מגיני שלמה/פסחים/עא/ב

מגיני שלמה פסחים עא ב

דף ע"א ע"ב

ד"ה לימד על חגיגת י"ד תימא לר"י דתניא כו'. הנה בר"ה פ"ק דף ה' הקשו נמי קושיא זו וראיתי להעתיק דבריהם בקיצור אשר מזה יש לתרץ קושיתו. הנה שם בתחילת הביאו דברי רש"י ד"י דזבחים והקשו כמו שהקשו כאן ואח"כ כתבו ומיהו שם פ"ק דזבחים נמי דרשינן אם כבש לרבות פסח שעברה שנתה ושלמים הבאים עם הפסח לכל מצות שלמים והתם א"א לפרש למותר הפסח כ"א בחגיגת י"ד דכל עניני מותר פסח נפקי מג' קראי לא מחד קרא לחוד ואח"כ כתבו גם זה יש ליישב דאורחא דתנא ע"ג דנפקא מכמה קראי למסמכינהו כולהו אחד קרא והביאו כמה ראיות לדבר ע"כ וא"כ לפ"ז לא ידעתי מאי קשיא לרש"י דלעולם בן תימא היא ומה שהקשו דב"ת יליף לה מדהוקש לפסח אה"נ אלא דאורחא דתנא למסמכינהו אחד קרא אע"ג דנפק מקרא אחרינא ועיקר קרא דתודת שלמיו לשלמי נזיר אתא אלא שהתנא כלל גם שלמי פסח אהאי קרא דאורחיה הכי. ואין לפרש דשלמיו משמע הרבה דלכל שלמים שבתורה לכתבו בלשון רבים. ומה שהקשו מפרק האשה דקאמר דמותר פסח נאכל ליום ולילה מנ"לן. י"ל דלרש"י נפקא לן מדרבה בר אבוה לעיל דאמר פסח נפקא לן מוזבחת פסח צאן ובקר מותר פסח יהא לדבר הבא מן הצאן ובקר וקריה רחמנא פסח ש"מ דדינו כפסח לענין יום ולילה דלשאר מצות שלמים נפקא לן מתלתא קראי בזבחים דף נ"ו דהוי כשלמים וכי קריה רחמנא פסח לענין אכילה דהא בן דורתאי דמוקי לה אחגיגת י"ד דייק מדקרי לה פסח דדחי שבת. א"כ פשיטא דנוכל לומר לרבנן דנפקי מפסח דהוי כפסח לענין אכילה. וכ"ת איפוך אנא דלענין אכילה להוי כשלמים ולענין שאר מצות שלמים כפסחים. י"ל כיון דאשכחן דמותר פסח שוין לשלמים לענין הקרבה דהא אינך קראי דזבחים ואם כבש ואם מן הצאן דמוקי להו במותר פסח מיירי הכל לענין הקרבה ולא נזכר שם אכילה. ע"כ כל ענייני מותר פסח שוין לענין הקרבה. דלא יתכן לחלק בין מותר למותר דמותר ממותר ילפינן לה:

ועוד דגם לה' אלקיך צאן ובקר משמע טפי לענין הקרבה ועוד דבהאי פרשה כתיב דיני פסח לענין אכילה כדכתיב שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש כו' ודרשינן בברכות בערב אתה זובח כו'. א"כ מאי דקרי רחמנא פסח דבר הלמד מענינו הוא דלענין אכילה קאי:

ועוד דגם לרש"י נוכל ללמוד מקרא דתודת שלמיו כיון דאפי' חגיגה הוי כפסח לענין אכילה כיון דאתיא לצורך פסח כ"ש מותר פסח דהוא פסח עצמו אלא דרש"י ס"ל דשלמי פסח בכל מקום פירושו חגיגה דכן משמע הלשון אם לא היכא דמוכח דלא מיירי בחגיגה דהא פ"ק דר"ה גם רש"י פי' דשלמי פסח הוי מותר משום דהתם מוכח דלא מיירי בחגיגה כיון דהתנא קריי' פסח כמ"ש התוספות בזבחים דף צ"ו וכן צ"ל לשיטת התו' דלאו בכל דוכתי שוין הן כדכתבי התו' לקמן פרק מי שהיה טמא דף צ"ו:

שם ד"ה והיאך כולי קרא וכו' תימא לרשב"א כיון דכולי קרא כו'. ולענ"ד דא"א לומר כן דא"כ ביום הראשון ל"ל. דמאי אמרת אי לא כתיב ביום הראשון הייתי אומר בוקר. בוקר ראשון הוא וא"כ אתא ביום הראשון לומר דנאכל ביום הראשון ואי נאכל אפי' אור לשלישי היכי כתב רחמנא דנאכל ביום הראשון. הא אח"כ נמי נאכל וה"ל למכתב ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב עד יום השלישי כדכתיב בשלמים והנותר עד יום השלישי באש ישרף או הל"ל ולא ילין עד בוקר שני דבלשונות אלו היינו יודעים דנאכל אור לשלישי כדדרשינן גבי שלמים ומייתי לה ריש פ"ק יכול יהא נאכל אור לשלישי ת"ל עד דאם בעוד יום הוא נאכל וכו' הרי מוכח דאי לאו עד יום ה"א דנאכל אור לשלישי מדכתיב והנותר ביום השלישי או עד בקר שני והיכי כתב רחמנא שלא להותיר מיום הראשון לבוקר הלא מן הלילה שאח"כ לבקר נמי אסור אלא ש"מ ביום הוא נאכל ואינו נאכל בלילה כדדרשינן נמי גבי שלמים כמ"ש לעיל. ולע"ד פשוט הוא כמ"ש. גם היה אפשר לומר דלא ס"ד למימר הכי כיון דלא מצינו שום קדשים בתורה דנאכלים כ"כ. ואין סברא לאוקמא לפסח בדין חדש. ואין לדחות דה"נ אשכחן לקמן ס"פ ע"פ ופ"ק דברכות דקאמר דה"א גבי פסח לאוקמא שני לילות במקום שני ימים ויהא נאכל לב' לילות ויום א' אע"ג דלא מצינו דוגמתן בכל התורה דשאני התם כיון דפסח מצוותו בלילה הוו לילות דידיה במקום ימים דשלמים והוי דומיא דשלמים לילות במקום ימים כדאמרינן בהדיא הואיל ופסח קדשים קיים ושלמים ק"ק אוקי לילות דידיה במקום ימים אבל ג' ימים וב' לילות לא מצינו דוגמתן וקרא לא אתי אלא לומר שלא לשרוף עד בקר שני כמו גבי שלמים לא שיהא נאכל אור לשלישי:

שם ד"ה כל היכא דכתב סתמא תימא לר"י וכו' ולעד"נ דא"ש דבקר ראשון פירושו בוקרו של הזמן דמשתעי ביה קרא כגון אי לא הוה כתיב ביום ראשון לבקר אלא אשר תזבח בערב לבקר היה פירושו לבוקר של הערב דמשתעי ביה דאמר אשר תזבח בערב שהוא בין הערבים די"ד וקאי לבקר עליה די"ד דכל בקר פירושו בוקרו של הלילה דמשתעי ביה לא בבוקר אחר שאחריה וכן לא ילין חלב חגי עד הבוקר פירושו בוקר של חג דמשתעי ביה שהוא ט"ו זמן החגיגה ובוקר שאחריו נפסל מיד לא בקר שני שאחריו דכל בוקר בוקר ראשון של זה היום או זה הלילה דמשתעי ביה. וא"כ לקמן בע"כ לר"ע דאמר דבעינן הזה דחי לא כתיב הזה אלא ואכלו את הבשר בלילה ה"א הואיל ופסח קדשים קלים ושלמים ק"ק מה שלמים נאכלים לב' ימים ולילה אחת אף פסח נאכל לב' לילות ויום א' א"כ לפי זה הלילה דקרא לא הוי משתעי בליל ט"ו שהוא הליל שאחר הזביחה אלא למעוטי יום אתי שלא יאכלנו כל זמן אכילתה כ"א בלילה ולא ביום והוי ילפינן משלמים שזמן אכילתה ב' לילות וא"כ הוה אמינא דבוקר קאי נמי אבוקרה של ליל האכילה כיון דקרא לא משתעי בלילה ראשונה אלא שיהא האכילה בלילה ולא ביום ואדרבה אפי' בלילה השני שרי א"כ גם בקר זה בקר ראשון של זמן האכילה הוא. ומה שאמר בקר שני לישנא דתלמוד' הוא שהוא בקר שני לפי האמת. אבל קרא אבקר שאחר האכילה מיד קאמר דלעולם בקר בקר ראשון של הזמן דמשתעי ביה מיירי ולע"ד אין ספק דא"ש דהסוגיי' שוות ממש:

ועי"ל דטעמיה דתנא נמי מהכא מדגלי רחמנא בפסח דבקר בקר ראשון מדכתיב הזה ילפינן בכל דוכתי מיניה כדאמרינן בכמה דוכתי דפריך טעמא דכתב רחמנא הכי הא לאו הכי לא ומשני טעמא דידי נמי מהכא וא"כ פריך הכא נמי ראשון ל"ל כיון דתנא אפי' לבשר יליף מהתם דבקר ראשון הוא ק"ו לאמורים:

ועי"ל דברייתא דהכא ס"ל כראב"ע לקמן דפליג עם ר"ע וס"ל דכל בוקר בוקר ראשון הוא כדאיתא התם. וכ"ת א"כ מאי פריך רבא דלמא ר"כ כר"ע ס"ל דא"כ הדרא קושיא לדוכתא הראשונה של רב יוסף מי איכא מידי דבשר איפסל ליה מאורת' כו' דלר"ע ליכא לשנויי כדמשני אביי והרי פסח דבשר איפסל מחצות דלר"ע לא אפסל עד צפרא כמ"ש להדיא דלראב"ע דוקא קשיא וא"כ פריך רב יוסף ממ"נ אליבא דמאן קאמרת אי אליבא דר"א ב"ע הא כל בקר בקר ראשון הוא ואי אליבא דר"ע קשיא מי איכא מידי. ואע"ג דאיכא למימר דר"ע בהא לא פליג עם ראב"ע אם בשר יוכל לפסול קודם האימורי'. מ"מ י"ל דהא בהא תלי' כיון דלר"ע ליכא ראיי' מפסח א"כ מסברא א"א לומר דבשר שנפסל קודם אימורי' כיון דליכא הכי בשום דוכת' והשתא א"ש הא דרבא מפרש מילתא דר"י מה שלא נזכר בדברי ר"י כלל דר"י פריך מי איכא בשר שנפסל קודם לאימורים ורבא מפרש קושיא אחרת שלא הזכיר כלל אבל לפי' זה קושיי' ר"י נשארה במקומה עומדת כמ"ש:

ואין להקשות דלמה ליה לרבא לפרש מברייתא זו תיפוק ליה דלראב"ע בוקר ראשון הוא מסוגיא דע"פ. י"ל דלא ניחא ליה למיפרך מסוגיא דשמעתי' ואשינויי' דתלמודא ניקו ונסמוך וניחא ליה למיפרך מברייתא. ועוד דכוונת רבא נמי לפרש הברייתא דלפום ריהטא אין לה הבנה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף