חכמת אדם/קיח
|
< הקודם · הבא > |
א אין הנדה וזבה ויולדת עולות מטומאתן בלא טבילה שאפילו אחר כמה שנים הבא עליה חייב כרת אא"כ טבלו כראוי בלא חציצה ובמקוה הראוי דהיינו במקוה שיש בו כשיעור וטבילת נדה אע"ג דאינו מפורש בתורה מ"מ קבלו חז"ל דאין לה טהרה אלא בטבילה מדכתיב בשאר טמאים ורחצו במים זה בנין אב לכל הטמאים. ועוד ק"ו ממגעה דכתיב והנוגע במשכבה ורחץ במים וק"ו היא עצמה שטעונה טבילה ועוד כתיב בכלי מדין במי נדה יתחטא וקבלו חז"ל דר"ל במים שהנדה טובלת בהם ובזבה כתיב ואחר תטהר וקבלו חז"ל דר"ל אחר מעשה הטבילה תטהר ועוד שהוקשה נדה לזב ובזב כתיב בהדיא ורחץ במים:
ב דין תורה הנדה צריכה טבילה בלילה לאחר שכלו ז' ימי נדה מדכתיב ז' ימים תהיה בנדתה משמע כל הז' ימים ואם טבלה ביום ז' לא עלתה שנאמר ז' ימים תהיה בנדתה וקבלו חז"ל דר"ל תהיה בנדתה אפילו טבלה ביום ז' אבל הזבה דצריכה ז' נקיים מדין תורה מותרת לטבול ביום הז' מדכתיב בזבה וספרה לה ז' ימים ואחר תטהר קבלו חז"ל דר"ל דאפילו לא עבר עליה אלא מקצת יום ז' תטהר כדלעיל כלל ק"ז וא"כ נשים שלנו דנותנין עליהן לחומרא דספק זבות ממ"נ מותרת לטבול ביום ז' לספירתה שהרי גם הנדה דוקא ביום ז' אסורה לטבול אבל ביום ח' מותרת לטבול אפילו ביום מדאורייתא ונשים שלנו כבר עבר עליהן לא פחות מן ח' ימים מראיתה. ואפילו אם תאמר שהיתה זבה הא זבה מותרת לטבול ביום ז' לנקיתה מ"מ אסרו חז"ל שמא יטעה הבעל שהטבילה מתרת אותה תיכף וישמש ובאמת אף שטבלה מ"מ אסורה לבעלה עד שעבר עליה גם יום הז' נקי ואם תראה ביום ז' אפילו סמוך ללילה סותרת כל ז' נקיים וצריכה לספור ז' נקיים אחרים ונמצא שבעל זבה שהוא בכרת ולכן תיקנו חז"ל שאפילו זבה ודאי אסורה לטבול עד הלילה וחששו חז"ל עוד אפילו בנשים שלנו ואפילו אם תטבול ביום ח' לאחר שכלו ז' נקיים דאז לא שייך שתסתור ספירתה ומותרת לבעלה תיכף לאחר שתטבול מ"מ חששו חכמים שבתה תראה שאמה טבלה ביום והיא סברה שטבלה בז' ותטבול היא בז' ביום ואע"ג דאין כאן איסור דאורייתא מ"מ עדיין גזרת חכמים עומדת שהרי אפילו זבה בודאי אסורה לטבול מדרבנן ביום שמא תשמש ותראה ותסתור ואע"ג דהוי גזרה לגזרה כדי שלא להרגיל לעבירה חששו ולכן כל הנשים שלנו אסורות לטבול ביום אפילו ביום ח' או ט' ואפילו אין לה בת מ"מ לא פלוג רבנן (והא דאמרו משום סרך בתה ולא אמרו סתם משום נשים אחרות היינו דאשה מצנעת טבילתה שלא תדע בה אשה אחרת אבל בתה יודעת) (סעיף ג'):
ג וכיון דז"א אלא מחמת חשש ולכן היכא דאיכא אונס כגון שיראה לטבול בלילה מחמת צינה או פחד מאנשי' או שסוגרין שערי העיר או שיש פרסום גדול והאש' מתביישת בכך (ס"ט בשם תשו' רמ"א) וכל כיוצא בזה מותרת לטבול ביום ח' ביום אבל בז' אפי' במקום דאיכא אונס אסורה לטבול דבזה יש חשש קרוב שמא תשמש קודם הלילה (סעיף ד') ואפילו אם תרצה לטבול בז' ולא תבא לביתה עד הלילה אסור אבל ביום ח' אם טבלה סמוך לחשיכה ותבא לביתה בלילה אין למחות ביד הנוהגין היתר כיון דאין כאן אלא משום סרך בתה (ש"ך ס"ק ו'):
ד במקום שהנשים חופפות ורוחצות בבית הטבילה מותרת לילך שם מבע"י לרחוץ שאין כאן משום סרך בתה שהיא יודעת שצריכה לרחוץ ולחוף אבל במקום שרוחצת וחופפת בביתה אסורה לכנוס לבית הטבילה עד הלילה משום בתה שסברה שטובלת ביום (שם):
ה אם א"א לה לטבול בח' ובט' מחמת אונס כגון שהוא יום חגם וכיוצא בו וביום ז' יכולה לטבול ביום ולא בלילה אזי יכולה לטבול בז' ביום ותזהר הרבה להסתיר הטבילה מבעלה עד הלילה (ס"ט ס"ק י"ג בשם ב"ח) ואם הורה המורה שתטבול בז' סמוך לחשיכה משום דבלילה א"א לטבול ואע"ג דיכולה לטבול בח' מ"מ מבטל עונה א' אין מזחיחין אותו (ס"ט שם בשם עה"ג) וכן הדין אם מתבישת שלא ירגישו בה בני אדם (שם):
ו עברה וטבלה בח' ביום בלא אונס עלתה לה טבילה ומ"מ אסורה לשמש עד הלילה ותסתיר טבילתה מבעלה עד הלילה אבל עברה וטבלה בז' ביום בלא שום אונס י"א דעלתה לה טבילה והאחרונים מחמירים דצריכה טבילה שנית והיכא דאפשר טוב להחמיר (סעיף ה') ומ"מ דוקא שלא באתה לביתה עד שתחשך אבל אם באתה לביתה קודם שתחשך צריכה טבילה שנית דבזה יש חשש קרוב שבעלה יבא עליה. ונ"ל דה"ה הדר בכפר וצריכה לטבול בעיר וחל ליל טבילתה בליל שבת להמתירין לטבול בז' סמוך לחשיכה משום ביטול עונה א' ה"ה כאן אע"ג דכאן גרע דיש כאן סרך בתה שתדע שטבלה בעוד יום מ"מ אם הורה המורה אין מזחיחין אותו רק שלא תבא לביתה עד חשיכה (ס"ט ס"ק ט'):
ז וכ"ז שטובלת לנדתה אבל אם כבר טבלה אלא שלא טבלה כראוי ואחר יום או יומים נזכרה וטובלת שנית אם יש קצת דוחק מותרת לטבול אפי' ביום דכולי האי ל"ג משום סרך בתה (ש"ך ס"ק ח'):
ח אם בעלה בעיר מצוה לטבול בזמנה אע"ג דקיי"ל דטבילה בזמנה לאו מצוה דלכן האלמנות והבתולות אין נוהגין לטבול מ"מ בנשואה משום בטול פו"ר אפילו לילה א' ולכן אם אירע זמן טבילתה בליל שבת מותרת לטבול אם לא יכולה לטבול קודם לכן או שטבלה מקודם רק שמחמת ספק צריכה לחזור ולטבול ולא נודע לה עד יום ו' וכן אם שכחה ליטול צפורן או שטבלה בליל שבת ומחמת ספק צריכה לטבול שנית בכ"ז מותרת אבל אם היה באפשר לה לטבול מקודם וברצונה עכבה או אחר לידה שדרך הנשים להמתין כמה שבועות מחמת חולשת' אעפ"י שלא ראו דם או שלא היה בעלה בעיר ובא בע"ש בזה יש מקומות נוהגין להחמיר שלא לטבול בליל שבת דנראה כמתקן (כדאיתא בח"א בהל' שבת כלל מ"ד) ובמקום שאין מנהג ידוע יש להקל אפילו כשכבר ספרה ז"נ כבר כמה ימים אבל כשכלו ז"נ שלה בשבת לכ"ע מותרת: ואם היולדת אינה יכולה למנות ז"נ מקודם מחמת שראתה דם לדידן דהכל טמא מותרת לטבול בזמנה: ואפילו במקום שנהגו להחמיר דוקא כשטבלה משחשיכה אבל לטבול סמוך לחשיכה מותר דבדבר שהוא משום שבות ל"ג בהש"מ ותבא לביתה משחשכה וכדלעיל סימן ד' רק שיהיה קודם שהתפללו צבור דאז אפילו שבות אסור (כדאי' בא"ח סי' רס"א במ"א) ואעפ"י שהוא עדיין יום רק שלא תזוז מבית הטבילה עד שחשיכה יש להקל בזה לפי ראות המורה ושעת הדחק (ס"ט ס"ק ד') ואפילו במקומות שנהגו להחמיר בשבת מ"מ בי"ט יש להקל (ס"ט סק"ה):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |