משנה למלך/תמידין ומוספין/ו

משנה למלך ‏ תמידין ומוספין ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

סדר עבודות התמידות כו'. גרסי' בר"פ ארבע מיתות א"ר פפא אף סדר יומא דוקא קתני רב הונא בריה דרב יהושע אמר אף סדר תמיד דקתני עלה זהו סדר התמיד ואידך ההוא למצוה בעלמא ע"כ. ודע דהא דאמרינן בפ"ב דשבועות (דף י"ז) זר שהפך בצנורא חייב מיתה משום דכל קרובי עבודה היא והכי איתא בפ"ק דיומא (דף י"ב) נראה דאין שום חיוב להפך בצנורא כדי לקרב העבודה אלא שהעושה אותה חשיב עבודה וכ"ג מתחנך בה וזר חייב עליה מיתה אבל חיובא ליכא שלא מצאתי בשום מקום חיוב לזה. עיין במה שכתבתי בספר חמישי דף נ"ד (א"ה תמצאנו לעיל פ"ג מה' ביאת מקדש דין י"ח יע"ש). ומ"ש רבינו בפ"ו מהל' מעשה הקרבנות דין ד' ואחר שזורקן חוזר ועורך אותם על האש התם הוא לאחר גמר זריקה שיש איברים שלא נפלו על האש בזריקתם ומשום הכי חוזר ועורך אותם אך לאחר שערך אותם על האש להפך אותם בצינורא לא מצינו שיהא חיוב בדבר ומיהו הדבר רשות ואיכא קרובי עבודה וכדכתיבנא, ונראה דכל כהן שירצה להפוך בצנורא יכול להפוך ואף מי שלא זכה בהקטר האיברים. אך ראיתי לרבינו עובדיה בסוף מס' תמיד מ"ג שכתב בתוך דברו ובעוד שהוא מקיף מהפך בצנורא דהיינו מזלג את האיברים שלא נתאכלו על המזבח וכו' וסיים וכתב וגם יש לו רשות להפך בצנורא בלא פייס כו' ע"כ. נראה מתוך דבריו שהפוך זה דצנורא לא היה יכול לעשותו כל כהן שירצה אלא היה בו פייס ונראה דלאו למימרא שהיה בו פייס לבדו שהרי לא נזכר פייס זה בכלל הפייסות וכמבואר אלא הכוונה היא שהזוכה בהקטרת האיברים היה זוכה בהפוך זה. ול"ל דמ"ש הרב מהפך הוא מ"ש רבינו וחוזר ועורך אותם שהרי מפשט דברים נראה דהיינו לאחר שערך אותם על האש שכתב מהפך בצנורא את האיברים שלא נתאכלו וכוונת המשנה לפי דבריו כך היא דתנן התם בא לו להקיף את המזבח מהיכן הוא מתחיל מקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית כו' נתנו לו יין לנסך כו' והנה משנה זו בכ"ג שנוי וכדתנן בראש המשנה בזמן שכ"ג רוצה להקטיר. והנה קי"ל דהמנסך את היין היה הולך דרך שמאל מן הכבש לדרומית מערבית ששם היה מקום ניסוך היין וכדאיתא בפ"ו דזבחים (דף ס"ג) ונתבאר שם הטעם בגמרא והשתא למדנו המשנה דכ"ג כשהיה מנסך היה מקיף דרך ימין והטעם לזה הוא דכל שאר הכהנים שהזוכה בנסוך לא היה זוכה בהקטרה לפי שהיה פייס לכל אחד ואחד וכמבואר א"כ המנסך לא היה מקיף דרך ימין לפי שמה לו להלך כל אותו המקום ללא צורך ומש"ה מקיף דרך שמאל אך כ"ג שעובד בלא פייס מהלך דרך ימין לפי דבהלוכו עובד עבודה דמהפך בצנורא ומיהו אינו מקיף עם היין שמא יתעשן בהלוכו מן העשן. עוד כתב הרב דכ"ג דומה לבן בית שיש לו רשות להלך כמו שהוא חפץ מה שאין שאר הכהנים רשאים לעשות כן כלומר דאף בלא טעמא דהפוך בצנורא י"ל דשאני כ"ג שיכול להקיף ללא צורך לפי שהוא כבן בית אבל שאר כהנים לא וההפרש שיש בין שני טעמים הללו שכתב הרב הוא דלפי הטעם שכתב דכ"ג מהפך בצינורא אף כ"ג אינו מקיף ללא צורך אלא שההפרש הוא דכ"ג כיון שעובד בלא פייס נמצא שהקפתו היא לצורך להפך בצנורא אבל שאר כהנים שעובדים בפייס נמצא שהקפתם שלא לצורך ומש"ה מקיפים דרך שמאל ולפי הטעם האחר כ"ג מקיף שלא לצורך לפי שהוא כבן בית ויש לו רשות להלך כמו שהוא חפץ מה שאין כן בשאר כהנים, נמצא דלכל הפירושים שאר כהנים אינם מקיפים דרך ימין לפי שהיא הקפה שלא לצורך. וא"ת אמאי איצטריכו התם בפ"ו דזבחים לומר מ"ט א"ר יוחנן נסכים שמא יתעשנו ועולת העוף שמא תמות תיפוק ליה משום דאין להם להקיף שלא לצורך. וי"ל דאם היה יכול להקיף והיין בידו וכן העולה של עוף פשיטא שהיה מקיף דרך ימין כיון שבדרך הלוכו מוליך היין או עולת העוף אין לך עבודה גדולה מזו אך כיון שאינו מוליך שום דבר בידו מהטעמים שנאמרו שם א"כ אין בהקפה זו שום צורך עבודה ומש"ה אינו מקיף דרך ימין כי אם דרך שמאל. ורש"י בפ"ו דזבחים (דף ס"ד) לא כתב אלא הטעם האחד דהיינו דשאני כ"ג דאין לו פייס ועולה להקטיר ומש"ה עולה דרך ימין כדרך כל העולין ומקיף ובא למקום שמנסכין שם ונותנין לו יין לנסך אבל שאר כהנים שהזוכה בפייס לא זכה לעבודה אחרת א"כ אינו עולה דרך ימין אלא עולה והיין בידו ופנה לשמאל וחוזר על העקב. והנה יש הפרש בין שני הטעמים שכתב ר"ע לענין דינא והוא כשכ"ג אינו עולה להקטיר אלא שרצה לעלות לנסך דלפי הטעם דכ"ג הוא כבן בית אף אם אינו עולה להקטיר עולה דרך ימין אך לפי הטעם האחר כשאינו עולה להקטיר אינו עולה כו'. ומדברי רש"י נראה דהך מתני' דכ"ג עולה דרך ימין מיירי בשעולה להקטיר ומיהו לא פירש רש"י הקטרה זו מה היא אם היא הפוך בצנורא וכדברי ר"ע או היא סתם הקטרה ומה שהביאו לר"ע לומר דעלייה זו דכ"ג היא להפוך בצנורא הוא משום דעליה למזבח לא משכחת לה בסתם הקטרה שהרי כשהיה מקטיר האיברים לא היה מקיף אלא עומד בראש המזבח וזורק על האש וכמ"ש רבינו בפ"ו מהל' מעה"ק ולא משכחת עלייה על המזבח להקיף אלא בסדור המערכה או למתן דמי חטאת והכא גבי כ"ג שבא לנסך לא שייכי הני דסדור המערכה לא מצינו שהיה עושה אותה כ"ג. ועוד דסדור המערכה היה קודם הרבה לנסוך היין וכמבואר וכן חלוקות מתן דמי חטאות לא שייך הכא שהרי בתמיד של כל יום ויום אנו עסוקים. ומש"ה פירש דמיירי שעולה להפך בצנורא ובשביל זה היה עולה ומקיף כל המזבח וכמ"ש רש"י בפ"ז דזבחים (דף ס"ג) עלה דמתני' דכל העולין למזבח עולין דרך ימין כו'. ומיהו אפשר לומר דלהקטיר שכתב רש"י היינו מ"ש רבינו דלאחר שזורק האיברים על האש חוזר ועורך אותם על האש ואפשר דלעבודה זו היה צריך להקיף כדי לעורכן היטב אלא שמדברי רש"י במתני' דכל העולין שלא כתב חלוקה זו נראה דס"ל דלעבודה זו דעריכת האיברים על האש לא היה מקיף אלא בעודו בראש המזבח היה עורך אותם על האש ומלבד כל זה נראה שהוכרח הר"ע לומר חלוקה זו דהפוך בצנורא משום דאי מטעם דעריכת האיברים הרי עריכה זו לא היתה סמוכה לנסוך היין לפי שהעריכה היתה אחר הקטרת האיברים ואחר כך היה מעלה הסלת ואחר כך היה מקטיר החביתין ואחר החביתין היה הנסוך וכל זה הוא מבואר בדברי רבינו בפרקין הלכה ה' ובשתי עבודות הללו דהיינו העלאת הסלת והקרבת החביתין לא היה מקיף כי אם עומד בראש המזבח ומקטירם ומש"ה הוכרח רבינו עובדיה לומר דמה שהיה מקיף כ"ג היינו שהיה מהפך בצנורא. ודע שרבינו בפ"ה מהל' כלי המקדש כשהביא המעלות שהיו לכ"ג בזמן שהיה רוצה להקריב לא הביא משנה זו דבא לו להקיף את המזבח אך בפ"ז מהל' מעשה הקרבנות הלכה י"ב כתב לפיכך המנסך מים או יין כשהוא מקיף את המזבח לא יהיה בידו כלום ומתחיל ומקיף מקרן דרומית מזרחית למזרחית צפונית כו'. וכתב שם מרן שדין זה הוציאו רבינו ממאי דתנן בא לו להקיף כו'. והנראה מכוונת רבינו הוא שדין זה אינו מיוחד בכ"ג וכמ"ש בפירוש המשנה אלא בכל אדם מיירי ואשמעינן דאם רצה להקיף זה המנסך צריך שלא יהיה בידו כלום אלא מקיף בידים ריקניות וכשמגיע לקרן מערבית דרומית אז נותנין לו המים או היין. וכן מאי דתנן התם נתנו לו יין לנסך הסגן עומד על הקרן כו' הוא דין כולל לכל מי שמנסך וכמ"ש בפ' הלכה ו' יע"ש:

ג

ושל ראשי חדשים נותנין על המזבח מלמעלה בין קרן לקרן כו' (א"ה עיין במ"ש הרב המחבר לעיל פ"ו מהל' מעשה הקרבנות הלכה ד'):

יא

וכסדר שעושים בכל יום בבקר כך עושים בין הערבים. תמיהא לי מלתא טובא דבפ"ג דיומא (דף ל"ד) אמרינן דבתמיד של בקר קטורת קודמת לאיברים ובתמיד של ערב איברים קודמין לקטורת ודוקא לנסכים קודמת הקטורת וא"כ לא ידעתי למה לא ביאר רבינו חילוק זה ועיין בסמ"ג. ומ"ש מרן ומ"מ צריך לימוד מנין לו שהיו קודם לניסוך היין עיין במ"ש הרב לח"מ דכיון דאיכא פלוגתא אי מוספין קודמין או בזיכין מסתייה דמאחרין לבזיכין אחר מוספין גופייהו אבל קודם נסוך דידהו יש לנו להקדימן. ואין דבריו נראים אצלי דמדברי רבינו נראה דבזיכין אינם קודמים כי אם לנסוך היין אבל לא למנחת הסלת ולפי דברי הרב גם למנחת הסולת היה להם לקדם, ועיין בירושלמי פ"ב דיומא סוף הלכה ג' ועיין היטב שם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף