכתיב וע"ש בקרבן אהרן ושו"ת לחמי תודה סי' ח':

דתניא בהם וכו' בכולן. הוא בתורת כהנים ס' שמיני סוף פרק ג' והובא גם בנדה נ"ו. בלשון דתניא ובנזיר נ"ב. בלשון ת"ש:

כ"ג ע"ב כדתניא והיושב כו' יכול כו'. הוא בתורת כהנים מצורע פרשת זבים פרק ב' ברייתא ה':

כ"ד ע"א תניא א"ר יוסי. תורת כהנים פ' צו פרשה ט' ותוספתא דחגיגה:

מועד קטן ב' ע"ב דתניא [שדך] לא תזרע כלאים. הוא בתורת כהנים קדושים פרק ד' ברייתא ט"ז וע"ש קרבן אהרן:

ז' ע"ב והתניא וישב מחוץ לאהלו כו'. הוא בתורת כהנים מצורע סוף פרשה ב' והובא גם לקמן ט"ו בלשון דתניא ובחולין קמ"א. בלשון דכתיב שם:

שם והתניא כו' ר' אומר אינו צריך. הוא בתורת כהנים תזריע פ' נגעים פרק ה' ברייתא ב':

י"ד ע"ב דתניא מנין לסנהדרין. הוא בתורת כהנים קדושים ריש פרק ו' והובא גם בסנהדרין סג. בלשון דתניא:

ט"ו ע"ב דתניא וישב מחוץ לאהלו כו'. הוא בתורת כהנים מצורע סוף פרשה ב' והובא לעיל ד' ז':

דתניא ר"ש אומר שלמים כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה פרק ט"ז ברייתא ג' והובא גם בזבחים צ"ט בלשון דתניא:

שם דתניא ואחרי טהרתו כו' יקריב חטאתו זו עשירית האיפה כו'. עי' גמרא מנחות ק"ח. ותורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרק י"ט ברייתא ח':

ראש השנה ו' ע"א דתניא [יקריב]. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה פרשתא ג' בסופו והובא גם ביבמות ק"ו. וב"ב מ"ח. בלשון דתניא ובקדושין מ"ח: בלשון דתנן וערכין כ"א. בלשון ת"ר:

ע"ב דתניא שנה תמימה. הוא בתורת כהנים פרשת בהר פרשה ד' ברייתא ד' והובא גם ביומא ס"ה:

ח' ע"ב דתניא וקדשתם כו'. הוא בתורת כהנים בהר ריש פרק שני וע' ס' נפתלי שבע רצון פ' בשלח:

תניא אידך יובל הוא מה ת"ל כו'. הוא בתורת כהנים בהר ראש פרק שלישי:

ט' ע"א מדתניא ועניתם את נפשותיכם כו'. הוא בתורת כהנים אמור פרק י"ג ברייתא ה' ועי' ס' יד יוסף האזינו דרוש א':

כ' ע"א והא תני רבה בר שמואל וכו'. הוא בתורת כהנים אמור פרק י' ברייתא ה' ע"ש:

ל"ב ע"א תניא רבי אומר עם המלכיות. הוא בתורת כהנים אמור פרשה י"א ברייתא ה' וגם מכאן קצת תיובתא להרמ"ע:

ל"ג ע"א דתניא [כו'] בני ישראל סומכין. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה פרשה ב' ברייתא ב':

יומא ה' ע"א דתניא וסמך ונרצה כו'. הוא בתורת כהנים ס' ויקרא דיבורא דנדבה סוף פרק ד' והובא בזבחים ו' בלשון ת"ש ובמנחות צ"ג בלשון ת"ר:

שם דתניא לתנופה לכפר. הוא בתורת כהנים ס' מצורע פרשת נגעים פרשה ד' ברייתא ה' והובא גם במנחות צ"ג: בלשון דתניא:

שם דתניא וכפר הכהן אשר ימשח כו'. הוא בתורת כהנים ס' אחרי פרשה ח' וס' אמור פרשה ב' ברייתא ב':

י"ב ע"א והתניא אחוזתכם מטמאה כו'. הוא בתורת כהנים מצורע פרשת נגעים פרשה ה' ברייתא ה' ועיין ירושלמי פ"ק דערלה:

שם ע"ב תנינא על בשרו וכו'. הוא בתורת כהנים ס' צו ריש פרק ב' והובא לקמן כ"ג בלשון כתנאי:

שם דתניא והניחם שם. הוא בתורת כהנים ס' אחרי פרק ו' ברייתא ז' ולקמן כ"ד:

ט"ו ע"א והתניא מערב עד בקר כו'. הוא בתורת כהנים אמור פרשתא י"ג ברייתא י"א:

י"ח ע"א והתניא והכהן הגדול מאחיו. הוא בתורת כהנים אמור ריש פרשה ב' והובא בהוריות ט'. בלשון דכתיב. ובחולין קלד. בלשון דתניא:

שם ע"ב והתניא ר' אליעזר בן יעקב אומר כו'. הוא בתורת כהנים קדושים פרק ז' דין ה':

כ"ג ע"ב נימא כתנאי על בשרו. הובא לעיל ד' י"ב והוא בתורת כהנים ס' צו ריש פרק ב':

כ"ד ע"א והניחם שם מלמד שטעונים גניזה. הוא לעיל י"ב והוא בתורת כהנים ס' אחרי פרק ו' ברייתא ז':

כ"ה ע"ב דתניא מנין לראש ופדר כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה פרק ז' ברייתא ג':

כ"ו ע"א [למאי אתא] (נ"מ) לכדתניא כו' נותן הפדר כו'. שם פרק ו' ברייתא ב':

כ"ח ע"ב דתניא וביום השמיני. הוא בתורת כהנים תזריע פרק א' ברייתא ג':

ל"א ע"א ותניא ורחץ בשרו. הוא בתורת כהנים פ' מצורע פרשת נגעים פרק ו' ברייתא ג' והובא בערובין ד' בלשון דכתיב ובחגיגה י"א. ובפסחים ק"ט. בלשון דתניא:

ל"ב ע"א תניא אמר רבי יהודה מנין לחמש טבילות כו'. תורת כהנים ס' אחרי פרק ו' ברייתא ג' ושם איתא טעון טבילה ר' אומר מנין לחמש טבילות וע"ש בכל הדף וגם מכאן תיובתא [לדברי] הרמ"ע סי' כ"ה אמנם בתורת כהנים שם הוא בלשון אחר:

ל"ד ע"ב והתניא בשר ערלתו. הוא בתורת כהנים [ס' תזריע] פרק א' ברייתא ד' והובא בשבת קל"ג. בלשון דתניא:

ל"ז ע"א דתניא צפונה. הוא בתורת כהנים פ' ויקרא דיבורא דנדבה ריש פרק ז' וע"ש קרבן אהרן והובא גם בזבחים נ"ט בלשון דתניא ועי' ירושלמי ספ"ק דשבועות וקרבן העדה שם:

מ' ע"ב דתניא יעמד חי כו'. הוא בתורת כהנים פרשת אחרי פרק ב' ברייתא ז' ולקמן ס"ה. וע"א. הובאה הברייתא זו בלשון מימרא:

שם תא שמע ועשהו חטאת הגורל עושהו חטאת וכו' סתם סיפרא מני רבי יהודה. והברייתא הזאת לא ראיתי בתורת כהנים שלפנינו וכפי הנראה רש"י שם ריש ד' מ"א. הרגיש בזה שכתוב בד"ה סתם ספרא כ' תו"כ ר' יהודה הוא הכי קאמר בסנהדרין פ"ו. והא בתורת כהנים היא דהא קרא בספר ויקרא כתיב עכ"ל. נראה שבא ליישב שהרי לא נזכר זה בתורת כהנים שלנו לזה כתב והא בתורת כהנים הוא כו' והגם דהרבה מקראות נדרשים בש"ס ובמדרשים שלא במקומן היינו היכא שהובא בדרך אגב אבל כאן מתחיל תחילת הדרשא על הפסוק של ת"כ נראה שהוא בתורת כהנים הגם שליתא בתורת כהנים שלפנינו. וראיתי בס' שיח יצחק שם ביומא מ"א כתב כעין שכתבתי וסיים עוד אפשר דאפי' נמצא דרשא זו בספרי במדבר וכו' סתם ספרא ר"י הוא כיון דקרא בס' ויקרא כתיב עכ"ל. והנה מלבד שהדעת אין נותן כן שנימא כיון דהמקרא הוא בס' ויקרא דכל הדרשות שנא במקומות אחרים על מקרא דספר ויקרא הם ר' יהודה דאדרבא כיון דלא קבען רבי יהודה בתורת כהנים מוכח דהוא לא סבירא ליה הך דרשא ואיך נוכל להקשות מהך דסתם ספרא ר"י ואדרבא הרי אמרינן לקמן ע"ד. תני רבה ור' יוסף בשאר ספרי דבי רב ופי' רש"י דלאו ת"כ ס' וידבר אלה הדברים והך דרשא דהתם היא בתורת כהנים שלפנינו סדר אחרי פרק ח' וצ"ל דבנוסחת הגמ' לא היה זה בתורת כהנים שלהם. ומזה נקח כלל גדול דמברייתא דת"כ שלא הובא בגמ' שלנו אין אין לבנות עליו יסוד לומר דר' יהודה הוא. וא"כ הרי חזינן כי הגם דהך דרשא הוא על מקרא דפ' אמור שהוא בס' ויקרא כיון שלא הובא בתורת כהנים לגירסת הגמרא קרי ליה שאר ספרי דבי רב ואינו בכלל סתם ספרא ר"י ועיין רשב"ם בבא בתרא קכ"ד: כתב בשאר ספרי דבי רב ספרא דבי רב היינו ת"כ ברייתא של ספר ויקרא שאר ספרי דבי רב קרי למדרש של ס' במדבר מוישלחו מן המחנה עד סוף הספר אלה הדברים וכו' ומכילתא דהיינו מדרש אלה שמות מהחודש הזה לכם עד סוף הספר כולהו אקרי שאר ספרי דבי רב והיינו דאמרינן בעלמא סתם מתניתין רבי מאיר סתם ספרא ר' יהודה סתם ספרי ר' שמעון סתם סדר עולם רבי יוסי סתם תוספתא ר' נחמיה וכולן אליבא דר' עקיבא עכ"ל הרי דאינך לא נקראים ספרא אלא צ"ל שרש"י כיון שבוודאי היו בנוסחת התו"כ שלפני הגמ':

מ"ה ע"א דתניא היה ר' יהודה אומר מנין להצתת כו'. תו"כ ס' צו:

שם דתניא מנין לאברים. תורת כהנים ס' צו:

שם ע"ב לכדתניא אש תמיד כו' לימד כו'. תורת כהנים ס' צו וע"ש קרבן אהרן:

נ"א ע"ב דתניא אשר לו. הוא בתורת כהנים ס' אחרי פרשה ב' ברייתא ב' והובא גם בשבועות ד' י"ד בלשון דתניא:

נ"ג ע"א תניא ר' אליעזר אומר ולא ימות עונש. הוא בתורת כהנים אחרי סוף פרשתא א' ועי' דרך תמים בהגהת תורת כהנים פ' אחרי. וגם מכאן תיובתא להרמ"ע:

נ"ה ע"א דתנא דבי ר' אליעזר בן יעקב על פני הכפורת. הוא בתורת כהנים אחרי פרק ג' ברייתא י"ב:

נ"ז ע"ב דתניא למעלה הוא אומר וכו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרק י' והובא גם בזבחים ל"ד: בלשון דתניא:

נ"ח ע"א תניא אידך ולקח מדם הפר וכו'. הוא בתורת כהנים אחרי פרק ד' ברייתא ט':

שם ע"ב תניא אידך לפני ה' מה תלמוד לומר. הוא בתורת כהנים ויקרא [דיבורא דחטאת] (פרק) [פרשתא] ג' ברייתא י"א:

ס' ע"ב כדתניא וכלה מכפר כו'. הוא בתורת כהנים אחרי ריש פרשתא ד':

ס"ב ע"ב תניא נמי הכי. הוא בתורת כהנים ס' מצורע פרק ב' ברייתא ח':

ס"ג ע"ב דתניא ואשה לא תתנו. הוא בתורת כהנים אמור פרק ז' ברייתא ד':

ס"ה ע"ב דתניא שנה תמימה. הוא בתורת כהנים ס' בהר פרשה ד' ברייתא ד' והובא בר"ה דף ו' בלשון דתניא והובא גם בערכין לא: בלשון דתנו רבנן:

ס"ז ע"ב לכדתניא המדברה כו'. הוא בתורת כהנים ס' אחרי ריש פרק ששי:

שם דתניא ר' אומר נאמר כאן עור ובשר כו'. הוא בתורת כהנים אחרי פרשה ה' ברייתא ו':

ס"ח ע"א דתניא וקרבו ופרשו והוציא. הוא בתורת כהנים ס' ויקרא דיבורא דחטאת ריש פרק ה' והובא גם בזבחים נ.:

שם דתניא והוציא את כל הפר כו'. הוא שם בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרק ה' ברייתא ד':

ס"ח ע"ב דתניא אל שפך הדשן. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרק ה' ברייתא ב':

ס"ט ע"א והתניא לא יעלה עליך כו'. הוא בתורת כהנים סדר קדושים סוף פרק ד':

ע"ד ע"א דתני רבה ור' יוסף בשאר ספרי דבי רב. הוא בתורת כהנים אחרי פרק י"ד ברייתא ד':

ע"ד ע"ב תניא אידך תענו את נפשותיכם. הוא בתורת כהנים אחרי פרק שביעי:

פ"א ע"א ותנא מייתי לה מהכא. הוא בתורת כהנים אמור פרק י"ד ברייתא ז':

פ"א ע"ב לכדתניא ועניתם את נפשותיכם. הוא בתורת כהנים אמור פרק י"ד ברייתא ה':

פ"ה ע"ב במשנה עבירות שבין אדם לחבירו כו'. הוא בתורת כהנים אחרי ריש פרק ח':

סוכה י"א ע"ב הא דתניא לולב מצוה לאגדו. הוא בתורת כהנים אמור פרק ט"ז:

כ"ח ע"א והתניא האזרח. הוא בתורת כהנים אחרי סוף פרק ז':

ל"ב ע"א תניא ר' יודא אומר משום ר' טרפון. הוא בתורת כהנים פרק י"ז ברייתא ה' בשם ר' טרפון הגם שלא נזכר שם ר' יודא סתם ספרא ר' יודא. גם מכאן תיובתא להרמ"ע סי' כ"ה:

ל"ג ע"ב תניא אידך ערבי נחל. הוא בתורת כהנים ס' אמור פרק ט"ו ברייתא ו':

ל"ו ע"ב תניא בסוכות תשבו. הוא בתורת כהנים אמור פרק י"ז ברייתא י' ועי' תוס' בשבת קלו: ד"ה דתניא וס' ידי אליהו למוהר"א גליפפא ד' פ"ט צ':

מ' ע"ב לכדתניא כי יובל הוא כו'. הוא בתורת כהנים בהר פרק ג' ברייתא ג' והובא בקדושין נ"ו: ובע"ז נד. בלשון מימרא:

שם תניא כוותיה דר' אלעזר. בתורת כהנים שם:

מ"א ע"ב דתניא משחרב בית המקדש כו'. הוא בתורת כהנים אמור פרש' י"א ברייתא י'.

מ"ג ע"א דתניא ולקחתם לכם וכו'. הוא בתורת כהנים אמור פרק ט"ו ברייתא ג' ולעיל ד' מ"א: הובאה בלשון דת"ר:

מגילה ד' ע"א דתניא משה תיקן להם כו'. הוא בתורת כהנים אמור פי"ז ברייתא י"ב שהיה משה אומר להם לישראל וכו' ובסוף המסכתא הובאה בלשון תנו רבנן:

ח' ע"א דתניא וכפר עליו הכהן כו'. הוא בתורת כהנים ס' מצורע פרשתא דזבים פרק ה' בסופו:

שם ע"א לכדתניא וכי יטהר הזב כו'. הוא בתורת כהנים שם ריש פרק ה':

ח' ע"ב דתניא ר' שמואל בר יצחק קמיה דרב הונא וטהרו הכהן. הוא בתורת כהנים פרשתא דנגעים פרק ב' ברייתא י':

כ"ב ע"ב ותניא ואבן משכית כו'. הוא תורת כהנים סדר בהר פרק ט' ברייתא ה':

יבמות ה' ע"א דתניא זקנו מה ת"ל כו'. היא בתורת כהנים מצורע פרשת נגעים פרק י"ב ברייתא ד' והובא גם בנזיר מ': ע"ש ומה שצינתי שם:

שם ע"ב דתניא [יכול יהא] כיבוד אב ואם. הוא בתורת כהנים [קדושים] פרשה א' פרק א' ברייתא י':

ו' ע"א תניא יכול כו' דתניא יכול אמר כו'. הוא בתורת כהנים הנ"ל והובא בב"מ י"ב בלשון תנו רבנן והוא גם בבמדבר רבה פרשה י"ד וע"ש:

שם ע"א מיבעיא ליה לכדתניא יכול יתיירא כו'. הוא בתורת כהנים קדושים פרק ז' ברייתא ז':

ל"ז ע"ב דתניא ר"א בן יעקב אומר. הוא בתורת כהנים קדושים פרק ז' דין ה' והובא גם ביומא י"ח:

נ"ד ע"ב דתניא ערות אחות אביך. הוא בתורת כהנים קדושים פרק י"ב ברייתא ד':

נ"ה ע"א דתניא ערות אשת אחיך כו'. הוא בתורת כהנים שם פרק י"ב ברייתא ד':

ס' ע"א דתניא מאלה אתה עושה כו'. הוא בתורת כהנים אמור פרק ב' ברייתא ה':

ס"ו ע"א דתניא מנין לכהן כו'. הוא בתורת כהנים אמור ריש פרשתא ה' והובא גם בירושלמי כאן:

ע' ע"א דתניא תושב קנוי קנין עולם. הוא בתורת כהנים ס' אמור סוף פרק ד':

ע"ה ע"א דתניא וטמא יכול לכל. הוא בתורת כהנים שמיני סוף פרק ח':

ע"ז ע"ב אני שונה עמיו מעמיו כו'. הוא בתורת כהנים אמור פרק ב' ברייתא ו':

ע"ח ע"ב כדתניא מנין לאחד מכל העכו"ם כו'. הוא בתורת כהנים ס' בהר פרשתא ו' ברייתא ד' וע"ש בפסיקתא זוטרתי נראה שהיתה לו גירסא אחרת בגמ':

צ"ד ע"ב דתניא באש ישרפו. הוא בתורת כהנים ס' קדושים סוף פרק י' והובא ג"כ בסנהדרין ע"ו בלשון תנו רבנן:

ק"ו ע"א דתניא יקריב אותו. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה סוף פרשתא ג' והובא גם בר"ה ו'. בלשון דתניא:

כתובות ל"ז ע"ב לכדתניא מנין ליוצא ליהרג. הוא בתורת כהנים בחקותי פרק י"ב ברייתא ז' והובא גם בערכין ו':

צ"ז ע"ב דתניא והוא אשה כו'. הוא בתורת כהנים אמור סוף פרשתא ב' והובא גם ביבמות נ"ט בלשון דתנו רבנן:

קידושין ד' ע"א דתניא תושב. הוא בתורת כהנים אמור סוף פ' ד' ונדפס מכבר על הגיליון:

ז' ע"א מי לא תניא האומר רגלה של זו עולה. הוא בתורת כהנים בחוקתי ריש פרק ט':

ח' ע"א דתניא מכסף מקנתו. הוא בתורת כהנים בהר פרק ח' ברייתא ד':

ט"ו ע"א דתניא ושב אל משפחתו כו'. בתורת כהנים בהר סוף פרק ז':

ט"ז ע"א דתניא והתנחלתם אותם וכו'. הוא בתורת כהנים בהר פרשה ו' ברייתא ה' והובא בכתובות מ"ג: בלשון מימרא:

כ"ד ע"ב ותנא תונא תמות וזכרות בבהמה וכו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה פרשה ו' ברייתא ג' וסדר אמור פרשתא ז' ברייתא ב' והובא בחולין כ"ג. בלשון מימרא ובתמורה י"ד. בלשון דתניא ובזבחים קט"ז. בלשון מימרא וכן במנחות כ"ה. [ושם ו' ע"א] בלשון מימרא:

כ"ט ע"א והתניא איש כו'. הוא בתורת כהנים קדושים פרשה א' ברייתא ב' ג':

שם תנא דבי ר' ישמעאל כל מקום כו'. הוא בתורת כהנים ריש ס' צו וסדר אמור ריש פרשתא י"ג וע"ש:

ל"ה ע"ב לכדתניא לא יגלחו כו'. הוא בתורת כהנים קדושים פרק ו' ברייתא ד':

נ"ב ע"ב דתניא ומעלה מעל בה' כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרק כ"ב ברייתא ג' והובא בתמורה ח' בלשון מיתיבי ובזבחים קי"ד בלשון דתניא וכן בבכורות נ"ג:

נ"ג ע"א דתניא מנין שאין חולקין כו'. תו"כ סדר צו פרק עשירי:

ס"ז ע"ב כדתניא מנין לאחד מן העכו"ם כו'. הוא בתורת כהנים בהר פרשה ו' ברייתא ד' וע"ש בפסיקתא זוטרתי הביא גירסא אחרת:

גיטין מ"ג ע"ב ולתנא דבי רבי ישמעאל דאמר בשפחה כו'. הוא בתורת כהנים כהנים סדר קדושים פרק ה':

מ"ח ע"א לימא כתנאי מנין וכו'. היא בתורת כהנים סדר בחוקתי פרק י"א ברייתא ד' והובא גם בבבא בתרא ע"ב: וערכין י"ד. בלשון דתניא ובערכין כ"ו: בלשון תנו רבנן:

פ"ב ע"א והתניא ונתתי נגע צרעת וכו'. הוא בתורת כהנים מצורע פרשת נגעים פרשתא ה' ברייתא ו' ועי' תמים דעים להראב"ד סי' רל"ט:

נדרים ט"ז ע"ב דתניא יכול נשבע וכו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרשתא ט' ברייתא ו':

ל"ה ע"ב דתניא רבי יהודה אומר כו'. הוא בתורת כהנים מצורע פרשת נגעים סוף פרשה ד' והובא גם בנזיר כ"ד. ובבא מציעא ק"ד. בלשון דתניא:

נ"ו ע"א מאן תנא בבית כו'. תו"כ מצורע פרשת נגעים פרשה ה' ברייתא י"א וע"ש:

ע"ח ע"א נאמר כאן זה הדבר כו'. הוא בתורת כהנים ס' אחרי פרשה ו' ברייתא א' והובא גם בב"ב ק"ך:

והתניא רבי יוסי הגלילי כו'. הוא בתורת כהנים אמור פרק י"ז ברייתא י"ב והובא שם בב"ב ק"ך:

נזיר ל"ז ע"ב דתניא כל אשר יגע בבשרה כו'. הוא בתורת כהנים ס' צו סוף פרשה ג' והובא גם בפסחים מ"ה. ובחולין צ"ט. והובא גם בזבחים צ"ז. בלשון תנו רבנן:

ל"ח ע"א דתניא מנין לרביעית דם. הוא בתורת כהנים ס' אמור פרשה ב' ברייתא ד' והובא גם לקמן מ"ט: ובסנהדרין ד'. ובחולין ע"ב. בלשון דתניא:

מ' ע"ב דתניא זקנו מה ת"ל. הוא בתורת כהנים מצורע פרשת נגעים פרק ב' ברייתא ד' והובא גם ביבמות ה':

שם ומנלן דבתער דתניא כו' ופאת זקנם כו'. הוא בתורת כהנים ס' קדושים פרק ו' ברייתא ד' והובא גם בקדושין ל"ה: ולקמן נ"ח: בלשון דתניא ובמכות כ"א בלשון תנו רבנן:

[נ"ח ע"א דתניא זקנו מה ת"ל.] (נ"ח ע"ב דתניא ופאת זקנם כו') הוא בתורת כהנים מצורע פרשת נגעים פרק ב' ברייתא ד' ונרשם לעיל ד' נ"ו:

ס"ד ע"ב דתניא יום מלאת כו' ת"ל ובמלאת כו'. הוא בתורת כהנים ס' תזריע ריש פרק ג':

סוטה י"ד ע"ב ותניא לפני ה' יכול במערב. הוא בתורת כהנים ס' צו פרשה ב' ברייתא ד' והובא גם בזבחים ס"ג ומנחות י"ט. בלשון דתניא:

ט"ז ע"א דתניא והיה ביום השביעי כו'. תורת כהנים ריש מצורע פרק ב' ברייתא ב' ג' והובא גם בירושלמי פרק קמא דקדושין סוף הלכה ב':

ט"ז ע"ב ותניא בדם יכול בדם ולא במים כו'. הוא בתורת כהנים ס' מצורע פ' נגעים פרק א' ברייתא ה':

בבא קמא י"ב ע"ב דתניא ומעלה מעל בה' וכו'. הוא בתורת כהנים ס' ויקרא דיבורא דחטאת פרק כ"ב ברייתא ג' והובא גם בקדושין נ"ב: ונרשם שם ולקמן י"ג:

צ"א ע"ב והתניא יכול נשבע וכו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרשתא ט' ברייתא ד':

שם דתניא ושפך וכיסה. הוא בתורת כהנים ס' אחרי פרק י"א ברייתא ז' והובא גם בחולין פ"ז:

ק"ד ע"ב ועוד תניא כו'. הוא בתורת כהנים ס' ויקרא דיבורא דחטאת פרשתא י"ג ברייתא ה':

בבא מציעא מ"ח ע"א והתניא א"ר שמעון מנין ליתן כו'. הוא בתורת כהנים ס' ויקרא דיבורא דחטאת פרשתא י"ג ברייתא ז':

נ"ד ע"א כתנאי ויסף חמישיתו. עיין בתורת כהנים בחוקתי פרק י"ב ברייתא י"א וס' ויקרא דיבורא דחטאת פרק כ' ברייתא ח':

נ"ה ע"א תניא כוותיה דריב"ל פרה זו. עי' בתורת כהנים בחוקותי פרק י"ב:

נ"ח ע"א תני תנא קמיה דרבי יצחק בר אבא קדשים שחייב באחריותן כו'. עיין תורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרק כ"ב ברייתא ג':

ס"א ע"ב לכדתניא לא תגנוב וכו'. הוא בתורת כהנים ס' קדושים פרשה ב':

ס"ב ע"א לכדתניא שנים שהיו מהלכין בדרך כו'. הוא בתורת כהנים ס' בהר פרשה ה' ברייתא ג' וע' שו"ת יד אליהו סי' מ"ג:

ע"א ע"א תניא רבי אומר גר צדק וכו'. עיין תורת כהנים סדר בהר ריש פרק ח':

ק"ד ע"א דתניא רבי יהודה אומר אדם מביא קרבן כו'. הוא בתורת כהנים סדר מצורע פרשת נגעים סוף פרשתא ד':

בבא בתרא מ"ז ע"ב-מ"ח ע"א דתניא יקריב אותו כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה פרשה ג' והובא גם בר"ה ו'. ונרשם שם שאר המקומות:

ע"ב ע"ב דתניא מנין ללוקח כו'. הוא בתורת כהנים ס' בחקתי פרק י"א ברייתא ד' והובא בגיטין מ"ח: ונרשם [שם] שאר המקומות:

ק"ג ע"א והא תניא שדה מה ת"ל כו'. הוא בתורת כהנים ס' בחקותי פרק י' ברייתא י"א:

ק"כ ע"ב דתניא נאמר כאן זה הדבר כו'. הוא בתורת כהנים ס' אחרי ריש פרשה ו' והובא גם בנדרים ע"ח:

שם מדתניא [כו'] רבי יוסי הגלילי אומר. הוא בתורת כהנים אמור פרק י"ז ברייתא י"ב:

עבודה זרה כ"ז ע"ב דתניא היה רבי ישמעאל אומר כו'. הוא בתורת כהנים ס' קדושים פרק ט' ברייתא ד' בשינוי לשון והובא גם בסנהדרין ע"ד:

סנהדרין ד' ע"א דתניא שאלו תלמידים כו'. הוא בתורת כהנים תזריע פרק שני ברייתא ב':

שם דתניא רבי עקיבא אומר כו'. הוא בתורת כהנים אמור פרשה ב' ברייתא ד' והובא בנזיר ל"ח, ושם נרשם כל המקומות שהובא:

שם ע"ב דתניא וכיפר וכיפר כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרק י"א וע"ש קרבן אהרן:

ל' ע"א דתניא רבי נחמיה אומר כך היה מנהגם של דיינים בעלי הדין וכו'. כ"ה בתו"כ קדושים פרק ד' ברייתא ו':

נ"ו ע"א דתניא איש איש כי יקלל כו'. הוא בתורת כהנים אמור פרק י"ט ברייתא ה' והובא בשבועות ל"ו. בלשון דתנו רבנן:

ס"ג ע"א דתניא מנין לאוכל מן הבהמה כו' ת"ל לא תאכלו על הדם רבי יוסי בר' חנינא אומר אזהרה לבן סורר ומורה וכו'. כ"ה בתורת כהנים קדושים ריש פ' ו' וקצת מברייתא זו הובא במועד קטן י"ד:

ס"ד ע"ב תניא נמי הכי יכול העביר ולא מסר כו'. הוא בתורת כהנים קדושים פ' י' ברייתא ג' ועיין שם:

שם דתניא כי מזרעו נתן למולך מה תלמוד לומר. הוא בתורת כהנים שם ברייתא ו':

ס"ו ע"א דתניא רבי מנחם ברבי יוסי וכו'. הוא בתורת כהנים אמור סוף פרק י"ט וע"ש בתו"כ קדושים פרק י' ברייתא ו':

ע"ג ע"א לכדתניא מנין לרואה חבירו שהוא טובע כו'. הוא רישא דהך ברייתא שהובאה בסמוך והוא בתורת כהנים קדושים פרק ד' ברייתא ח':

ע"ד ע"א תניא אמר רבי ישמעאל מנין שאם אמר כו'. הוא בתורת כהנים קדושים פרק ט' ברייתא ד' והובא גם בע"ז דף כ"ז:

ע"ו ע"א מיבעיא ליה לכדתניא אל תחלל וכו'. הוא בתורת כהנים קדושים ריש פרק ז':

ע"ח ע"ב כדתניא יודע היה משה רבינו כו'. הוא בתורת כהנים קדושים פרשה י"ד בסופו:

פ"ה ע"ב דתניא איש איש כו'. הוא בתורת כהנים קדושים פרק י' ברייתא ה' וכו' והובא לעיל ס"ו. בלשון תנו רבנן ועיין ספר הקנה דף ק"ב:

שבועות ו' ע"א דתניא אמר רבי יוסי שאל יהושע כו'. הוא בתוספתא פ"א דפסחים אמנם כן הוא גם בתו"כ תזריע פרשתא ב' ברייתא ו':

כל כהן שאינו בקי וכו'. הוא בתורת כהנים מצורע סוף פרשת נגעים:

והתניא רבי עקיבא אומר. הוא משנה ב' פ"א דנגעים וכבר כתבתי בחידושי ריש מס' ברכות דדרך הש"ס לפעמים לומר על משנה שבסדר זרעים וטהרות דתניא:

י"ג ע"א דתניא יכול יהא יוה"כ מכפר על שבים וכו'. הובא בתו"כ אמור פרק י"ד ועיין שם קרבן אהרן:

שם ע"ב דתניא וכפר את מקדש וכו'. הוא בתורת כהנים אחרי פ' ח' ברייתא ח' ועיין ירושלמי יומא פ' הוציאו לו הלכה ה' וע' תוס' יומא ס"ב. ד"ה שני ועיין כריתות כ"ה. בבאר שבע ובברכת הזבח:

י"ד ע"א לכדתניא משלו הוא מביא. הוא בתורת כהנים ס' אחרי פרשתא ב' ברייתא ב' והובא גם ביומא נ"א: בלשון דתניא ובזבחים צ"ח ובחולין כ"ב. בלשון מימרא ועיין שם בקרבן אהרן פרשה ג':

ט"ו ע"א והתניא נאמר בעולת בהמה כו'. הוא משנה סוף מנחות אך עבור שהוא מסדר קדשים שייך לומר עליו דתניא והוא גם בתו"כ ויקרא דיבורא דנדבה סוף פרק ט':

כ"ז ע"א דתניא איש אשר יקלל כו'. עיין תורת כהנים קדושים פרק ט"ו ברייתא ב':

ל"ה ע"א תניא נמי הכי ראה סיעה. עיין תו"כ ויקרא דיבורא דחטאת פרשתא ח' ברייתא ו':

שם ע"ב דתניא ר' חנינא בר אידי אומר הואיל ואמרה תורה וכו'. הוא בתורת כהנים קדושים פ' עשירי ברייתא ו':

מדתניא אלה אין אלה כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרשתא ח':

ל"ו ע"א דתניא רבי מנחם ברבי יוסי. הוא בתורת כהנים אמור סוף פרק י"ט וס' קדושים פרק י':

מכות כ' ע"ב תני תנא קמיה דרב חסדא אחד המקיף ואחד הניקף. הוא בתורת כהנים קדושים פרק ו' ברייתא ג':

כ"א ע"ב דתניא שדך לא תזרע (כרמך) [כלאים] כו'. הוא בתורת כהנים קדושים פרק ד' ברייתא ט"ז:

הוריות ב' ע"ב דתניא ר' יודא אומר זאת [תורת העולה] (הוא) [היא] כו'. הוא בתורת כהנים ס' צו פרק א' ברייתא ד':

ג' ע"ב תני רבי מאיר מחייב וכו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרשתא י"ח ברייתא ג':

ה' ע"א דלא כר' אליעזר דתנן כו'. עיין תו"כ ויקרא דיבורא דחטאת פרשתא י"ב ברייתא ד':

ח' ע"א מדמתני ליה ריב"ל לבריה תורה אחת. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרשתא ח' ברייתא ז' עיין שם:

י' ע"א ותניא נמי הכי גבי נשיא כה"ג כו' פרט לקודמות. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרשתא ה' ברייתא ב' ועיין שם קרבן אהרן:

והא תניא אדם כו' יהיה מן הדיבור ואילך כו'. הוא בתורת כהנים תזריע ריש פ' נגעים ברייתא ב' ג' וס' מצורע ריש פרשת זבים ברייתא ב' ועיין שאלתות סדר מצורע סי' פ"ח ושאילת שלום שם ומה שכתבתי שם:

י"א ע"ב תניא אידך ויקח משה את שמן המשחה כו'. הוא בתורת כהנים צו מכילתא דמלואים ברייתא ט':

י"ב ע"א דתניא משיח אין לי כו'. הוא בתורת כהנים דיבורא דחטאת פרשה ג' ברייתא ו':

י"ג ע"א ותניא והקריב את אשר לחטאת ראשונה כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרק י"ח ברייתא ה':

שם ע"ב וי"ד ע"א אמר ר"מ לא אמר. אמנם בתו"כ שסידרו תנא אחר איתא שם בפרק אחרון ברייתא ג' אמר רבי מאיר והש"י יאיר עיני בתורתו:

זבחים ג' ע"א דתנן תנור שחצצו בנסרים כו' כוורת שהיא פחותה כו'. הוא בתורת כהנים שמיני פרשה ז' ברייתא ו':

ד' ע"א ותניא והקריבו זו קבלת הדם. לקמן י"ג נסמן:

שם לכדתניא ובשר זבח כו' בא ללמוד וכו'. ובתו"כ צו פרשתא ה' ברייתא ג' איתא תורת זבח השלמים אם על תודה מלמד שהתודה נשחטת לשם תודה ולשם שלמים:

שם ע"ב לכדתניא ונרצה לו כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה סוף פ' ד' והובא במגילה ח' בלשון דת"ר:

ו' ע"ב מי לא תנן והנותר כו'. הוא בתורת כהנים סדר מצורע פרשת נגעים פרק ג' ברייתא י"ב:

ז' ע"ב תניא נמי הכי אר"ש חטאת למה באה כו'. הוא בתורת כהנים מצורע פ' נגעים סוף פרק ג':

ט' ע"א לכדתניא כבש לרבות את הפסח כו'. הוא בתורת כהנים ס' ויקרא דיבורא דנדבה פרק י"ח ברייתא ד' והובא גם בפסחים צ"ו: צ"ז. ובמנחות פ"ג ועיין יד מלאכי כלל רכ"ז:

י' ע"א תניא אר"א חטאת וכו'. הוא תוספתא פ"א דזבחים ובתו"כ ס' צו פ' ד' ברייתא ו' ז' ח':

י"א ע"ב ותניא מערב עד בוקר כו'. הוא בתורת כהנים אמור פרק י"ג ברייתא י"א:

י"ג ע"א והתניא והקריבו זו קבלת הדם וכו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה פ' ד' ברייתא ד' ה' ושם איתא קבלוהו טמאין אין חייבין עליו זרקוהו טמאים חייבין עליו וע"ש קרבן אהרן והובא גם ברייתא [חגיגה] י"א וקדושין ל"ו:

והתניא יכול לא תהא מחשבה כו'. הוא בתורת כהנים סדר צו פרשה ח' ברייתא ד':

שם ע"ב והתניא יכול לא תהא מחשבה מועלת כו'. הוא בתורת כהנים ס' צו פרשה ח' ברייתא ו':

י"ז ע"ב דתניא מנין לשתויי יין כו'. הוא בתורת כהנים ס' שמיני פרשה א' ברייתא ח':

כ' ע"א דתניא איזהו צפון. תורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה פרק ו':

כ"ב ע"א והתניא במים ולא ביין. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה פרשה ד' ברייתא ז':

שם והא תנא דבי שמואל. וכתבו התוס' ומיהו בתו"כ תניא וכו' והגיה הגאון בברכת הזבח והקרב והכרעים ירחץ במים ולא ביין ולא במזוג במים לרבות שאר מים וכ' הגאון מהר"י פיק בתו"כ שלפנינו לא נמצא עדיין. ואנכי בעניי הראיתי כי דברי התוס' צודקים בלי שום הג"ה כי כן הוא ככתבם וכלשונם בתורת כהנים ס' שמיני פרשה ח' ברייתא א':

כ"ז ע"ב אף אנן נמי תנינא רבי יודא אומר זאת הוא העולה כו'. הוא בתורת כהנים ס' צו פרק א' ברייתא ז' ח' והובא לקמן פ"ד. ובנדה מ'. ומ"א:

כ"ח ע"א סמך אדתני תנא כו'. הוא בתורת כהנים צו פרק י"ג ברייתא ב' ובתו"כ קדושים ריש פרק א':

ל"ב ע"ב דתניא ושחט את בן הבקר. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה פרשתא ד' ברייתא ג':

ל"ג ע"ב תניא כוותיה דריש לקיש בכל קודש כו'. עיין תורת כהנים ריש תזריע סוף פרק א':

ל"ד ע"ב דתניא למעלה הוא אומר כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרק י' ברייתא ד' ה':

ל"ו ע"א לכדתניא ובשר זבח תודת כו'. עיין תו"כ צו ריש פ' י"ב וע' מגיני שלמה בפסחים ע"א [ע"ב]:

ל"ז ע"א לכדתניא רבי ישמעאל אומר כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה פרשה כ' ברייתא ה':

ל"ח ע"א ותנא מייתי לה מהכא וכפר וכפר כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרק י"א וע"ש קרבן אהרן האריך בבאור סוגיא זו:

מ' ע"א דתניא למעלה אומר קרן קרנות וכו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרק ג' ברייתא י"א:

שם והתניא וכלה מכפר את הקודש וכו'. הוא בתורת כהנים אחרי פרש' ד' והובא לקמן נ"ב בלשון תנו רבנן:

מ' ע"ב בדם שיהא בדם שיעור טבילה. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרשתא ג' ברייתא ט"ו:

מ"ג ע"ב דתניא אם נאמר קלות כו'. הוא בתורת כהנים אמור פרק ד' ברייתא ט"ז:

מ"ד ע"ב תניא רבי אליעזר אומר משום רבי יוסי פיגל וכו'. כן הוא בתורת כהנים סדר צו פרק י"ג ברייתא ו' ותיבת (הקלו לי) [הגלילי] ליתא שם:

מ"ז ע"ב דתניא ולקח יכול בכלי כו'. הוא בתורת כהנים מצורע פרק ג' ברייתא ג' וע"ש בקרבן אהרן והובא ביומא ס"א בלשון תנו רבנן:

מ"ח ע"א דתניא ואם נפש וכו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת ריש פרשתא י"ב ועיין שם קרבן אהרן והובא בכריתות כ"ב: בלשון תנו רבנן ועיין שו"ת שי למורא סי' פ"ב:

מ"ח ע"א ותניא היכן עולה נשחטת כו'. הוא בתו"כ שם פרשה ו' ברייתא י"א:

שם ע"ב ותניא וסמך ידו וכו'. הוא בתורת כהנים דיבורא דחטאת פרשה ו' ברייתא ח':

שם דתניא רבי אחי אומר. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה פרשה ה' ברייתא ז':

שם דתניא יכול יהא עוף וכו'. הוא שם ברייתא ב':

נ' ע"א תניא סלת מרובכת. הוא בתורת כהנים צו פרק י"א ברייתא ז'. וגם מכאן תיובתא להרמ"ע ז"ל [סימן כ"ה]:

שם אמר רבא תניא וקרבו ופרשו והוציא. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פ' ה' והובא ביומא ס"ח:

שם ותניא רבי אומר נאמר כאן כו'. הוא בתורת כהנים אחרי פרשה ה' ברייתא ו':

נ"ב ע"ב דתניא הכהן המחטא אותה כו'. הוא בתורת כהנים ס' צו פ' ה' ברייתא ג' וע"ש בתוס' ובקרבן אהרן:

נ"ג ע"ב כתנאי יכול יזרקנו וכו'. הוא בתורת כהנים ס' ויקרא דיבורא דנדבה פרשתא ד' ברייתא ט' י':

נ"ו ע"א והתניא לשכות בנויות כו'. הוא בתורת כהנים ס' צו סוף פרשתא ב' וסדר שמיני פרק א' ברייתא ו':

שם ע"ב במשנה ואין נאכל אלא למנויו. עיין תוס' על תורת כהנים סדר צו פרשה ט':

נ"ח ע"א דתניא רבי יוסי אומר זה סימן. הוא בתורת כהנים אחרי פרק ג' ברייתא ו':

נ"ט ע"א דתניא רבי אליעזר בן יעקב אומר צפונה כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה ריש פרק ז' וע"ש קרבן אהרן:

ס"ב ע"ב היינו דתניא על העצים כו'. עיין תו"כ ס' ויקרא דיבורא דנדבה פרק ו' ברייתא ה':

שם ותנא מייתי לה מהכא דתניא רבי יהודה אומר כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה סוף פ' ה' וגם הך דרשא דרב הונא דמייתי בסמוך הוא שם בתו"כ הנ"ל וצריך לומר שלא היה זה בנוסחת התו"כ שלפני חכמי הש"ס וניתוסף אחר כך ועיין קרבן אהרן שם ותוס' י"ט פרק שלישי דסוכה משנה ט' וספר באר שבע סוטה ט"ו ושו"ת מהרי"ל סימן מ' וספר דרך ימין לר"י סאמוגא:

ס"ג ע"ב דתניא לפני ה' יכול במערב כו'. הוא בתורת כהנים ס' צו פרשה ב' ברייתא ד' ה':

ס"ט ע"א תניא אידך יכול תהא שחיטת חולין כו'. בתו"כ אחרי פרק י"ב ברייתא י"ב וע"ש בתוספות:

ס"ט ע"ב במתניתא תניא וכי ימות וכו'. הוא בתורת כהנים שמיני ריש פרשה י"א:

שם דתניא ר' יודא אומר יכול תהא נבלת עוף כו'. הוא בתורת כהנים אחרי פרק י"ב ברייתא ז' והגם דשם לא נזכר רבי יודא אומר סתם ספרא רבי יודא:

פ"ב ע"א דתניא חטאת אין לי אלא חטאת כו'. הוא בתורת כהנים ס' צו ריש פרק ח' וע"ש בתוספות ובקרבן אהרן:

שם תניא א"ר יוסי הגלילי כו'. הוא בתורת כהנים שם ברייתא ב' ג':

פ"ב ע"ב דתניא תושב זה קנוי כו'. הוא בתורת כהנים אמור סוף פרק ד':

פ"ג ע"ב תניא כו' רבי יוסי הגלילי אומר מתוך שנאמר וכו'. הוא בתורת כהנים ריש סדר צו וגם מכאן קשיא להרמ"ע ז"ל [סימן כ"ה]:

פ"ד ע"א תניא ר' יודא אומר זאת היא העולה כו'. הוא בתורת כהנים ס' צו פרק א' ברייתא ו' ז' ח'. [ולעיל כ"ז ב']. גם מכאן קשיא להרמ"ע [סימן כ"ה]:

צ"א ע"ב א"ל אי תניא תניא. ע' תוס' וע' קרבן אהרן ס' ויקרא דיבורא דנדבה פרשתא ח' ברייתא ז':

צ"ב ע"א אלמה תניא יכול תהא דם חטאת עוף כו'. הוא בתורת כהנים ס' צו פרשה ג' ברייתא ב' וע"ש בקרבן אהרן:

צ"ג ע"א תניא אידך יכול ניתז מן הקרן כו'. ע' בתו"כ סדר צו פרק ו' ברייתא ה':

שם ע"ב אמר רבא תניא וטבל ולא המספג בדם כו'. הוא בתורת כהנים ס' (צו) [ויקרא דיבורא דחטאת] פרשתא ג' ברייתא ח' ט':

שם א"ר עמרם תנינא היה מזה וניתזה. הוא בתורת כהנים צו פרק ו' ברייתא ה':

ק' ע"א דתניא לה יטמא מצוה כו'. הוא בתורת כהנים אמור פרשה א' ברייתא י"ב ועי' ראב"ן סי' ל"ג ועי' מ"ש ת"ל בתו"כ סדר שמיני:

ק"א ע"ב דתניא ואת שעיר החטאת כו'. הוא בתורת כהנים שמיני פרק ב' ע"ש ועיין ס' הישר לר"ת סי' ק"י:

ק"ב ע"א תניא אידך כל זכר לרבות בעלי מומין. הוא בתורת כהנים צו סוף פרשה ד':

ק"ו ע"א לכדתניא עד כאן הוא מדבר וכו'. הוא בתורת כהנים ס' אחרי פרק ט' ברייתא ג' ד':

ק"ח ע"א השיב רבי תחת ר"י הגלילי כו'. הוא בתורת כהנים ס' אחרי פרק י' ברייתא ז':

שם ע"ב כדתניא ר"ש אומר מזבח כו' ואין מזבח בבמה. הוא בתורת כהנים אחרי פרק ט' ברייתא ז':

ק"ט ע"ב דתניא יכול המעלה פחות מכזית. הוא בתורת כהנים אחרי פרק י' ברייתא ח':

קי"ד ע"א דתניא ומעלה מעל בה' כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פ' כ"ב ברייתא ג':

קט"ו ע"א תנא דבי ר' לואי יכול שאני מוציא כו'. הוא בתורת כהנים אחרי ריש פרשתא ט':

מנחות ז' ע"ב אמר רבא תניא נמי הכי וטבל ולא מספג בדם וכו'. הוא בתורת כהנים (ס' צו) [ויקרא דיבורא דחטאת] פרשתא ג' ברייתא ח' ט':

ח' ע"א ותניא אילו נאמר מנחה מחצית וכו'. הוא בתורת כהנים ס' צו פ' ג' ברייתא ו' והובא לקמן נ' בלשון תנו רבנן:

י"א ע"ב והתניא קומץ לבונה. עי' בתוס' ד"ה קומץ ועי' בתו"כ ויקרא דיבורא דנדבה פרק י' ברייתא ט"ו ובתוספות שם בתו"כ:

י"ח ע"ב דתניא רבי שמעון אומר כל כהן וכו'. הוא בתו"כ צו פרק ט"ז ברייתא ט':

י"ט ע"א התניא ולקח הכהן מדם החטאת כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת ריש פרק ט':

שם ע"ב דתניא מלא קומצו בקומצו וכו'. הוא בתורת כהנים ס' צו פ' ב' ברייתא ה' והובא בגמרא יומא מ"ז. בלשון ת"ר:

שם דתניא לפני ה' יכול במערב כו'. הוא בתורת כהנים צו פרשתא ב' ברייתא ד':

כ' ע"א לכדתניא אילו נאמר קרבן במלח כו'. הוא בתורת כהנים ס' ויקרא דיבורא דנדבה פרק י"ד:

כ"א ע"א לכדתניא במלח יכול תבונהו כו'. הוא בתורת כהנים ס' ויקרא דיבורא דנדבה פרק י"ד ברייתא ד'. ועל אסתרוקנית עיין ס' שלטי הגיבורים לה"ר ר' אברהם הרופא פרק ע"ו ד' ע"ט:

שם תקריב כל שהוא כו'. הוא בתורת כהנים שם סוף הפרק:

כ"א ע"ב דתניא יכול האומר הרי עלי מנחה שיביא מלח מתוך ביתו כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה פרק י"ד ברייתא ד':

כ"ד ע"א תא שמע והרים ממנו מן המחובר כו'. הוא בתורת כהנים ס' צו פרשתא ב' ברייתא ה':

כ"ו ע"ב א"ר עמרם תניא אין לי כו'. הוא בתורת כהנים צו פרק א' ברייתא י"ג:

כ"ז ע"א דתניא לולב בין אגוד וכו'. הוא בתורת כהנים פרשת אמור ריש פרק ט"ז:

שם כדתניא ועשה לפר וכו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרק ו' ברייתא ה' ו' ז' והובא בזבחים ל"ט בשם תנו רבנן:

מ"ב ע"ב כתנאי טעימה פוסלת וכו'. הוא בתורת כהנים מצורע פרשת נגעים פרשה א' ברייתא י"ז ומנין שאם טעמה פסלה שנאמר ושני תולעת וע"ש קרבן אהרן:

מ"ט ע"א והתניא מנין שלא יהיה דבר קודם כו'. הוא בתורת כהנים ס' צו פרק ב' ברייתא ו':

נ' ע"א והתניא יכול יהא יחיד מתנדב כו'. הובא גם לקמן נ"ח. והוא בתורת כהנים ס' ויקרא דיבורא דנדבה סוף פרשתא ח':

שם ע"ב כתנאי תופיני תאפנה נא וכו'. הוא בתורת כהנים ס' צו פרק ד' ברייתא ו' וע"ש בקרבן אהרן:

נ"א ע"א תניא כותיה דרבא על מחבת וכו'. הוא בתורת כהנים שם וע"ש פסיקתא הגירסא כמו שהגיה הגאון מהרש"ק וע"ש בתוס' על תו"כ אחר דברי התוס' דכאן ד"ה תלמוד לומר סיימו ויש לומר כו' לגבי שמן ולא הוה אמרינן אלא שבא לענין דחיית שבת וטומאה ועיין שם בקרבן אהרן:

שם ע"ב לכדתניא זה קרבן אהרן ובניו כו'. הוא בתורת כהנים סדר צו ריש פרשתא ג' והובא גם בסמ"ג עשין קפ"ו:

שם לכדתניא אין לי אלא עליונה. הוא בתורת כהנים שם סוף פרק חמישי והובא גם לקמן ע"ד:

נ"ג ע"א כדתניא מצה יכול מצוה. הוא בתורת כהנים ס' ויקרא דיבורא דנדבה פרק י"ב ברייתא ב' וע"ש בקרבן אהרן:

נ"ה ע"א לכדתניא לא תאפה חמץ כו'. הוא בתורת כהנים ס' ויקרא דיבורא דנדבה פרשה י"ב ברייתא ג' וסדר צו ר"פ ג':

שם ע"ב והתניא ושחט אותו כו' היכן עולה נשחטת בצפון כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרשתא ו' ברייתא ו':

שם דתניא וסמך ידו על ראש השעיר כו'. הוא בתורת כהנים שם פרשה ו' ברייתא ח':

נ"ו ע"א דתניא ר' אחיה אומר כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה פרשתא ה' ברייתא ז':

שם דתניא ר"א בן יעקב אומר כו'. הוא שם ברייתא ו':

נ"ז ע"א מיבעי ליה לכדתניא כו' ר"י הגלילי אומר להביא את לחם הפנים ר"ע אומר להביא מנחת נסכים. כ"ה בתו"כ ויקרא דיבורא דנדבה פרשה י"ב ברייתא ב':

שם ע"ב דתניא המזבח אין לי אלא מזבח כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה סוף פרשה י"ב:

נ"ח ע"א והתניא אם נאמר כל שאור למה נאמר כל דבש כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה פרשה י"ב ברייתא ה':

ס"א ע"ב תניא אידך כו' גרים וכו'. הוא בתורת כהנים סדר צו פרשתא י"א ברייתא ג':

ס"ג ע"ב ר' יוסי בר"י אומר מנין לאומר כו'. הוא בתורת כהנים סדר צו ריש פרק י':

ע"ב ע"ב והתניא רבי אומר וידבר משה. הוא בתורת כהנים אמור סוף פ' י"ז:

שם לכדתניא מנין שאין חולקין כו'. הוא בתורת כהנים צו פרק י':

ע"ג ע"ב דתניא איש מה ת"ל כו'. הוא בתורת כהנים אמור פרשה ז' וע"ש קרבן אהרן וע' ירושלמי ריש פ"ט דנזיר:

ע"ד ע"א לכדתניא אין לי אלא עליונה בכליל כו'. הוא בתו"כ סדר צו סוף פרק חמישי:

שם ע"ב ת"ש דתני רבי אליעזר אומר כו'. הוא בתורת כהנים סדר צו פרק ח' ברייתא ז':

פ"ג ע"ב והתניא כבש לרבות את הפסח כו'. הוא בתורת כהנים ס' ויקרא דיבורא דנדבה פרק י"ח ברייתא ד':

פ"ד ע"א דתניא כו' ומה אני מקיים כו'. עיין תו"כ אמור ריש פרשתא ו':

פ"ט ע"א תניא ר"ע אומר מה ת"ל בשמן כו'. הוא בתורת כהנים ס' צו ריש פרק י"א וע"ש קרבן אהרן וזית רענן על ילקוט ויקרא רמז ת"ן וע' טורי אבן מגילה כ"ג: ד"ה חד. גם מכאן קשיא להרמ"ע [סימן כ"ה]:

צ"ב ע"א דתניא וכפר את מקדש הקדש כו'. הוא בתורת כהנים אחרי פרק ח' ברייתא ח' וע' ירושלמי יומא פ' הוציאו לו הלכה ה':

שם ע"ב מדתניא וסמך ידו כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרשתא ו' ברייתא ח':

צ"ג ע"א דתניא כו' לרבות את האשה. הוא בתורת כהנים בחקותי פרק י"ג ברייתא ד':

שם ע"ב ותניא גבי תנופה כה"ג לתנופה כו'. הוא בתורת כהנים מצורע פ' נגעים פרשתא ד' ברייתא ה':

צ"ה ע"א דתניא ר"א אומר יכול דחקו כו'. הוא בתורת כהנים ס' צו פרק י"ד ברייתא ב' והובא בפסחים ס"ז: צ"ה. ועיין מה שציינתי שם:

צ"ז ע"א כדתניא נכנס מע"ש ושומטן. הוא בתורת כהנים ס' אמור פרק י"ח ברייתא ח' וע"ש בתוס':

ק"א ע"א דתניא אם כל בהמה טמאה. הוא בתורת כהנים בחקותי ר"פ ד' ועיין ירושלמי ספ"ד דשקלים:

ק"ד ע"ב תניא נמי הכי רבי אומר אשר יקריב כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה פרק ח' ברייתא ב':

ק"ו ע"ב דתניא ר"א אומר כו' אבל אתה מעלה כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה סוף פרשתא י"ב והובא בכמה מקומות:

ק"ח ע"א דתניא לא ישים עליו שמן כו' א"ר יודא הוא קרוי' חטאת. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת פרק י"ט ברייתא ח':

ק"י ע"א משנה נאמר כו'. הוא בתורת כהנים ויקרא דיבורא דנדבה ספ"ט ושם איתא ובלבד שנכוון את דעתו לשמים:

שם תניא א"ר שמעון כו'. הוא בספרי פ' פנחס כלשון הזה ובתו"כ ויקרא דיבורא דנדבה פרשתא ב' ברייתא ה' הוא בלשון אחר ע"ש ועי' מדרש הנעלם בזהר חדש ד' וינצאה פ' בראשית ד' ח' ועי' ס' עמודיה שבעה סוף אות ט"ו וגם מכאן קצת קושיא להרמ"ע סי' כ"ה:

בכורות ו' ע"ב דתניא הטמאין לאסור צירן כו'. ובתו"כ שמיני סוף פרשה ג' תשקצו לאסור צירן וכו':

י"ב ע"א דתניא שור או כשב פרט לכלאים כו'. הוא בתורת כהנים אמור פרשה ח' ברייתא ג' והובא לקמן נ"ז בלשון דת"ר:

ט"ז ע"א תניא נמי הכי תניא כוותיה דרבי נחמן. הוא בתו"כ שמיני ריש פרק ד' וע' ירושלמי פ"ק דשבת הלכה ד' ומה שכתבתי שם ת"ל:

ל"א ע"ב והתניא בבכור נאמר לא תפדה כו'. הוא בתורת כהנים בחקותי פרק י"ג ברייתא ד':

ל"ז ע"ב דתניא ואם כל בהמה טמאה כו'. הוא בתורת כהנים בחקותי ריש פרשה ד' וע' ירושלמי ספ"ד דשקלים:

---

---

שולי הגליון

---

---

·

מעבר לתחילת הדף