תועפות ראם/נא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) לפנינו רבינא.
(ב) דכתיב לא תעונה (ותי' נפש ליתא בכ"י) המעתיק.
(ג) עיין יומא ע"ט א' תוד"ה כותבת.
(ד) ליתא בנדפס מכאן עס"ס.
(ה) להסירו מהרגלו כו'. עיין תו"י יומא דפ"ב שכ' שם ע"ש הרר"א ממיץ דחינוך לא שייך אלא שיעשה מצוה ולא פרושי מאיסורא וכ"כ התוס' בנזיר כ"ח ב' ד"ה בנו דחינוך לא שייך אלא להזהירו לעשות ולקיים מצוה אבל להזהיר מלעבור אין זה חינוך. ולא נודע לנו בביאור דבריו מאי איכא בין שיעשה מצוה ובין להזהירו מלעבור מאי שנא הא מהא והנה בדברי רבינו כאן מבואר טעם לדבריו דכל עיקר החינוך הוא להסירו מהרגילו שהורגל עד היום וכ"ז שייך לענין אכילת יוה"כ או לענין נזירות שהורגל לאכול ולשתות יין ובכלל זה נמי החינוך לעשות מצוה שלא הורגל במצות עד היום אבל להפרישו מאיסור לא הורגל בזה מש"ה אין זה חינוך ובזה יתורץ מה שתמה בס' מלא הרועים ערך קטן אוכל נבלות אות ז' ע"ד התוס' הנ"ל וז"ל ונוראות נפלאתי על דבריהם דא"כ מאי מקשה בשבת קכ"א א' ש"מ קטן או"נ ב"ד מצווין להפרישו דילמא לעולם אין מצווין ושאני הכא דאיכא מ"ע דשביתה בשבת אבל קטן או"נ דאין בו עשה כ"א לאו אין ב"ד מצווין להפרישו עיי"ש שהאריך בישוב פליאתו ולפי ההסבר שהסביר לנו היראים כאן לק"מ דאע"ג שיש מ"ע לשבות בשבת מ"מ אין שייך בזה חינוך להסירו מהרגילו שהורגל עד היום דלא הורגל כלל לעשות מלאכה בשבת כ"א להפרישו מאיסורא ודמיא לאו"נ. ובשו"ת חוט המשולש סי' מ"ה להגאון רא"י זצ"ל כ' לחלק בדבר הזה דחינוך במצות ל"ת עיי"ש ואני לרגל המלאכה אשר לפני דברי רבינו היראים כתבתי מה שנראה לי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |