תועפות ראם
תוכן העניינים[עריכה]
מפתח לסדר הסימנים שבכת"י שלפנינו. לשלמות המפתח הוצגו גם מצוות שאין עליהן 'תועפות ראם' והקישור אליהן אדום להורות שהדף אינו קיים. (ורשום בצדו מראה מקום לסימן במהדורות היראים הנדפסות לפני מהדורת תועפות ראם)
עמוד ראשון : עריות
סימן א. (ריט): הבא על האם
סימן ב. (רכא): אשת אב
סימן ג. (רכד): כלה
סימן ד. (רלא): זכר
סימן ה. (רלב): בהמה
סימן ו. (רלג): אשה המביאה את הבהמה עליה
סימן ז. (רטו): נערה המאורשה
סימן ח. (רכט): בת כהן
סימן ט. (רכג): בתו מאנוסתו
סימן י. (רכג): בת בתו מאנוסתו
סימן יא. (רכג): בת בנו מאנוסתו
סימן יב. (ריז): בת אשתו
סימן יג. (ריז): בת בתה
סימן יד. (רלב): בת בנה
סימן טו. (רלב): חמותו.
סימן טז. (רלב): אם חמותו.
סימן יז. (רלב): אם חמיו.
סימן יח. (ריד): הבא על אשת איש.
סימן יט. (רל): זוממי בת כהן.
סימן כ. (רכה): אחותו בין מן האב בין מן האם.
סימן כא. (רכ): אחות אביו .
סימן כב. (רכ): אחות אמו.
סימן כג. (רטז): אחות אשתו.
סימן כד. (רכה): אשת אחיו לאחר מיתת אחיו או לאחר גירושין
סימן כה. (רכב): אשת אחי אביו לאחר מיתת דודו.
סימן כו. (קצב): נדה.
סימן כז. (רא): שבע אומות.
סימן כח. (קצט): פצוע דכא.
סימן כט. (ר): כרות שפכה.
סימן ל. (קצה): ממזר.
סימן לא. (יב): עמוני
סימן לב. (יב): מואבי
סימן לג. (קצה): גרושה שנשאת או נתארסה.
סימן לד. (רה): שפחה.
סימן לה. (רכו): יבמה לשוק.
סימן לו. (רכז): חלוצתו.
סימן לז. (קצג): סוטה.
סימן לח. (רח): זונה לכהן.
סימן לט. (רט): חללה.
סימן מ. (רי): גרושה.
סימן מא. (ריג): אלמנה לכהן גדול.
סימן מב. (רג): מצרי.
סימן מג. (רד): אדומי.
סימן מד. (ריב): שאינה בתולה לכהן גדול.
סימן מה. (ריא): נבעלה באונס לכהן הדיוט תחתיו.
עמוד שני : אכילות
סימן מו. טמא שאכל את הקדש. ♦ סימן מז. אוכל חלב. ♦ סימן מח. אוכל דם. ♦ סימן מט. נותר. ♦ סימן נ. פגול. ♦ סימן נא. האוכל ביום הכפורים. ♦ סימן נב. האוכל חמץ בפסח. ♦ סימן נג. אוכל טבל. ♦ סימן נד. כהן טמא שאכל את התרומה. ♦ סימן נה. זר שאכל את התרומה. ♦
סימן נו. גיד הנשה. ♦
סימן נז. ערל בפסח. ♦
סימן נח. ערל בתרומה. ♦
סימן נט. תושב ושכיר בפסח. ♦
סימן ס. תושב ושכיר בתרומה. ♦
סימן סא. בן נכר בפסח. ♦
סימן סב. אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים. ♦
סימן סג. בשר בחלב באכילה. ♦
סימן סד. מנחת כהן לא תאכל. ♦
סימן סה. נבילה. ♦
סימן סו. טריפה. ♦
סימן סז. בהמה טמאה. ♦
סימן סח. עוף טמא. ♦
סימן סט. שרץ העוף. ♦
סימן ע. שרץ הארץ. ♦
סימן עא. שרץ המים. ♦
סימן עב. חגב טמא. ♦
סימן עג. שלא לשקץ את הגוף. ♦
סימן עד. שלא לאכול קודש טמא. ♦
סימן עה. ערלה. ♦
סימן עו. כלאי הכרם. ♦
סימן עז. לא תאכלו על הדם. ♦
סימן עח. לחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד הביאכם וגו' ♦
סימן עט. נזיר יין ושכר וחומץ ומשרת ענבים לא ישתה ♦
סימן פ. ענבים לחים ויבשים וחרצנים וזג לא יאכל. ♦ סימן פא. בשר מן החי [ואבר מן החי] ♦ סימן פב. מעשר חוץ לחומה. ♦ סימן פג. בכורות חוץ לחומה. ♦ סימן פד. בכורים חוץ לחומה. ♦ סימן פה. תודה ושלמים חוץ לחומה. ♦ סימן פו. צרופי איסורין שלא לאכול. ♦ סימן פז. מעשר שני שלא לאכול באנינות. ♦ סימן פח. שלא לאכול קדשים באנינות. ♦ סימן פט. מעשר שני שלא לאוכלו בין בטומאת הגוף בין בטומאת עצמן. ♦ סימן צ. ואכלו את הבשר בלילה הזה. ♦ סימן צא. אכילת מצה. ♦ סימן צב. שלש סעודות. ♦ סימן צג. שלא לאכול פסח בי"ד. ♦ סימן צד. אכילת מרורים. ♦ סימן צה. אכילת קדשים קלים בכורים ובכורות ומעשר בהמה. ♦ סימן צו. אכילת מעשר שני. ♦ סימן צז. אכילת קדשי קדשים. ♦ סימן צח. לאכול שירי מנחה. ♦ סימן צט. תרומה טמאה שלא לאכול.
עמוד השלישי : איסורי הנאה
סימן ק. עבודה זרה. ♦ סימן קא. תקרובתה. ♦ סימן קב. משמשיה. ♦ סימן קג. חמץ. ♦ סימן קד. הקדש. ♦ סימן קה. שער נזיר. ♦ סימן קו. פטר חמור. ♦ סימן קז. בשר בחלב. ♦ סימן קח. חולין שנשחטו בעזרה. ♦ סימן קט. ערלה. ♦ סימן קי. כלאי הכרם. ♦ סימן קיא. שור הנסקל. ♦ סימן קיב. עגלה ערופה. ♦ סימן קיג. מת. ♦ סימן קיד. צפרי מצורע.
עמוד הרביעי : איסורי ממון שאדם לוקח מחבירו או מעכב במקום שחייבתו תורה ליתן
סימן קטו. לא תחמוד ולא תתאוה. ♦ סימן קטז. לא ימשול למכרה. ♦ סימן קיז. שאר כסות ועונה לא יגרע. ♦ סימן קיח. לאו דריבית. ♦ סימן קיט. לא תכלה פאת שדך. ♦ סימן קכ. לא תלקט. ♦ סימן קכא. לא תעולל. ♦ סימן קכב. פרט לא תלקט. ♦ סימן קכג. עומר לא תקח. ♦ סימן קכד. לא תגנובו. ♦ סימן קכה. לא תגזול. ♦ סימן קכו. לא תלין פעולת שכיר. ♦ סימן קכז. לא תונה. ♦ סימן קכח. שחד לא תקח. ♦ סימן קכט. גבול לא תשיג. ♦ סימן קל. שבויה לא תמכור. ♦ סימן קלא. ואל כליך לא תתן. ♦ סימן קלב. לא תעבוט בביתו. ♦ סימן קלג. בעבוט לא תשכב. ♦ סימן קלד. שכיר לא תעשוק ♦ סימן קלה. לא תבוא עליו השמש. ♦ סימן קלו. אלמנה לא תחבול. ♦ סימן קלז. רחים לא תחבול. ♦ סימן קלח. זיתך לא תפאר. ♦ סימן קלט. לא תשלחנו ריקם. ♦ סימן קמ. פדיון הבן. ♦ סימן קמא. פדיון פטר חמור. ♦ סימן קמב. בכור שור כשב ועז. ♦ סימן קמג. המתנות. ♦ סימן קמד. עשר במקדש. ♦ סימן קמה. ארבע בירושלים. ♦ סימן קמו. תרומה גדולה. ♦ סימן קמז. תרומת מעשר [מעשר ראשון] ומעשר שני. ♦ סימן קמח. מצות חלה. ♦ סימן קמט. ראשית הגז [והזרוע ולחיים וקיבה]. ♦ סימן קנ. מצות חרם. ♦ סימן קנא. גזל הגר. ♦ סימן קנב. בכורים. ♦ סימן קנג. להלביש ערומים. ♦ סימן קנד. לקבור מתים. ♦ סימן קנה. להחיות אח. ♦ סימן קנו. הלואת אביון. ♦ סימן קנז. השבת העבוט. ♦ סימן קנח. הפקר שביעית. ♦ סימן קנט. לקט שכחה ופאה בתבואה. ♦ סימן קס. שכחה ופאה באילן. ♦ סימן קסא. פרט ועוללות שכחה ופאה בכרם. ♦ סימן קסב. מתנה מברכתך. ♦ סימן קסג. הענק תעניק. ♦ סימן קסד. השמטת כספים. ♦ סימן קסה. החזרת אחוזה ביובל. ♦ סימן קסו. שילוח עבדים. ♦ סימן קסז. פתוח תפתח נתון תתן. ♦ סימן קסח. השבת אבידה. ♦ סימן קסט. שילום גזל. ♦ סימן קע. חומש גזל להשיב. ♦ סימן קעא. תרומה ותרומת מעשר. ♦ סימן קעב. נבלה לגר תושב. ♦ סימן קעג. ביומו תתן שכרו.
עמוד החמישי : איסורים שאדם עושה בהם רע לשמים ולבריות ואינו גוזל ונהנה ממון
סימן קעד. מקלל אביו ואמו. ♦ סימן קעה. לא תרצח. ♦ סימן קעו. לא תגנוב [נפש]. ♦ סימן קעז. מכה אביו ואמו. ♦ סימן קעח. לא תענה. ♦ סימן קעט. גר לא תונה. ♦ סימן קפ. לא תונו איש את עמיתו. ♦ סימן קפא. גר לא תלחץ. ♦ סימן קפב. אלמנה ויתום לא תענון. ♦ סימן קפג. לא תהיה לו כנושה. ♦ סימן קפד. לא תענה על ריב. ♦ סימן קפה. ודל לא תהדר. ♦ סימן קפו. משפט אביונך לא תטה. ♦ סימן קפז. אל תהרוג נקי וצדיק. ♦ סימן קפח. לא תכחשו ולא תשקרו. ♦ סימן קפט. לא תקלל חבירך ועצמך. ♦ סימן קצ. דל לא תשא וגדול לא תהדר. ♦ סימן קצא. רכיל לא תלך. ♦ סימן קצב. לא תשא שמע שוא. ♦ סימן קצג. אל תשת ידך עם רשע. ♦ סימן קצד. לא תעשו עול במשפט. ♦ סימן קצה. לא תשנא את אחיך בלבבך. ♦ סימן קצו. על דם רעך לא תעמוד. ♦ סימן קצז. לא תקום. ♦ סימן קצח. ולא תטור. ♦ סימן קצט. בפרך לא תרדה. ♦ סימן ר. בעבד שלא תמכר. ♦ סימן רא. עבודת עבד לא תעבוד בו. ♦ סימן רב. לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ. ♦ סימן רג. משפט לא תטה. ♦ סימן רד. פנים לא תכיר. ♦ סימן רה. לא יקום עד אחד. ♦ סימן רו. בה לא תתעמר. ♦ סימן רז. לא תראה נדחים. ♦ סימן רח. חמור נופל לא תראה. ♦ סימן רט. באבידה לא תתעלם. ♦ סימן רי. דמים לא תשים. ♦ סימן ריא. לא תשלח בעלת בעל. ♦ סימן ריב. אונס לא תשלח. ♦ סימן ריג. עבד לא תסגיר. ♦ סימן ריד. חרמש לא תניף. ♦ סימן רטו. לבב אחיו לא ימס. ♦ סימן רטז. משפט גר לא תטה. ♦ סימן ריז. לא יוסיף להכותו. ♦ סימן ריח. לא תעשו עול במדה במשקל ובמשורה בכיסך בביתך לא יהיה. ♦ סימן ריט. לנחם אבלים. ♦ סימן רכ. ולבקר חולים. ♦ סימן רכא. מורא אב ואם. ♦ סימן רכב. וכיבוד אב ואם. ♦ סימן רכג. הוכח תוכיח. ♦ סימן רכד. ואהבת לרעך כמוך. ♦ סימן רכה. למד בנך תורה ומצות. ♦ סימן רכו. להשבית עבדך ואמתך כמוך. ♦ סימן רכז. שמח לוי גר יתום ואלמנה. ♦ סימן רכח. שמח כלה. ♦ סימן רכט. טעינה. ♦ סימן רל. ופריקה. ♦ סימן רלא. יראת חכמים. ♦ סימן רלב. שפל רוח וצעיר. ♦ סימן רלג. לקום מפני שיבה ולהדר פני זקן. ♦ סימן רלד. עשיית מעקה. ♦ סימן רלה. מדבר שקר תרחק.
עמוד הששי : איסורים הנעשים ואדם נעשה רע לשמים ולא לבריות
סימן רלו. מגדף. ♦ סימן רלז. מסית. ♦ סימן רלח. מדיח. ♦ סימן רלט. מכשף. ♦ סימן רמ. זקן ממרא. ♦ סימן רמא. נביא השקר. ♦ סימן רמב. המתנבא בשם עבודה זרה. ♦ סימן רמג. לא יהיה לך. ♦ סימן רמד. לא תשא. ♦ סימן רמה. שם אלהים אחרים לא תזכירו ולא ישמע על פיך. ♦ סימן רמו. לא תשבעו בשמי לשקר. ♦ סימן רמז. לא יחליפנו ולא ימיר אותו. ♦ סימן רמח. לא תחניפו. ♦ סימן רמט. לא תטמאו את הארץ. ♦ סימן רנ. לא תדרוש שלומם וטובתם. ♦ סימן רנא. לא תאמר בלבבך בהדוף. ♦ סימן רנב. קריאת שמע. ♦ סימן רנג. ברכת המזון. ♦ סימן רנד. תלמוד תורה. ♦ סימן רנה. מאה ברכות בכל יום. ♦ סימן רנו. ללמוד וללמד. ♦ סימן רנז. לשמור ולעשות. ♦ סימן רנח. ושננתם. ♦ סימן רנט. קביעות ר"ח. ♦ סימן רס. חישוב תקופות. ♦ סימן רסא. ספירת העומר. ♦ סימן רסב. י"ח ימים ולילה אחד לגמור הלל. ♦ סימן רסג. וידוי יום הכפורים. ♦ סימן רסד. וידוי מעשר. ♦ סימן רסה. מקרא בכורים. ♦ סימן רסו. קריאת המלך. ♦ סימן רסז. להשבע בשם. ♦ סימן רסח. מקרא מגילה. ♦ סימן רסט. ברכת כהנים..
עמוד השביעי : מצוות שאינו נעשה רע לבריות אלא לשמים ואינם תלויות בדבור
סימן רע. לא תשתחוה להם ולא תעבדם. ♦ סימן רעא. נותן מזרעו למולך. ♦ סימן רעב. בעל אוב. ♦ סימן רעג. וידעוני. ♦ סימן רעד. מחללי שבת. ♦ סימן רעה. בן סורר ומורה. ♦ סימן רעו. אנשי עיר הנדחת. ♦ סימן רעז. הנכנס למקדש טמא. ♦ סימן רעח. המפטם את השמן. ♦ סימן רעט. המפטם את הקטורת. ♦ סימן רפ. הסך שמן המשחה. ♦ סימן רפא. השוחט ומעלה בחוץ. ♦ סימן רפב. העושה מלאכה ביום הכפורים. ♦ סימן רפג. שלא עשה פסח. ♦ סימן רפד. ושלא מל. ♦ סימן רפה. זר ששימש. ♦ סימן רפו. טמא ששימש. ♦ סימן רפז. טבול יום ששימש. ♦ סימן רפח. מחוסר בגדים. ♦ סימן רפט. מחוסר כפורים. ♦ סימן רצ. שלא רחוץ ידים ורגלים. ♦ סימן רצא. שתויי יין. ♦ סימן רצב. פרועי ראש. ♦ סימן רצג. לא תשחט על חמץ על דם זבחי. ♦ סימן רצד. לא תביא אתנן זונה [ומחיר כלב]. ♦ סימן רצה. אל תחלל את בתך להזנותה. ♦ סימן רצו. לא ילין חלב חגי עד בקר. ♦ סימן רצז. לא ילין לבקר זבח חג הפסח. ♦ סימן רצח. לא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב. ♦ סימן רצט. לא תוציא מן הבית. ♦ סימן ש. עצם לא תשברו בו. ♦ סימן שא. לא תותירו ממנו עד בקר. ♦ סימן שב. שאור לא ימצא. ♦ סימן שג. לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור. ♦ סימן שד. לא תעשה מלאכה ראשון ושביעי של פסח. ♦ סימן שה. עצרת. ♦ סימן שו. יום הזכרון. ♦ סימן שז. ראשון ושמיני של חג הסוכות. ♦ סימן שח. ולא יראו פני ריקם. ♦ סימן שט. לא תוסיפון לשוב בדרך. ♦ סימן שי. לא תבנה אתהן גזית. ♦ סימן שיא. לא תעלה במעלות על המזבח. ♦ סימן שיב. לא תבשל גדי בחלב אמו. ♦ סימן שיג. לא תעשו כמעשיהם ובחוקותיהם לא תלכו. ♦ סימן שיד. לא תכרות להם ולאלהיהם ברית. ♦ סימן שטו. לא ישבו בארצך. ♦ סימן שטז. לא יסורו ממנו. ♦ סימן שיז. לא יזח החשן. ♦ סימן שיח. מעיל לא יקרע. ♦ סימן שיט. לא יבדיל. ♦ סימן שכ. כל שאור וכל דבש לא תקטירו. ♦ סימן שכא. ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום. ♦ סימן שכב. לא יטמא בעל בעמיו. ♦ סימן שכג. לא יקרחו קרחה. ♦ סימן שכד. לא ישרטו שרטת. ♦ סימן שכה. פאת זקנם לא יגלחו. ♦ סימן שכו. לא יחללו שם אלהיהם. ♦ סימן שכז. כהן גדול מן המקדש לא יצא ולאביו ולאמו לא יטמא. ♦ סימן שכח. לא יחלל את מקדש אלהיו. ♦ סימן שכט. לא יגש להקריב בעל מום. ♦ סימן של. אל הפרכת לא יבא. ♦ סימן שלא. ואל המזבח לא יגש. ♦ סימן שלב. בהמתך לא תרביע כלאים. ♦ סימן שלג. לא תלבש שעטנז ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך. ♦ סימן שלד. לא תנחשו. ♦ סימן שלה. ולא תעוננו. ♦ סימן שלו. שלא לשמוע אל מעוננים וקוסמים. ♦ סימן שלז. לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם. ♦ סימן שלח. כתובת קעקע לא תתנו. ♦ סימן שלט. אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד. ♦ סימן שמ. ולא תחללו את שם קדשי. ♦ סימן שמא. עורת או שבור לא תקריבו. ♦ סימן שמב. מעוך וכתות ונתוק לא תקריבו. ♦ סימן שמג. ומיד בן נכר לא תקריבו. ♦ סימן שמד. כל מום לא יהיה בו. ♦ סימן שמה. בשביעית שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור. ♦ סימן שמו. ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור. ♦ סימן שמז. ביובל לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזיריה. ♦ סימן שמח. לא תעשו לכם אלילים. ♦ סימן שמט. לא תקימו לכם מצבה. ♦ סימן שנ. אבן משכית לא תתנו. ♦ סימן שנא. אל תפנו אל האלילים. ♦ סימן שנב. לא יבואו לראות כבלע. ♦ סימן שנג. נזיר תער לא יעבור על ראשו. ♦ סימן שנד. נזיר על נפש מת לא יבוא. ♦ סימן שנה. לאחיו ולאחותו לא יטמא. ♦ סימן שנו. לוי לא יעבוד עוד. ♦ סימן שנז. לא יהיה כקרח. ♦ סימן שנח. לא תגורו מפני איש. ♦ סימן שנט. פן תשכח את הדברים. ♦ סימן שס. השמר לך פן תשכח את ה'. ♦ סימן שסא. לא תנסו את ה'. ♦ סימן שסב. עינך לא תחוס. ♦ סימן שסג. לא תחמוד כסף וזהב עליהם. ♦ סימן שסד. תועבה לא תביא. ♦ סימן שסה. לא תקשו עוד ערפכם. ♦ סימן שסו. לא תעשון כן לה' אלהיכם. ♦ סימן שסז. לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים. ♦ סימן שסח. לא תשמע אל דברי הנביא. ♦ סימן שסט. לא תתגודדו. ♦ סימן שע. לא תשימו קרחה. ♦ סימן שעא. לא תוסיף עליו. ♦ סימן שעב. ולא תגרע ממנו. ♦ סימן שעג. בקדשים לא תגוז ולא תעבוד. ♦ סימן שעד. לא תבנה עיר הנדחת. ♦ סימן שעה. ולא ידבק בידך מאומה מן החרם. ♦ סימן שעו. לא תטע לך אשירה. ♦ סימן שעז. לא תקים לך מצבה. ♦ סימן שעח. לא תזבח לה' אשר יהיה בו מום. ♦ סימן שעט. מלך לא ירבה לו סוסים. ♦ סימן שפ. לא ירבה לו נשים. ♦ סימן שפא. לא ירבה לו כסף וזהב. ♦ סימן שפב. לא תשחית את עצה ולא תכרות. ♦ סימן שפג. לא יעבד ולא יזרע. ♦ סימן שפד. לא תלין נבלתו. ♦ סימן שפה. לא יהיה כלי גבר על אשה. ♦ סימן שפו. ולא ילבש גבר שמלת אשה. ♦ סימן שפז. לא תקח האם על הבנים. ♦ סימן שפח. לא תחרוש בשור ובחמור יחדו. ♦ סימן שפט. לא תזרע כרמך כלאים. ♦ סימן שצ. לא תזרע שדך כלאים. ♦ סימן שצא. בעל קרי לא יבוא אל תוך המחנה. ♦ סימן שצב. לא יראה בך ערות דבר. ♦ סימן שצג. לא תאחר לשלמו. ♦ סימן שצד. השמר בנגע הצרעת. ♦ סימן שצה. לא תחסום שור בדישו. ♦ סימן שצו. לא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת. ♦ סימן שצז. לא תניף ברזל. ♦ סימן שצח. לא תסור מכל הדברים. ♦ סימן שצט. תפילין. ♦ סימן ת. מזוזה. ♦ סימן תא. ציצית. ♦ סימן תב. מילה. ♦ סימן תג. קידוש השם. ♦ סימן תד. אהבת השם. ♦ סימן תה. יראת השם. ♦ סימן תו. לעבוד את השם. ♦ סימן תז. להדבק לשם. ♦ סימן תח. ללכת בדרכי המקום. ♦ סימן תט. מורא מקדש. ♦ סימן תי. מורא שבת. ♦ סימן תיא. שמירת שבת. ♦ סימן תיב. לענגה. ♦ סימן תיג. פרו ורבו. ♦ סימן תיד. ושמתם את דברי אלה. ♦ סימן תטו. לעשות הפסח. ♦ סימן תטז. לשומרו. ♦ סימן תיז. קדש שמונת ימים. ♦ סימן תיח. שבות שמונה ימים. ♦ סימן תיט. תקיעה בראש השנה. ♦ סימן תכ. ענוי יום הכיפורים. ♦ סימן תכא. סוכה. ♦ סימן תכב. לולב. ♦ סימן תכג. לעבוד בעבד כנעני. ♦ סימן תכד. לעשר מעשר בהמה. ♦ סימן תכה. ראייה. ♦ סימן תכו. חגיגה. ♦ סימן תכז. שמחה בשלש רגלים. ♦ סימן תכח. לגדע ולשרוף עבודה זרה. ♦ סימן תכט. נר שבת ונר חנוכה. ♦ סימן תל. צדק את הדין. ♦ סימן תלא. להיות תמימים. ♦ סימן תלב. הכן יתד על אזנך. ♦ סימן תלג. מצות הקהל. ♦ סימן תלד. והתקדשתם והייתם קדושים. ♦ סימן תלה. למחות זכר עמלק. ♦ סימן תלו. לשרוף נותר באש. ♦ סימן תלז. ביעור חמץ. ♦ סימן תלח. כסוי הדם. ♦ סימן תלט. טבילה בזמנה. ♦ סימן תמ. מצות נדרים ונדבות. ♦ סימן תמא. חטא לכפר בתחנונים וקרבן. ♦ סימן תמב. טמאים לטהרם בהזיות וטבילה. ♦ סימן תמג. קרבן לראוי. ♦ סימן תמד. מלך לכתוב ספר תורה לשמו. ♦ סימן תמה. להביא פר הבא על כל המצות. ♦ סימן תמו. פר יום הכפורים. ♦ סימן תמז. עשירית האיפה חביתים. ♦ סימן תמח. יציקות. ♦ סימן תמט. בלילות. ♦ סימן תנ. פתיתות. ♦ סימן תנא. מליחות. ♦ סימן תנב. תנופות. ♦ סימן תנג. הגשות. ♦ סימן תנד. קמיצות. ♦ סימן תנה. הקטרות. ♦ סימן תנו. שחיטות. ♦ סימן תנז. מליקות. ♦ סימן תנח. קבלות. ♦ סימן תנט. הזאות. ♦ סימן תס. השקאת סוטה. ♦ סימן תסא. הורדת עגלה ערופה. ♦ סימן תסב. טהרת מצורע והבאת קרבנותיו. ♦ סימן תסג. טהרת נגעי בתים. ♦ סימן תסד. קציר העומר.
- ↑ כתב היד 1309 № באתר הספרייה הלאומית הצרפתית.
כתב היד 1309 № באתר "כתיב" של המכון לתצלומי כתבי יד.