חתם סופר/עבודה זרה/לה/א

חתם סופר עבודה זרה לה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וליהדר לי' משום דליתי' לאיסורא בעינא עיי' תוס' סוף ד"ה אמר רבא תרווייהו תנינהו מבואר דיש ספרי' דלא גרסי לי' וכ"מ מפירש"י דלא פי' כלום וכן משמע מפירש"י בחולין קי"ו ע"ב דאוסר מטעם מב"מ ולא מטעם דבר המעמיד שכיון שכבר נעשה בב"ח שוב אוסר מטעם מעמיד אע"כ לא ס"ל הא דמעמיד לא בטיל ומחלוקות ישנה היא בראב"ן סי' ח' ע"ש ובמג"א סי' תמ"ב. אלא שעכ"פ צ"ע נהי דלא גרס לי' מ"מ ק' קו' ש"ס ולמה לא מהדר לי' מידי דהוה אמורייס ואין לומר שאני מורייס דחשש סתם יינם דרבנן משא"כ פרש ע"ז דאורי' דא"כ כד אהדר לי' כי טובי' דודיך מיין ומפרשי' ערבי' עלי דברי דודי' יותר מיינה של תורה יש בזה תי' דחמירא דברי סופרים ואפ"ה לא גזרו אמורייס איסור הנאה כיון דליתי' בעינא הה"נ בפרש דאורייתא וכעין דאמרי' לעיל ל"ד ע"א כעין דאורייתא תיקון וא"כ מאי מקשה תו ש"ס מ"ש האי קרא דשיילי' הא בהאי קרא מרומז תי' על שאלתו אע"כ לא שייך הכא שפיר כל דתיקון רבנן וכו' א"כ הדר' ק' לדוכתא ונלע"ד דהא ודאי הו"מ לשנויי לי' סתם יינם דרבנן אלא הא איכא נמי מיעוט גוים דמנסכי' וכיון דחיישית למיעוט פרש ע"ז חוש נמי למיעוט מנסכים עמ"ש תוס' ד"ה מפני שמעמידין וכו' ושפיר קשי' וליהדר לי' מ"ש ממורייס דאיכא נמי מיעוטא וע"כ הוצרך הש"ס לומר דבר המעמיד לא בטיל וא"כ כל זה אי ליכא תי' אלא דלא חיישי' למיעוט מנסכי' אבל הרמב"ן תי' אפי' אי חיישי' למיעוט מ"מ הכא אי הוה מנסך לי' לא הוה מזבן לי' וא"כ לק"מ ק' ש"ס דמורייס ליכא אלא משום סתם יינם דרבנן לא אסרו בהנאה אבל פרשא דע"ז דמזבין לי' דאפי' בשר תקרובו' מזבין כמ"ש הר"ן לחלק בין יין לבשר ע"ש מכ"ש פרש א"כ לא אתאינן כלל לתי' דאקומי קמוקים וק"ל:

ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה בחי' תורה שלי כתבתי יען כי בהר סיני בקשו ישראל רצוננו לראות מלכנו והיתה אז כוונתם שלא רצו להאמין לדברי חכמים ונביאים אלא שישמעו מפי הקב"ה עצמו והקב"ה אמר הנני בא עליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ואחז"ל וגם לרבו' בנביאים הבאים אחריך והנה עכשיו מבקשת כנסת ישראל ישקני מנשיקות פיהו פי' מי יתן ואזכה לשמוע מאלקינו פא"פ כן פירש"י והוה ס"ד משום שאיננו מאמין לדברי חכמים כמו שהיה אז בסיני ע"כ אמרה כי טובים דודיך מיין ערבי' עלי דברי חכמים יותר מיינה של תורה ורק מחמת דביקות ואהבה אני רוצה נשיקות פא"פ:

מפני שמעמידי' אותה בעור קיבת נבלה הקשו תוס' אפי' אינה נבלה הא ה"ל בב"ח ותי' רמב"ן דכיון דאמת דעור קיבת גוי נבלה הוא אין כאן איסור בב"ח דאין איסור חע"א ע"כ נקט נבלה ודבריו מאוד תמוהים הא שמואל ס"ל פכ"ה גדי לרבות חלב ומתה דבב"ח חל על חלב ועל נבלה ודוחק לומר דוקא בב"ח דרך בישול דאורייתא אבל לא במליחה וכבוש ודוחק:

הקשו הראשונים הא במתני' דחולין אמרי' אם יש בה בנ"ט אסורה וא"כ מ"ט אסרו גבינת גוים לטעמי' קפילא ארמא ותי' הראב"ד כל מה שאסרו בשל גוים לא הלכו אחרי נ"ט שלא יפרוצו וא"כ לפ"ז אם אירע שהעמידו חלב של ישראל בקיבת נבלה אם יש ששים מותר אבל הריא"ן מיגאש תי' דבשל נבלה הוה דבר המעמיד ולא בטל אבל התם במתני' דתולין בעור קיבת כשרה כיון דיש ס' תו ליכא בב"ח מעיקרא ואין כאן מעמד של איסור ודבריו מאוד תמוהים לכאורה דנהי דהחלב דאית בה ס' לא נאסרה מ"מ עור הקיבה נאסר כמו זית בשר שנפל לתוך יורה של חלב שבשר אסור ושוב משנתקשה הבשר נבלה הרי מעמיד באיסור ובודאי א"א לומר שכבר נגמר העמדתו טרם שבלע חלב ומיהו י"ל הלא טעם החלב שבעיר אינה מעמיד רק העור ולכשמגיע ליותר מס' פוסק כח החלב שבתוכו וכח העור לבדו פועל ההעמדה ושמואל לטעמי' דס"ל אפשר לסוחטו מותר וצ"ל דס"ל בב"ח שע"י כבישה ומליחה שהוא דרבנן אמרי' מין במינו בטל נמצא אין החלב אוסר אלא העור ומשו"ה הוא בנ"ט וצ"ע:

ואמנם במרדכי דחולין שם משמע דהאי עור קיבה כשרה דהתם מיירי שיש בתוכו ג"כ קיבה קרושה ושניהם גורמי' ההעמדה העור עם הקיבה וס"ל זוז"ג ולא נאסר מטעם מעמיד אלא בנ"ט. ושמואל דשמעתין אומר שאסרו גבינות הגוים מפני שמעמידים בעור קיבת נבלה בלי צירוף קיבה קרושה ומשו"ה לא מהני טעימת קפילא וא"ש:

חדא קתני וכו' הקשו תוס' לוקמי תרווייהו קודם חזרה וכאן בקרוש וכאן בצלול והדבר מתמיה איך אפשר דשמואל קודם חזרה הא שמואל מפרש טעם אי' גבינת הגוים לאחר חזרה ע"כ נלע"ד להגיה בתוס' וצ"ל תרוויהו אחר חזרה ואע"ג דמתני' דחולין קשי' רישא לסיפא וע"כ רישא קודם חזרה מ"מ המקשה דהכא דלא רמי מתני' רישא לסיפא ופריך אדשמואל הו"מ לשנוי' כאן בקרוש כאן בצלול ולאחר חזרה כנלע"ד:

ולא עוד אלא דברים שמכוסי' ממנו מגלי' לו דהס"ד כיון שמכלה זמנו להבין לתלמידי' מפסיד בלימוד עצמו ואפי' דברים המגולי' מתכסי' ממנו קמ"ל אפי' המכוס' מתגלי' לו. ואמר מלאך המות אהבו רצה לומר שרוצה שיחי' לאורך ימים ולא יהי' לו שליטה עליו מפני שבמיתתו יתכפר עון הדור ועוד גדולי' צדיקים במיתתם יותר מבחייהם ע"כ אוהבו שיחיה לאורך ימים. ואמר שנוחל שני עולמות העה"ז והעה"ב הרבותא הוא עה"ז דעה"ב פשיטא והרבותא אפי' עוה"ז נוחל וזוכה לשתי שולחנות והטעם דאין רוב הצדיקים זוכים לשולחן העוה"ז כי הן בקדושיו לא יאמין ושמא מרוב טובה ישמן ישורון ויבעט אבל האי דמזכה רבים דאין חטא בא על ידו שוב בטוחים בו שלא יבעט ע"כ זוכה לשני עולמות גם לשולחן עו"הז:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף