תועפות ראם/תנה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

תועפות ראם TriangleArrow-Left.png תנה

(א) ולעבדו. בנדפס ליתא ולעבדו אבל באמת גי' הכת"י נכונה עפ"י לשון הכתוב (ישעי' מ"ג כ"ג) לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה וזש"ר יתברך שם יוצרנו לא הרבה להלאות את עמו והוא כמשה"כ לא הוגעתיך בלבונה, ולעבדו פי' להכביד עליו בעבודה קשה והוצאה מרובה, וזשה"כ לא העבדתיך במנחה, וצוה להקטיר קומצי מנחות כו' פי' דבר מועט וכמ"ש בפסיקתא רבתי פכ"ט לא הוגעתיך בלבונה לא אמרתי לכם שתהיו מביאים קנטירים של לבונה אלא קומץ כו' לא קנית לי בכסף קנה לא אמרתי לכם שתהיו מביאים קנטרים של קטורת אלא פרס שחרית. ופרס ערבית ע"כ וכן אמרו במדרש שוח"ט מ' צ"א א"ל הקב"ה חייך לא כמו שאתה סבור אני מבקש מהם אלא את הכבש אחד תעשה בבקר וכ"ה במדרש אגדה תוצאות מהרש"ב וויען תרנ"ד פ' כי תשא ומהרש"ב הוסיף שם דברים כמו שהוא בפסיקתא שם פט"ז אלא ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו לה' וגו' ולא שנים בבת אחת אלא אחד בשחרית ואחד בין הערבים ובאמת מזה הלשון שבפסיקתא כ' הקנאת סופרים לסה"מ להרמב"ם סוף שרש ט' להביא ראי' דהקרבת ב' תמידין בכל יום למצות עשה אחת תחשב כהרמב"ם מ"ע ל"ט עיי"ש וא"כ אין להגיה ביתר המקומות כלשון הפסיקתא דהא לענין קטרת לא אמרו כן אף בלשון הפסיקתא עצמה כנ"ל וכן אמרו במדרש אגדה שם פ' בהר (כ"ה ו') ראה כשנותן הקב"ה לישראל נותן דבר בלי קצבה וכששואל מהם אינו שואל כ"א מעט מן המעט כו' ומן הצאן לא שאל כ"א הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים ועיין מש"כ לעיל סי' רע"ט.

(ב) ומיד כשעשן יוצא קיים מצות והקטיר כו', הנה הפנים יפות בפ' ויקרא (א' ז') כ' וז"ל והא דכתיב אח"כ [שם פסוק ט'] והקטיר הכהן את הכל המזבחהנ ראה דהיינו שהיה צריך להפך בצינורא עד שנשרפו כל האברים לדשן כמש"כ הרמב"ן שם עכ"ל וז"ל הרמב"ן שם סוף פסוק ו' והכוונה ששנה הכתוב באברים לומר וערכו על האש והקטיר. ללמד שאחר שיסדרם על האש לא יניחם עד שיבער בהם האש ויאכל אותם ותעלה מהם הקטורת עכ"ל והי' מפרש הפנים יפות שכוונת הרמב"ן שהוא מצווה בקום ועשה שיעלה הקיטור והיינו היפוך בצינורא כי היפך בצינורא מסבב העלאת הקיטור כמשמעות לשון והקטיר אולם בספר שם עולם סדר ויקרא שם ד"ה והקטיר כ' ע"ד הרמב"ן בזה"ל לא יניחם משמע שאינו מצווה כ"א שלא יניחם וילך אבל אינו מצווה לעשות שום מעשה כו' מזה ראי' לדברי המל"מ (פ"ו מהל' תו"מ ה"א) שכ' דאין שום חיוב להפך בצינורא כדי לקרב העבודה כו' שלא מצאתי בשום מקום חיוב לזה כו' עכ"ל וכן הוא מתבאר מדברי רבינו היראים כאן שכ' ומצות הקטרה שנותן על האש ועל המזבח ומיד כשעשן יוצא קיים מצות והקטיר כו'. והנה במנחות כ"ו ב' ס"ל לר' יוחנן משתצית בו האור ברובו של קומץ מתיר שיריים באכילה וטעמא דאמר קרא והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן אין כבשן מעלה קיטור עד שתצית האור ברובו ופרש"י ובקומץ נמי כתיב והקטיר הלכך בעינן קיטור וא"כ רבינו שאמר ומיד כשעשן יוצא קיים מצות והקטיר ומייתי להדין קרא והנה עלה קיטור וגו' לכאורה נראה דהיינו נמי משתצית בו האור ברובו אז קיים מצות והקטיר. אולם לשון ומיד שאמר רבינו אינו מדוקדק לפי"ז וי"ל שאמר ומיד כו' פי' אפי' לא הפך בצינורא וכנ"ל ועיי"ש בגמרא דמנחות כ"ו ב' כאן לקלוט כאן להתיר וא"כ אפשר דלענין מצות והקטיר קיים משמשלה בו האור דומיא דלקלוט. וצל"ע וראיתי ביפ"ע למנחות שם שכ' דבירושלמי יומא פ"ב ה"א ס"ל לר' חנינא דאפילו הפריחתו הרוח ניתרים השירים ומשמע דלא בעי ג"כ משלה בו האור רק שנתנו ע"ג האישים עכ"ל וז"ל הירושלמי שם דא"ר חנינה קומץ שנתנו ע"ג האישים והפריחתו הרוח בפריחה האחרונה נתכפרו הבעלים ויצאו השיריים ידי מעילה ואיני מבין תיבות אלו בפריחה האחרונה והלא בנתינת ע"ג האישים נתכפרו הבעלים לר"ח והי' נראה בעיני דצ"ל בפרידה הא' נתכפרו הבעלים כו' ופי' בפרידה הא' היינו בפרידה הראשונה שמשלה האור במקצתו נתכפרו הבעלים והוא ממש כמו שאמר ר' חנינא בבבלי מנחות כ"ו ב' משמשלה בו האור ופרש"י במקצתה, ונשתבש בפרידה הא' לפריחה האחרונה. ומ"ש בתוספתא דזבחים פ"ט הקומץ שנתנו ע"ג האישים שיריו מותרין אימורין שנתנן ע"ג האישים הבשר מותר אין זה ענין לפלוגתת ר"ח ור"י דמנחות דהתוספתא ה"ק כ"ז שלא נתן הקומץ ע"ג האישים וכן האימורין ע"ג האישים לא מיתאכלי שירי מנחות והבשר וז"ש הקומץ שנתנו ע"ג האישים דוקא שיריו מותרין אימורין שנתנן ע"ג האישים דוקא הבשר מותר מיהו כשנתנן ע"ג האישים עדיין צריך להמתין לאכול השירים לכל מר כדאית ליה דהיינו ר"ח ור"י וכמ"ש בסוטה ט"ו א' עמ"ש בברייתא ונותנו ע"ג האישים קרב הקומץ שירי' נאכלין למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה עיי"ש בפרש"י, ועיין בפני משה שפי' בפריחה האחרונה דר"ל כדרך הפריחה שהוא מעט מעט וא"כ בסוף הפריחה כבר נתכפרו הבעלים עיי"ש א"כ גם לפי פירושו אין הכרת למש"כ היפ"ע ודו"ק. והנה הרמב"ם במנין המצות שלו מצוה כ"ח כתב להקטיר הקטרת פעמים ביום שנאמר והקטיר עליו אהרן קטרת סמים וע"ד רבינו נכלל זה במש"כ הקטרות דהיינו ג"כ הקטרת קטורת ואף שלא זכר רבינו כאן בפירושו קטרת הסמים ל"ל בה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.