תוספות רי"ד - מהדורה קמא/עבודה זרה/לה/א

תוספות רי"ד - מהדורה קמא עבודה זרה לה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר לו א"כ מ"ט לא אסרו' בהנא' [וכו] (משום דאיתי' לאיסורא בעיני') מוריים לרבנן דלא אסרו בהנאה לאו משום דליתה לאיסורא בעיני' ה"נ ליתי' לאיסורא בעינא פי' מתמה תלמודא אמאי אוקמי' ר' ישמעאל לר' יהושע משום האי טעמא לעולם טעם גבינת הגוים שאסורה באכילה משום קיבת עגלי ע"ז הוא ואי קשיא תיתסר בהנאה מידי דהוה אמוריים דכיון דהוא ע"י תערובות וליתי' לאיסורא בעיני' לא מיתסר בהנאה וזהו טעמן של חכמים בנודות הגוים ובחרצני מפני שאין היין בעין אלא הוא מובלע בנודות ובחרצנים וה"נ אין האיסור בעין והילכך דין הוא שלא תיאסר בהנאה לרבנן ומהדר הכא כיון דאוקמי איסורא הוא דקא מוקים קא חשוב איסורי' וכמאן דאיתי' בעיני' דמי למוריים וליחסר בהנאה ומדלא אסרוה בהנאה ש"מ טעמא אחריני איכא למוריים וליחסר בהנאה ומדלא אסרוה בהנאה ש"מ טעמא אחריני איכא במילתא ושפיר אוקמי ר' ישמעאל לר' יהושע:

גזירה חדשה היתה ואין מפקפקין בה ירושלמי מפני מה לא גילה לו אמר ר' יוחנן מפני שבקרוב אסרוה ור' ישמעאל הוה קטן כו' עד כבשים ללבושיך כבשים כתיב הא כיצד בשעה שתלמודיך קטנים כבוש לפניהם דברי תורה הגדילו נעשו כבשים גלה להן רזי תורה ודא מסייע לי' דתני ר"ש בן יוחאי ואלה המשפטם אשר תשים לפניהם מה שימה זאת אינה נגלות לכל ברי' כך אין לך רשות לשקע א"ע בדברי תורה אלא לפני בני אדם כשרים:

לפי שא"א לה בלא ציחצוחי חלב פי' המורה הטעם משום תערובת חלב טמא וראיתי כתוב הטעם משום גילוי דאי אפשר שלא ישאר קצת חלב בגבינה ובאותו חלב נשאר הארס. ואעפ"י שנשאר שם הארס מתייבשת הגבינה דאין הארס בגבינה אלא ביני אטיפי שנשאר בו וכתב ומה שבקונטרס המורה אינו דאין העברי נכון ומיושב דמאי האי דקאמר לפי שא"א כו' אפשר ואפשר וכי אין עושין שום גבינה אא"כ מערבין בו חלב טמא והי' לו לומר משום חלב טמא ועוד באותו חלב שרוצין להעמיד ולעשות ממנה גבינה אין מערבין בו חלב טמא לפי שאינו עומד ופתרון המורה נ"ל עיקר ותפישתו אינה כלום דכיון דא"א לה בלא צחצוחי חלב אע"פ שהעמידו אותו כלום יש להתיר אותו חלב באכילה וכי יש לחלק בחלב של גוים בין חלב הנמכר לחלב שרוצים להעמידו ומאן לימא לן שלא עירבו בו חלב טמא כדי למוכרו ואחרי כן נמלכו להעמידו הילכך אותו חלב דביני איפי אסור משום חלב טמא וטעם הארס שנתן אינו נראה לי דאע"ג דקאי ארס ביני איטיפי אין הגבינה מתייבשת שהרי הארס אינו עומד אלא במקום אחד ואפ"ה כל הגבינה אינה מתייבשת ומה לי בגבינה עצמה ומה לי ביני איטיפי הילכך טעם המורה הוא עיקר. וגרסי' בירושלמי חלב הגוי למה הוא אסור ר' בא ר' יהודא ר' סימן בשם ריב"ל חלב הגוי למה הוא אסור מושם גילוי ויעמיד אמר ר' שמואל בר רב יצחק מפני הארס הנתון בין הנקבים (א"ה ולעיני המעיין בתוס' ד"ה לפי שא"א יראה כי מן אלה דברי הירושלמי היא ראי' לפירוש מ"כ שמביא המחבר וע"ש עכ"ה):

ושמואל אמר מפני שמעמידין אותה בעור קיבת נבלה קשיא לי טובא אמאי נקט נבלה אפילו כשרה נמי דהא תנן בפ' כל הבשר המעמיד בעור הקיבה אם יש בו בנותן טעם ה"ז אסורה וטעמא דמילתא מושם בשר בחלב ותו אם העמיד בעור הקיבה כיון שהוא משם בשר בחלב הוא אסור אפילו בהנאה כדאמרי' בפ' כל הבשר דבשר בחלב אסור בהנאה וכי מקשינין לקמן לרב חסדא דאמר מפני שמעמידין אותה בחומץ ולרב נחמן דאמר מפני שמעמידין אותה בשרף הערלה תיתסר בהנאה וסתרינן לטעמייהו משום האי קושיא אמאי לא מקשי' נמי לשמואל היכ וסתרינן טעמי' ונ"ל לומר דהמעמיד בעור הקיבה דתנן אם יש בו בנ"ט הרי זו אסורה האי נותן טעם לאו כדי להעמיד בלחוד הוא דכיון דתנן המעמיד בעור הקיבה הרי יש בו כדי להעמיד למה לי למיתני אם יש בו בנ"ט אלא ודאי האי נ"ט זהו פירושו בששים דכל נ"ט הוא משתער אחד בששים שאם הי' החלב מועט והעור מרובה שהי' בו אחד בששים הרי הוא נ"ט בחלב והוא אסור משום בשר בחלב אבל אם יש בו כדי להעמיד בלבד אין בו משום בשר בחלב הילכך דוקא לעור קיבת נבלה איכא למיחש דאילו העמיד בעור קיבת נבילה אע"ג דלית בי' שיעור כ"ט הגבינה אסורה באכילה דאע"ג דכל מידי דלית בי' שיעור נ"ט הוא בטל הכא לא בטל כדאמרן לעיל כיון דאקומי איסורא הוא דקא מוקים חשוב איסורי' וכמאן דאיתי' בעיני' והילכך כל הגבינה כין שמכח הנבלה עומדת כאילו אכל בשר נבלה דמי אבל לענין בשר בחלב לא מיתסר אלא בבישול וכיון שאין בעור כדי ליתן טעם בחלב לא נוכל לאוסרו ואפילו אם תאמר כאלו אכל בשר דמי נהי דכאלו אכל בשר דמי בשר בלחודי' מי מיתסר עד שיתבשל עם החלב הילכך אין לאוסרו משום בשר בחלב אלא משום בשר נבלה אך אם הי' אחד מששים ולהאי לא חיישי' דמילתא דלא שכיחא הוא שבדבר מועט מקפיאין חלב מרובה ואין בו אחד מששים ואי אמרת אפילו יש בעור אחד מששים אטו כל העור היא כולה בחלב ולמה הוא אוסר את כל החלב והאי מאי דנפיק מני' אינו אלא דבר מועט תשובה אין זו קושיא של כלום דהא ירך שנתבשל בה גיד הנשה שמשערין אותו בששים וכן חתיכה של נבלה שנתערבה בין החתיכות שמשערין אותה בששם וכן חתיכה של נבלה שנתערבה בין החתיכות שמשערין אותה בששם וכן חתיכה של נבלה שנתערבה בין החתיכות שמשערין אותה בששים אין כל הגיד וכל החתיכה כלום שם ואפ"ה מאי דנפיק מנייהו אוסר את הכל ומצאתי שגם ר' יוסף הלוי זצוק"ל הקשה קושיא זו וכך מצאתי במגלת סתרים דידי' וקשיא לן הא דשמואל משום דהא תנן בהדיא בפ' כל הבשר המעמיד בעור של קיבה אם יש בו בנ"ט ה"ז אסורה פי' משום בשר בחלב. אלמא עור הקיבה בשר מיקרי וכיון שכן הא דשמואל משום דהא תנן בהדיא בפ' כל הבשר המעמיד בעור של קיבה אם יש בו בנ"ט ה"ז אסורה פי' משום בשר בחלב. אלמא עור הקיבה בשר מיקרי וכיון שכן הא דשמואל היכי דמי. אי דאית בי' בנ"ט מאי אריא משם נבלה תיפוק ליה משום בשר בחלב. וכיון שכן ואפילו בעור קיבת שחיטה נמי ואי דלית בה בנ"ט אפילו איסור נבלה נמי ליכא דהא דגרסי' בפ' השוכר את הפועל רב ושמואל דאמרי תרווייהו כל איסרן שבורה במנין במשהו שלא במינן בנ"ט והא ודאי עור נבלה והחלב מין בשאינו מינו הוא דהאי בשר והאי חלב וא"ת לעולם דאית ביה בנ"ט ודקא קשיא לך אי הכי מאי אריא משום נבלה תיפוק ליה משום בשר בחלב. וכיון שכן ואפילו בעור קיבת שחיטה נמי ואי דלית בה בנ"ט אפילו איסור נבלה נמי ליכא דהא דגרסי' בפ' השוכר את הפועל רב ושמואל דאמרי תרווייהו כל איסורן שבתורה במינן במשהו שלא במינן בנ"ט והא ודאי עור נבלה והחלב מין בשאינו מינו הוא דהאי בשר והאי חלב וא"ת לעולם דאית ביה בנ"ט ודקא קשיא לך אי ההכי מאי אריא משום נבלה תיפוק ליה משום בב"ח כיון דאיסור נבלה קדם לא. אתי איסור בשר בחלב חייל עליה דאין איסור חל על איסור הא גרסי' בהדיא בפ' כל הבשר אמר שמואל גדי לרבות את החלב גדי לרבות את המתה דאלמא קסבר שמואל דאיסור בשר בחלב חייל אאיסור נבלה ואיתחזי לן בפירוקא דהא דאמר שמואל מפני שמעמידי אותה בעור קיבת נבלה ליכא לאקומי בדאית בה בנ"ט דא"כ מה איריא משום נבלה אפילו שחיטה נמי תיפוק לי משום בשר בחלב אלא בדלית בה נ"ט הוא דאיכא לאקומי דליכא בשר בחלב ודקא קשיא לך איסור נבלה נמי ליכא דהא ליתי' בנ"ט כי אמרי' דהיכא דלית ביה נ"ט הנ"מ היכא דאיכא למימר דאי בטיל ליה ההוא איסורא ואשתקע ליה בגו היתרא והכא ליכא למימר הכי כיון דאקומי הגבינ' נבלה הוא דקא מוקים לה אע"ג דלית בה נ"ט נמי חשיב וכמאן דאיתי' לאיסורא בעיני' דמי ולא בטיל תדע דהא מתמהינן בגמרא אהא דקתני במתניתין א"כ למה לא אסרוה בהנאה דאמרי' לא אסרוה בהנאה משום דליתיה לאיסורא בעיני' ומהדרינן כיון דאקומי איסורא הוא דקא מוקים כמאן דאיתי' לאיסורא בעיני' דמי אלמא אע"ג דהא קיבת עגלי ע"ז הא ליתי' לאיסורא בעיני' כיון דאקומי איסורא הוא דקא מוקים חשיב לאיסורא כמאן דאיתי' לאיסורא בעיני' דמי וטעמא דמילתא דלא מהדרינן לענין קיבת עגלי ע"ז אי איתי' לאיסורי' אלא לענין איסור הנאה אבל לענין איסור אכילה בין דאיתי' לאיסורא בעיני' בין דליתי' לאיסורא בעיני' אסור משום דקי"ל דאיסור ע"ז לעולם לא בטלי ואפילו נתערב ממנו משהו בכמה אלפים כדתנן בפ' השוכר את הפועל אלו דברים אסורין ואיסורן בכל שהן יין נסך וע"ז ועורות לבובין ולפום הכין לא מהדרינן בגמרא אי איתי' לאיסורא בעיני' אי ליתי' לאיסורא בעינא אלא לענין איסור הנאה בלחוד אבל לענין איסור אכילה בין כך ובין כך אסור ומ"מ מאיסור הנאה דקיבת עגלי ע"ז נשמע איסור אכילה דעור קיבת נבלה דכיון דאיסור הנאה דעגלי ע"ז לא הוי אלא היכא דאיתי' לאיסורא ביעי' ואמרי' לענין קיבת עגלי ע"ז דאע"ג דליתי' לאיסורא בעינא כיון דאקומי הגבינה איסורא הוא דקא מוקים לה אע"ג דליתי' בנ"ט נמי כמאן דאיתי' לאיסורא בעיני' דמי ולא בטיל והה"נ לעור ריבת נבלה וא"ת אי הכי אפילו איסור בשר בחלב לא ליבטיל ועל מה תנן המעמיד בעורה של קיבה אם יש בה בנ"ט ה"ז אסורה דשמעת מינה דהא אם אין בה בנ"ט ה"ז מותרת. לא דמי איסור בשר בחלב לאיסור נבלה דאילו איסור נבלה איסורא מחמת גופה הוא ולא מחמת איערובה בהדי חלב וכיון שכן ליכא למימר דבטיל לאיסורא אלא היכא דאיכא לממר דבטיל גופה והכא כיון דלא בטיל גופה דהא אוקמי הגבינה הנבלה היא דקא מוקים לה איסורא נמי לא בטיל אבל לענין בשר בחלב איסורא לאו מחמת גוף הבשר ולאו מחמת גוף החלב ניהו דהא בשר בלא חלב וחלב בלא בשר שריין אלא איסורי' מחמת איערובי הוא הילכך אע"ג דהא אנן סהדי דאוקמי (הנבלה) בשר הוא דקא מוקים לי' וליכא לממר דבטיל גופיה כיון דבשר גופי' לית ביה איסורא אלא מחמת עירוב הוא קא יהיב טעמא אין אי לא לא דכיון דלא יהיב טעם אע"ג דהא איתי' בעיני' הו"ל כבשר דקאי לחודי' בלא חלב דלית ביה איסורא והיינו דתנן המעמיד בעורה של קיבה אם יש בה בנ"ט ה"ז אסורה. ואי לא לא. עד כאן דבריו עיין במהדורא בתרא שסתרתי כל זאת הסברא:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.