תורת השלמים/יורה דעה/קצז
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
(א) שלא לבטל מפ"ו. אבל בלא טעם זה טבילה בזמנה לאו מצוה היא ומה"ט אסור לטבול בט"ב וביום הכפורים אפילו הגיע זמן וכמבואר בא"ח סי' תקנ"ד ותרי"ג כיון דאין בטבילה עצמה מצוה רק משום מצות עונה ובהנך יומי אסור בתשמיש ולפ"ז גם בחל ט' באב בשבת דפסק בהג"ה בא"ח סי' תקנ"ד דנוהגין לאסור תשמיש המטה א"כ אסורה לטבול וכ"ה בעולת שבת בשם תשובת ר"י מברונא ודלא כמ"ש בשל"ה דף ק"א ע"א להתיר מטעם טבילת מצוה ובאמת זה אינו דאין שום מצוה בטבילה עצמה וק"ל וכן שמעתי בשם מוח"ז הגאון המפורסם מוהר"ר שמעון זצ"ל שלא רצה להתיר בכה"ג:
(ב) אם לא יכלה לטבול קודם. אבל אם יכולה לטבול קודם ולא טבלה אסורה לטבול אף דאיכא מצות עונה כיון דהיה אפשר לטבול קודם שבת והיכא דלא פשעה מותרת לטבול ולכן פסק בתשובת מהר"מ מלובלין (סי' ע"א) דמי שטבלה בליל ו' ואח"כ מצאה שלא טבלה כראוי כגון שמצאה לכלוך תתת הצפורן מותרת לטבול ליל שבת וכן מי שטבלה בשבת ושכחה צפורן וצריכה טבילה שנית אם יש תחתיו לכלוך או אפי' אין תחתיו לכלוך צריכה טבילה אם אפשר לחתוך ע"י עובד כוכבים והיינו דוקא שלא ע"י כלי רק בידו או בשיניו (כ"כ הש"ך בנה"ך סי' קצ"ח וע"ש בט"ז) ואפי' אם שמשה עם בעלה ואחר כך ראתה ששכחה הצפורן (ודעת הט"ז אינו כן דכיון ששמשה א"צ טבילה וכמבואר בדבריו בסי' קצ"ח וכ"כ בתשו' מהר"מ מלובלין וכ"נ עיקר) מותרת לחזור ולטבול בליל שבת כ"כ הש"ך ע"ש:
(ג) אחר לידה. ואם עברה וטבלה כתב בתשו' חוט השני (סי' ע') דבשוגג מותרת בכל ענין ובמזיד אסורה לאותו שבת ואח"כ מותרת ובי"ט בכל ענין מותרת אפילו במזיד ע"ש דבריו באורך הנה בודאי מה שמביא שם ראיה מתשו' הרשב"א (סי' תשפ"ה) והובא בב"י בטור א"ח ס"ס תק"ג דבי"ט לא אסרינן כלל אם עבר ועבד זו אין ראיה כלל דדברי הרשב"א אינם מוסכמים לדעת רוב הפוסקים וכמבואר ומוכח מדברי הרא"ש ואינך פוסקים גבי אבעיא זו דעבר ואפה הובא בב"י סי' תקכ"ז וכ"פ הרמב"ם בפרק כ"ג מהלכות שבת דהמגביה תרומות ומעשרות בי"ט במזיד לא יאכל עד מוצאי י"ט וכ"כ בעולת שבת בסי' תק"ג וכן דעת המרדכי והב"י בסי' תק"ג שפסק להתיר אם עבר ובשל אפשר לומר דבשוגג קאמר או אפילו במזיד ובשבת ואין לו מה יאכל ומשום כבוד שבת כדעת הרא"ש וסייעתו הובא בב"י סי' תקכ"ז ולא מטעם של הרשב"א אך מ"מ דבריו נכונים למעשה דאפילו טבלה בשבת במזיד מותרת למוצאי שבת כיון דאין זה רק חומרא בעלמא ואף חשש האיסור אינו אלא מדרבנן דמחזי כמתקן לא קנסינן אפילו במזיד לאסור לו לעולם וכמ"ש שם בתשו' חוט השני ול"ד למבשל דאסור לו לעולם דהתם הוא איסור דאורייתא ועוד דהכא גברא לתקוני קא מכוין לא קנסינן כולי האי וכדאיתא בגיטין דף נ"ד ואע"פ דבפרק ב' דתרומות משנה ג' משמע דמעשר ומבשל שוים הם לענין זה דכללינהו בחדא בבא ואמעשר גם כן לתקוני קא מכוין כמו באשה זה ודאי אינו וכמ"ש בתשו' חוט השני שם וכן נלע"ד מוכח מדברי הרמב"ם דבפ"ב מהל' שבת במבשל פסק כר' יהודה דמזיד אסור לו לעולם ושוגג אסור לו עד מוצאי שבת ובפכ"ג פסק דהמעשר בשבת בשוגג יאכל מיד ובמזיד עד מוצאי שבת אלא ודאי כמ"ש (ודברי הרמב"ם אלו אישתמוטי ליה ולבעל תוס' י"ט בפירושו למשנה זו ע"ש) וכ"ש דזה אינו אלא חומרא ומנהג בעלמא ומכ"ש בי"ט דלא הוזכר כלל בדברי תרומת הדשן והרב ושאר אחרונים לאסור אלא בשבת אבל בי"ט נראה דאין להחמיר כלל כי הבו דלא לוסיף עלה (ועי' בא"ח סי' תקי"א) ולא ידעתי מאין יצא לבעל חוט השני לאסור בי"ט לכתחלה וכתב שם כן בשם ת"ה ושם לא זכר כלל מי"ט וגם לפי הטעם שכתב בת"ה נ"ל דוקא שבת ודוק ועי' בתשו' מהר"מ מלובלין (סי' נ"ג):
(ד) אחר לידה. ואם ראתה דם טמא דהיינו אחר ל"ג לזכר וס"ו לנקבה וזמן טבילתה בליל שבת מותרת לטבול דהוי בזמנה. ש"ך בשם מהרי"ל:
(ה) אבל במקום שאין מנהג אין לההחמיר. הב"ח מחמיר בדינים אלו ואחריו נמשך הט"ז אכן הש"ך השיג על הב"ח וגם בנה"ך האריך מאד לדחות כל דברי הט"ז ולקיים דברי הרב שהם כנים וברורים ע"ש שדבריו נכונים:
(ו) אלמנה. ודוקא אלמנה דכיון דאסור לבא עליה ביאה ראשונה מפרישין אותו בכל מיני קריבות משא"כ בבתולה שאירע טבילתה בליל שבת אף דנוהגין שלא לבעול בעינה ראשונה בשבת מ"מ יש כאן מצות שמחת חתן וכלה בשאר מיני קירוב וחבוק ונשוק מ"מ טוב להקדים טבילתן קודם כניסת שבת עכ"ל מהר"מ מלובלין בסי' צ"ג וכתב הש"ך וכן נוהגין:
(ז) משום סרך בתה. שסבורה שאמה טבלה בליל ז' ותעשה כן גם היא אבל ביום ז' איסור גמור הוא כמ"ש הטור שאולי תראה ותסתור למפרע (ועיין בט"ז ס"ק ח' בפירושו להטור דדבריו תמוהים קצת וצ"ע) . וכן משמע ומבואר בש"ס וכל הפוסקים אכן ראיתי במהרי"ל ריש הלכות נדה שכתב שאף ביום ז' הטעם משום סרך בתה וגם כתב דלדידן שאין נשותיהן ספק זבות כו' ודבריו תמוהים וצ"ע ואולי טעות נפל בספרים. וכתב הש"ך דהטובלת ביום ח' דאסור משום סרך בתה נוהגין להקל לטבול קודם חשיכה רק שתבא לביתה משתחשך משא"כ בטובלת ביום ז' אין להקל אלא לאבול משתחשך ויש למחות ביד מי שאין עושין כן וכתב עוד הש"ך דאין חילוק אם יש לה בת או לא והוא פשוט עכ"ל:
(ח) והכלות. וכתב בש"ך ודוקא לדידן שהכלות אינן טובלות בז' אבל במקום שהכלות טובלות בז' לראייתן או לדידן אם אירע לה טבילה בז' כגון שנתקלקלה בימי ספירתה דאז טובלת מיד לאחר ז' אינה יכולה לטבול ביום ז' לאו משום סרך בתה לחוד מיתסרי אלא משום שמא תראה ותסתור כל מה שלמפרע ונמצא זבה למפרע כדאיתא בש"ס ופוסקים עכ"ל ודבריו תמוהים לכאורה כיון דהטעם הוא שלא באין אצל החתן עד הלילה א"כ אף אם תסתור למפרע אין חשש איסור ואפשר לומר דכוונת הש"ך דמ"מ ביום הז' גזרינן דאולי תבא אצל החתן ביום משא"כ ביום ח' דהוא רק גזרה משום סרך בתה לא גזרינן כולי האי גזרה לגזרה וק"ל:
(ט) היכא דאיכא אונס. ועי' בבאר שבע דף קט"ז שכתב שאותן נשים שהגיע טבילתן בליל שבת טובלין בעוד היום גדול מטעם שאינם רוצים לחלל שבת דלא יפה הם עושים וכ"כ בתשו' צמח צדק (סי' ס"ו) דאפילו מתיראות עצמן כגון שיש עמהן עוד דיורים אחרים חוץ מבני ביתה הם מתביישים וממהרים לטבול בעוד היום גדול למהר ביאתה לביתה קודם הסעודה כדי שלא ירגישו בהן לא יפה הם עושין וראוי למחות בהן ולגעור בהן ע"ש עי' בתשו' מהרש"ל (סי' ו') ורמ"א סי' כ"א:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |