תוספות רי"ד - מהדורה תניינא/עירובין/כט/ב

תוספות רי"ד - מהדורה תניינא עירובין כט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שכר מערבין בו ופוסל את המקוה בשלשת לוגין קשיא לי טובא מ"ש תמד שהחמיץ משכר ומי צבע כי היכי דתמד קלט טעם החרצנים הה"נ השכר קלט טעם התמרים והשעורים והכישות ומי צבע נמי קלטו טעם מן הסממנין ואמאי שכר ומי צבע אמרינן דאכתי תורת מים עליהן ופוסלין את המקוה בג' לוגין והתמד בטל מתורת מים ואניו פוסל את המקוה דתנן בשלהי הכל שוחטין התמד עד שלא החמיץ אינו נלקח בכסף עעשר ופוסל את המקוה ומשהחמיץ נלקח בכסף מעשר ואינו פוסל את המקוה ואם מפני שנשתנה מראית המים שחזרו להוות אדומים וכיון שנשתנו המים מטעמן וממראיתן בטלו מתורתן הראשונה והרי גם השכר ומי צבע בטלו מתורתן הראשונה והרי גם השכר ומי צבע בטלו מטעמן וממראיתן ואמאי פוסלין את המקוה ונ"ל לומר לפי הדחק דתמד מש"ה אינו פוסל דדרך העולם לערב מים ביין ובטלים המים ביין בכל דבר בין למקוה בין לברכה הילכך כיון שהחמיץ וקלטו טעם מן החרצנים כאלו ביין נתערבו חשבינן להו אבל בתמדים ובסמוכים אין דרך העולם לערב בהן מים שנאמר גם עתה כשקלטו טעמן יהא דינן כמותן הילכך בתורתן הראשונה עומדין ופוסלין את המקוה והנכון בעיני דה"ג שכר מערבין בו ואינו פוסל את המקוה דכיון דקלט טעם מן הפירות פרי הוה ובטלה תורת מים מעליו בין לגבי עירוב בין לגבי מקוה והשתא אתי שפיר מתקיף לה רב כהנא וכי מה זה למי צבע ומתרץ התם מיא דציבעא מיקרי הכא שיכרא מיקרי פי' אע"פ שגם מי הצבע נשתנו במראיתן ובטעמן כמו השכר מ"מ שם מיסעלית' אבל השכר אין שם מים עליו אבל המור' גריס פוסל את המקוה ופירש מתקיף לה דפשיט היא דמה בין זה למי צבע ותירץ הכא שיכרא מיקרי והוה ס"ד דלא פסיל קמ"ל דפוסל ואינו נראה לי כלל שאין לשון השטה מוכיח כן ובפ"ק דמכות אמרי' אמר רב יהודא אמר רב ג' לוגין מים שנפלו לתוך קורטב יין ומראיהן כמראה היין ונפלו למקוה לא פסלוהו מתקיף לה רב כהנא וכי מה בין זה למי צבע דתנן ר' יוסי אומר מי צבע פוסלין את המקוה בג' לוגין אמר ליה רבא התם מיא דציבעא מיקרי הכא חמרא מזיגא מיקרי אלמא בתר שמא אזלי' ושכר נמי נשתנה שמן וטעמן ומראיתן שאין בשכר מים הילכך אינו פוסל את המקוה:

כוס של ברכה צריך שיהא בו רובע רביעית פי' דהיינו לוג ואינו נ"ל דכל מקום הנזכר רביעית היא רביעית הלוג אבל כל מקום הנזכר רובע הוא רובע הקב דהיינו לוג כדאמרינן חמשת רבעים קמח חייבין בחלה וה"נ אמרינן תרין ריבעא שיכרא וראיתי שבפ' המצניע פירש המורה רביעית הלוג ומשבש מי שמפרש רובע הקב דהיינו לוג:

דתניא אכל גרוגרת ושלם תמרים תבוא לו ברכה הך סתמא כר"א אתיא ודלא כר"ע דתנן בפ"ז דתרומות ר"א אומר משלמין ממין על שאינו מינו ובלבד שישלם מן היפה על הרעה ר"ע אומר אין משלמין אלא ממין על מינו ובתוספתא דתרומות בפ' ר"ש אומר תני לה בפירוש מבשם ר"א והכי תניא התם ר"א אומר משלמין ממין על שאינו מינו ובלבד שישלם מן היפה על הרעה הא כיצד אכל שעורין ומשלם חטין גרוגרת ומשלם תמרים תבוא לו ברכה:

בגדי עניים לעניי' ובגדי עשירים לעשרים מה שפירש המורה בשלש על שלש מקבלין טומאה לעניים אבל לא לעשירים דבגדי עשירים בעינן שלשה על שלשה ופירש אבל בגדי עשירים לעניים לא דלא בעינן לעניים שיעור העשירים אלא כיון דלדידהו חזו אזלי' בתרייהו אינו נ"ל דאטו האי שיעורא דשלש על שלש מדרבנן הוא מדאורייתא היא.

'כדיל' פי' לה בפ' במה מדליקין מוהבגד דתנאי בגד אין לי אלא בגד שלש על שלש מנין ת"K והבגד ואימא לרבות שלשה על שלשה ולאו ק"ו היא כו' וכיון דמקרא הוא דדמקבלי טומאה בשלש על שלש היכי מצי רבנן למימר דלא ליקבלי טומאה אלא בשלשה על שלשה. ומה ראייה טומאה זו דהיא מדאורייתא ויהא בה שיעורא לעירוב דמדרבנן ושיעורי' מדרבנן ועוד שרבינו תם הוכיח בספר הישר בראיות ברורות דשלש על שלש טמאים אפילו בבגדי עשירים לעשירים והעיקר היא מה שפירש ר"ת כדתנן בפכ"ח דכלים בגדי עניים אע"פ שאין בהן ג' על ג' הרי אלו טמאים מדרס פי' כבר שנינו בפכ"ז דכלים שלשה על שלשה באש מתבריא וצורר מלח ובבית או בריא או צורר מלח כו' דאלמא אם הי' בריאים טמאים מדרס ואי לא חשיבי ליטמא מדרס ובבגדי עניים אמרי' אע"פ שהן קרועין שאין בהן ג' על ג' שלמים הרי אלו טמאים מדרס משום דאע"פ שהן קרועין חשיבי להו ושלשה על שלשה שלהן טמאים ואינן בריאין והיינו דתניא בגדי העניים לענייים שהן מקבלין מדרס אע"פ קרועין ובגדי עשירים לעשירים דבעינן שיהיו שלמין ובריאין והאי שיעורא לאו מדאורייתא הוא אלא רבנן קאמר ליה לפום חשיבותייהו ולא אמרן בגדי עשירים לעניים שגם בגדי העניים לא יהיו טמאים אא"כ הן בריאין דהא לעשירים לא חשיבי אלא בדידהו משערינן וה"נ לגבי עירוב בדידהו משערינן ואל בפרסאי:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.