תועפות ראם/סח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) כרב חולין ס"ג א'.
(ב) כפיר"ת חולין ס"א א' תוס' ד"ה הדורס.
(ג) שטרף ברשות הניזק משונה כו' כצ"ל.
(ד) ומחזקינן לי' בחזקת שאינו דורס דאמרי' בפ' א"ט [נ"ט א'] כל שיש לו אצבע יתירה וזפק וקרקבנו נקלף טהור פי' מחזקינן כו' כצ"ל וכ"ה בנדפס.
(ה) והוא דלא דריס. עיי"ש בתוד"ה והוא ובמהרש"א שכ' ואפשר דלשון רש"י הכי משמע להו מדחזינן ליה סי' אחד של טהרה מחזקינן בהו דאינו דורס אפילו הוה פרס ועזניה שכיחי ביישוב ונ"ל פירושו דאלת"ה הול"ל לרש"י לכתוב מקודם והנ"מ דלא דריס כו' עד כל כמה דלא חזינן ליה דדריס ולכתוב אח"כ דלא חיישינן לפו"ע כו' שבדיבור הקודם שבפרש"י ומדלא כ"כ משמע מזה דהא דלא מחזקינן ליה בדורס לא הוי משום דפו"ע לא. שכיחי ביישוב והשם חדש תמה על המהרש"א והניח בצ"ע האיך אפשר להבין כן בלשון רש"י והנ"ל כתבתי, עוד ראיתי להשם חדש שהקשה אמאי הביא היראים הך דאר"נ דאידחי מהלכה ובפרט שהביא מקודם הך דאמימר דפליגי על ר"נ כמפורש בגמרא עיי"ש ולק"מ דלא אידחי ר"נ אלא ממאי. דאמר עוף הבא בסימן א' טמא אם לא היה בקי בהן ובשמותיהן אבל ממאי דאמר דבשני סימנים אינו טהור עד שיכיר עורב וכל מיניו משמע דהלכה כמותו כיון דלא אשכחן מאן דפליג עליה ומש"ה הביא רבינו הך דאר"נ.
(ו) עוף הבא בסימן אחד טהור לא היה בקי בהן ובשמותיהן עוף כו' כצ"ל.
(ז) היכא דל"ל ג' סימני טהרה. בנדפס תיבות אלו ליתא ועיין בי"ד ספ"ב ס"ב ואעפ"י שיש לו ג' סימנים אלו אין לאוכלו כו' ועיי"ש ביאור הגר"א. סק"ז דהיינו דוקא לשיטת רש"י דבעינן ד' סימנים שידוע ג"כ שאינו דורס ובזה אין אנו בקיאין אבל לשיטת הפוסקים ושיטת התוס' דכל שי"ל ג' סימנים האחרים בידוע שאינו דורס אין לחוש וזהו שיטת רבינו.
(ח) מכאן עד והיכא דאיכא כו' חסר בנדפס ועיין חולין ס"ד א' תוס' ד"ה שאם.
(ט) מן הגוים כ' השם חדש בש"ס גרסי' תיבת בכ"מ וכ"ג הרי"ף והרא"ש וכ' הר"ן דבכ"מ ר"ל אפי' במקום שעופות טמאין מרובין יעויי"ש ולהכנה"ג סימן פ"ו הגהת ב"י אות ג' פי' בין בא"י בין בסוריא בין בחו"ל כו' יעויי"ש ובה"ג ריש סי' ס"ג גריס מכ"מ א"כ יש לתמוה אמאי לא גריס לה רבינו וכנראה דכן צריך להגיה בדברי רבינו עכ"ל וי"ל עוד דפי' בכ"מ אפילו בבתיהם ולאו דוקא בשוק מותר לקנות כמש"כ המג"א סי' ל"ב ס"ק ס"ו.
(י) ובנדפס הגי' וטהור הן והנכון כגי' הכת"י טהור הם ופי' הם, הביצים ודלא כהשם חדש שהגיה שם וטהור הוא עיי"ש.
(יא) טמאה, חלבון מבחוץ וחלמון מבפנים טהורה כצ"ל.
(יב) אמרינן צ"ל אמר [הגרא"ד].
(יג) אלא בביצים קטנים של יונה כו' עיין בחי' הרשב"א לחולין שם שכ' ראיתי למקצת רבותינו המפרשים שפירשו דדוקא קאמר דקים להו לרבנן דליכא טמא דדמי לטהור אלא דעורבא דדמי לדיונה כו' עכ"ל ונראה שזהו דעת רבינו הרא"ם כאן והאו"ז הל' טריפות סי' תל"ו כ' בשם הרר"י ב"ר שמואל זצ"ל בביצים של תרנגולים שלנו דמותרים הם ואין לנו לחוש לכלום שהרי אנו יודעין בבירור שהם של תרנגולת ואין שום ביצה דומה להם וגם אנו רואים סימניהם ולא דמיין לביצת יונה דאיכא למיתלי בשל עורב דדמו לדיונה אבל ביצי תרנגולת לא מצינו אחר דומה להם עכ"ל ולפי הנראה דברי הר"י ב"ש אינם כדברי היראים דהא היראים, קאמר מדאמרו בגמרא ואיכא דעורבא דדמי לדיונה ולא הזכיר עופות אחרות אלמא לא חיישינן לעופות אחרים אלא בביצים קטנים של יונה דאיכא למימר דעורבא נינהו כו' ואילו הר"י ב"ר שמואל לא כתב אלא בביצים של תרנגולים שלנו דמותרים הם כו' ותל"מ אלא ודאי דדעת הר"י ב"ש לפרש דהא דקאמר דאיכא דעורבתא דדמי לדיונה לאו דוקא קאמר אלא דבהאי קים להו דדמי לדיונה וספוקי הוה מספקי כיון דאיכא חד דדמי הכי נמי איכא אחריני דדמו וכמש"כ הרשב"א בחי' לפרש דברי הגמרא אלא שהר"י ב"ש חידש בביצים של תרנגולים שלנו אנו יודעין בבירור שהם של תרנגולת ואין שום ביצה דומה להם וגם אנו רואים סימניהם ודלא כהרשב"א שכ' שם בחידושיו דבכולהו ביצים קאמר בין דומין לתרנגולת בין דומין לדיונה כו' ובאו"ה כלל מ"ב דין ח' כ' ואמר ר"י וה"מ בביצת תרנגולת אבל בביצים של שאר עופות ודאי צריך לעיין בסימנים הללו עכ"ל הביאו הט"ז יו"ד סי' פ"ו סק"ה ומדלא כתב ג"כ ואומר מעוף פלוני וטהור הוא מוכח דאף בביצים של שאר עופות א"צ אלא לעיין בסימנים ותו לא ומש"כ התורת חטאת כלל ס"ו דין א' על שם או"ה שכתב אבל אסור לקנות ביצים אחרות מן גוי אא"כ מכיר בסימנים ואומר מעוף פלוני וטהור הוא עכ"ל כבר כ' הפמ"ג ליו"ד סי' פ"ו בש"ך סק"ו בשם הכה"ג בהגהות ב"י אות י' שט"ס הוא בת"ח ש"צ מע"פ וסימנים לחוד בעינן ותו לא עיי"ש וא"כ היינו כדעת היראים דמש"א בגמרא רישיה חד חד רישיה חד כד וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים ואמר לך שע"פ וטהור הוא סמוך עליהם בסתמא לא תסמוך עליהם אין זה אלא בביצים קטנים של יונה דאיכא למימר דעורבא נינהו ולחנם כ' הפמ"ג שם ע"ד הכנה"ג ולא ידענא כו' דלשיטת הרא"ם אתי שפיר. ומש"כ הש"ך שם וז"ל ומשמע מדברי הרב בת"ח שם דבביצים תרנגולת ואווז א"צ לבדוק כלל ולעיין אחר הסימנים וכן משמע מדבריו כאן בהג"ה וכ"כ באו"ה כלל מ"ב ד"ז עכ"ל הנה לפי מה שהבאתי לשון הר"י ב"ש שבאו"ז אינו נראה כן שהרי כתב "וגם אנו רואים סימניהם", ובס' עמק הלכה חיו"ד סי' ל"ב כ' דמ"ש בגמרא דאיכא דעורבא דדמי לדיונה הוא דוקא וכמ"ש חולין ס"ג א' למינו דעורב להביא עורב דדמי רישיה לדיונה וח' ספיקות אין יכולין לבדוק בביציהם כי שמא מין עורב הם עיי"ש ולא ראה ד' הרשב"א בחי' שכתב והוא דוחק עיי"ש ודבריו לא יתכנו אלא לפי' הרא"ם שלפנינו ות"ל.
(יד) וא"י אי מטהור או מטמא, עיין יו"ד סי' פ"ג ש"ך סקכ"ו דטהורין דמיא לטמאין ליכא וכ"כ המנחת יעקב לת"ח סי' ס"ו סק"ג דהיכי ששניהם כדים או חדים אז ודאי הוא מעו"ט וא"כ מה זה שכ' רבינו ואינו יודע אי מטהור או מטמא הא לא משכחת לה מטהור כלל דלא כהעט"ז ועיין תוס' חולין ס"ד א' ד"ה סימנים בשם הירושלמי לא ביש לי דאמרת על טהור טמא אלמא דאיכא טהור דמי לטמא ועיין בס' מילי דברכות לחולין שם שהעיר דא"כ יהיה סוגיא דידן דלא כהירושלמי עיי"ש שכ' דעגולין דהירושלמי לאו היינו שני ראשיה כדין והנראה בעיני דדברי רבינו מתבארים עפמש"כ בהלק"ט ח"א שאלה ל"ד ביצה שב' ראשיה כדין או חדין שנמצאת בלול של תרנגולים מהו תשובה חשש גדול הוא זה וכבר בא לידי !אזיה פעמים אלא שהבחורים חפשו ומדדו ומצאו שהי' הצד האחד חד מן האחר כחוט השערה אמרתי כל מידות חכמים כן הוא עכ"ל והפמ"ג יו"ד סי' פ"ו ש"ד סק"ו כ' שם בזה"ל בדק בלול של תרנגולים ומצא ביצה שב' ראשיה כדין או חדין כ' הלק"ט דשרי דאם ימדוד יראה שראשה אחד כד ואחד חד הביאו הלה"פ ובל"י עכ"ל ואני אומר דלא העתיק יפה הפמ"ג דברי ההלק"ט דע"כ לא כתב ההלק"ט דשרי אלא היכא דמדד ומצא שהיה הצד האחד חד מן האחר כחוט השערה וכההיא דאמרינן ביו"ד סי' כ"א סעיף א' וכיון שימצאו שהנשחט יותר מחצי ואפילו כחוט השערה דיו ועיי"ש בפר"ח שהאריך להוכיח דרוב בצמצום ע"י מדידה לא מהני ואפשר דבדין זה גם הוא יודה לדעת ההלק"ט אבל להתיר מטעם דאם ימדוד יראה שראשה אחד כד ואחד חד זו לא שמענו ובכה"ג כ' רבינו הרא"ם כאן וי"ש יתן לב במקום שב' ראשיה כדין או חדין ואין הפרש כלל דהיינו למראית העין אין הפרש כלל וא"י אי מטהור או מטמא לא יאכל כו' אבל אם היה יודע שהוא מטהור יאכל דבודאי ע"י מדידה ימצא כחוט השערה שאינם שווין ודלא כהשם חדש שפי' דברי רבינו בדרך זר אע"ג שגם הוא ראה ד' ההלק"ט יעויי"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |