ספר יראים/סח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עוף טמא. הזהיר הכתוב עליו [דכתיב] בפרשת שמיני ובמשנה תורה דכתיב ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו כי שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה, וכ"ד (א) טמאים הוזכרו בפרשה. ותנן באלו טריפות (נ"ט א') כל עוף הדורס טמא וטעמא דקים להו לרבנן שכל הדורס מין נשר הוא, [הוא] שאסרתו התורה בהדיא דכתיב ואת הנשר ואת הפרס. ואעפ"י שאין לו שאר סמני נשר אמרינן נשתנו עליו סימני בראשית, ודורס נקרא (ב) שאוכל דבר בעודו חי ואינו ממיתו קודם שיאכלנו וראיה לדבר (ד)אמרינן בב"ק (ט"ז ב') ארי שדרס (ג) ברשות משונה הוא ואינו משלם אלא חצי נזק. ומקשינן ארי מחנק ללבאותיו אלמא מחנק לא מיקרי דורס. ואי לא ידעינן אי דריס אי לא דריס ומשכחינן ליה ג' סימני טהרה אצבע יתרה וזפק וקורקבנו נקלף טהור (ד) מחזקינן ליה בחזקת שאינו דורס עד דחזינן ליה דדריס, דקים להו לרבנן כל מי שיש לו אלו סימני טהרה אינו דורס, ואמר אמימר (ס"ב א') הלכתא עוף הבא בסימן אחד טהור והוא (ה) דלא דריס. ואמר רב נחמן היה בקי בהן ובשמותיהן (ו) עוף הבא בסימן אחד טמא בשני סימנין טהור והוא שיכיר עורב, וכל מין עורב, ואנן השתא לא בקיאינן בהן ובשמותיהן. היכא (ז) דלית ליה ג' סימני טהרה אזלינן בתר מסורת, דאמר ר' יצחק (ס"ג ב') עוף טהור נאכל במסורת, וביצת עוף טמא אע"ג דאיכא למימר פירשא בעלמא הוא אסור דאמר חזקיה (ס"ד ב') מנין לביצת טמאה שהיא אסורה מן התורה דכתיב ואת בת היענה, ובי בת יש ליענה. אלא מכאן לביצת טמאה שהיא אסורה. ובג' (ח) מקומות למדנו איסור היוצא מן הטמא בבכורות (ו' ב') ובחולין (ק"כ א') אלה הטמאים לאסור צירן ורוטבן וקיפה שלהן. ובביצת טמאה הכא ואת בת היענה וכולהו צריכה, דאי כתב רחמנא הטמאים לא ילפי' מינייהו שאר איסורין דמה לשרצים שבן איסורין בכל שהן ואי כתב רחמנא ביצים טמאה לא יליף חלב טמא מיניה כדאמרינן בבכורות דלא יליף מהטמאים הואיל ובבהמה טהורה חדוש הוא והתם מפרש חידושיה. ואפילו למאן דלית ליה דם נעכר ונעשה חלב, דלא אשכחן דבר הבא מן החי דשרי. ושרצים הוצרכו לגופייהו לומר שאסורים בכל שהן כדאמרי' בהעור והרוטב. ואי כתב רחמנא חלב לא ילפי ביצה טמאה מיניה דאמר פירשא בעלמא היא: והיכא דאיכא ביצים ולא ידעינן אי מעוף טמא אי מעוף טהור אתו אסירי עד שיאמר מוכרן של עוף פלוני טהור הן דתניא (ס"ג ב') לוקחין ביצים מן (ט) הגוים ואינם חוששין לא משום נבילות ולא משום טריפות ומקשינן באלו טריפות (שם) וליחוש דלמא דעוף טמא נינהו, אמר אבוה דשמואל באומר של עוף פלוני טהור (י) הם ודוקא של עוף פלוני טהור, אבל של עוף טהור סתם דמצי לאישתמוטי אסיר. ותניא (ס"ד א') אלו הן סימני ביצים: כל שכודרת ועגולגלות ראשה אחד כד וראשה אחד חד טהור, שני ראשיה כדין ושני ראשיה הדין טמאה. חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים (יא) טהורה, חלבון וחלמון מעורבין זה בזה בידוע שהוא ביצת השרץ. ומסקינן פירושה הכי כל היכא דשני ראשיה כדין או חדין או חלבון מבפנים וחלמון מבחוץ או מעורבין זה בזה טמאה ראשה אחד כד וראשה אחד חד וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים אי אמרינן (יב) של עוף פלוני טהור הם סמיך עליהם בסתמא לא תסמוך עליה דסמנין לאו דאורייתא, ואיכא דעורבא דרמי לדיונה. ושמעינן מדקאמר ואיכא דעורבא דדמי לדיונה ולא הזכיר עופות אחרות אלמא לא חיישינן לעופות אחרים אלא (יג) בביצים קטנים של יונה דאיכא למימר דעורבא נינהו. אבל ביצים אחרים שהם גדולים וליכא לספוקינהו בדעורבא וראשח אחד כד וראשה האחד חד וחלבון מבחוץ וחלבון מבפנים אפילו לא אמר מוכרן של עוף פלוני טהור הם שרו.
וירא שמים יתן לב במקום ששני ראשיה כדין או הדין, ואין הפרש כלל. ואינו (יד) יודע אי מטהור או מטמא לא יאכל שסימן טומאה הוא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |