תוספת יום הכיפורים/יומא/פד/א
מאי בינייהו איכא בינייהו למקטליה בדבר הנזרק א"ל מאי בעי מאי בינייהו והלא נ"מ להאכיל למי שנשכו כלב שוטה מחצר כבד שלו כר' מתיא בן חרש באיזה מין כלב הוא אם הוא בכלב שנשים כשפניות משחקות בו או שאין כאן נשים כשפניות אלא שרוח רעה שור' עליו י"ל דאי הוה הלכה כרבי מתיא בן חרש הוה א"ש למאי נ"מ אבל כיון דקי"ל הלכה כחכמים דפליגי אר' מתיא בן חרש למאי נ"מ לדעת ממאי הו' ומשני למקטליה בדבר הנזרק וק"ל דזה הלשון הוא מגומגם דלמקטלי' בדב' הנזרק כ"ע מודו דשפיר דמי כי פליגי בהורגו בידו שלא בזריקה וצ"ל דה"כ קאמר דאיכא בינייהו להורגו בידו שלא בזריקה דלמ"ד רוח רעה שורה עליו אינו יכול להרגו אלא בדבר הנזרק ורש"י ז"ל תיקן הלשון כדכתיבנא והרמב"ם והטור לא הביאו דין זה ושלטי הגבורים הביאו ופסק דיהרגוהו בדבר הנזרק יע"ש ואף על גב דהלכתא כרב באיסורי פסק כשמואל דתניא כותיה ודוק:
ר"י חש בצפדינא כו' והא איכא חלול ה' דמגלי לה מעיקרא פרש"י מההיא שעתא גלי לה כו' כלומר דפי' לה דלא אמר באלהא דישראל אלא א"ה לאלהא דישראל ויראה דבא רש"י ז"ל לאפוקי שלא תפרש דמגלי לה מעיקרא דבאונס נשבע והאדם בשבועה כו' דאפ"ה איכא חלול ה' בדבר ולא סר החילול ה' אלא מפני שגילה לה האמת דברים של טעם דאין בלשון שאמר שבועה וכן מצאתי שכתב הש"ך י"ד סימן רל"ב ס"ק ל"ב לאפוקי מור"ם בעל המפה שרוצה להקל בזה יע"ש:
כתב רש"י ור"י היכי עביד ל"ג לה אלא במסכת עכו"ם וכו' כלומר דשם פריך דכיון דחולי צפדינא כמכה של חלל דמי מדעשה הרפואה בשבת היכי נתרפא מעכו"ם והא"ר כל מכה שמחללין עליה שבת אין מתרפאין מהם והתם משני אדם חשוב שאני ומרן הב"י סימן קנ"ה תמה על הרי"ף והרמב"ם והרא"ש שלא הזכירו דין אדם חשוב דשרי יע"ש ולי יראה לתרץ דהתם בגמרא הוכרחו לומר משום קושיא אחרת דמטרוניתא דר"י רופא מומחה הוה ולפי תירץ זה אזדא לה תירוצא דאדם חשוב לכך לא פסקוהו ודוק:
תוספת ד"ה ה"נ מסתברא וכו' ובפרק קמא דקדושין דף כ"ו גבי מעש' במדוני יש ה"נ מסתברא שאינו נשאר זהו למקצת גירסת אבל לגי' רש"י דהתם נשאר יע"ש ודוק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |