תועפות ראם/קלב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) נתוחי אין וכו' כצ"ל.
(ב) דקמה כצ"ל.
(ג) לחברו בביתו כו' כ"ה בנדפס והסמ"ג לאוין קפ"ו כ' כדברי רבינו ועיין ב"מ קי"ג א' תוד"ה אימא ועיין בתוי"ט פ"ט דב"מ מי"ג ובס' ת"ח שכ' ג"כ דלא כהתוס' וזהו דעת היראים והסמ"ג, כ"כ הווי העמודים.
(ד) דבדין עבד לא טרח ופסקינן כו' בגזלן שלא כענין רוצים לגזול ממונו או הוציא גזלן ולא זקף הנגזל על הגזלן דמי כו' כצ"ל ובתשוב' מיימוניות השייכות לס' נזיקין סי' י"ד בהגה"ה הביא שם ד' היראים בזה"ל ורוצים לגזול ממונו או הוציאה גזלן ולא נזקף כו' וכ"כ המרדכי ר"פ המניח בלשון היראים ופי' הוציא שכ' רבינו היינו שהוציא הגזלן אותה דבר מבית הנגזל וכלפי מה שאמר מתחילה שרוצים לגזול כו' אמר אח"כ או שהוציאה הגזלן והמרדכי שם הביא דברי הר"ר מאיר דה"מ בחפץ המבורר שהוא שלו ומחזיק בו ומסרב להחזיר לו אבל בשאר מילי שאין ידוע אם זה שלו אם לא ל"ל רשות אפי' הו"ל פסידא לפי דבריו דא"כ לא שבקת חיי לכל בריה כו' ונראה שהוא מדברי רבו האו"ז שכ' בב"ק שם סי' קמ"ה וז"ל ודוקא בדבר ידוע שזה גוזלו דומיא דההוא גרגותנא דהוה ידוע דתרווייהו הוה אית ליה רשותא למיעבד דינא לנפשי' אבל בדבר שאין ידוע אי גוזל אותו או לא ל"ל רשות לכ"ע אפי' אי הו"ל פסידא לפי דבריו דא"כ כאו"א יאמר לחבירו האי דידי ומגזל גזלת ממני ויכה אותו או יחטוף מידו ונימא עבידנא דינא לנפשי' א"כ לא שבקת כו' וז"ל היראים הנדפס ההיא דר"נ מיירי בגזלן שהדבר שלו בעין ורוצין לגזול ממנו או שנמצא הגזלן כו' ונראה שט"ס תיבת שנמצא וצ"ל שהוציא או צ"ל שנמצא בבית הגזלן וכוונת דבריו שם או שרוצין לגזול ממנו ועביד דינא לנפשו שאינו מניח לגזול ממנו או שכבר גזלה הגזלן ועביד דינא לנפשי' ומנתחה ממנה והיינו כמו שהגהתי כאן בכת"י והריקאנטי סי' תס"ד צירף דעת הרא"ם לרבינו מאיר וכ' שם בזה"ל פסקו הרא"ם והר"ר מאיר דהא דעביד אינש דינא לנפשי' לא אמרינן אלא בחפץ המבורר שהוא של ראובן ושמעון מחזיק בו ולא זקף הגזלן על הנגזל דמי גזלנותא דליהוי כמלוה וההיא עביד ראובן דינא לנפשי' ונכנס לבית שמעון ליטול את שלו כו' עכ"ל ותשובת רבינו מאיר בר"ב שבהגמ"יי שם כתובה ג"כ בתשובת הר"ח או"ז סי' קמ"א אך אותה הגה"ה ליתא שם וזהו מש"כ הרמ"א בחו"מ סי' ד' וי"א דלא אמרינן עביד אינש דינא לנפשי' רק בחפץ המבורר לו שהוא שלו כגון שגזלו או רוצה לגוזלו כו' יכול להציל שלו ועיי"ש ביאור הגר"א סק"ט וי"א כו' שגזלו ב"ק שם בן בג בג: סק"י או רוצה, שם גרגותא עכ"ל והיינו דברי רבינו היראים והר"ר מאיר והאו"ז ועיין הע"ש ריש שאילתא ב' שעמד שם עמש"כ שם המרדכי וכ"כ בס' יראים כו' וז"ל והרי היראים סותר דברי ר"מ שמפורש דאפילו הוציאה גזלן כו' עיי"ש ולפי מה שבארתי דברי היראים אין שום סתירה וכל זה דלא כהראבי"ה למס' ברכות סי' ח' שכ' בתר גנבא גנוב וטעמא טעים פירוש אבל יטול בפרהסיא דקי"ל עביד אינש דינא לנפשי' במקום פסידא כו' ופי' לפירושו נראה עפמש"כ האה"י פ' יתרו בהגה"ה שפועל בנפשו אותו הקלקול ותתרגל נפשו לגנוב במסתרים עיי"ש אבל לפי דעת הר"מ אפילו ליטול בפרהסיא אסור היכא שאינו מבורר שהוא שלו כמש"כ המרדכי שם וראיה מברכות כו'.
(ה) כל העמוד פה בכת"י מטושטש ונכתב בצד הגליון. המעתיק.
(ו) ופונדקי ודיוקנאות יכול כו' כצ"ל ומן למדנו עד סוף חסר בנדפס:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |