תוספות רי"ד - מהדורה קמא/עבודה זרה/לד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות רי"ד - מהדורה קמא TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png לד TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות רי"ד - מהדורה קמא
רמב"ן
רשב"א
ריטב"א
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


פיסקא וגבינות [בית] אונייקי כו' במקצ' ספרים מצאתי כתו' הגבינ' ותינייקי ש גוים וכן כתוב בירושמי. אבל לפי דברי הגמ' שלנו דגרסי' אינייקי גרסי' והוא שם מקום ומ"מ אין לחלק בין גבינות הגוים הקיבה דמפסולת החלב הנשאר מאחר שמקפיאין אותו מרתיחין ועושין ממנו התינייקי ולפיכך מותרת אין לומר כן דא חילקו חכמים דבריהם וכשאסרו גבינות הגוים גם התינייקי אסרו וגם מטעם הקיבה יש לאסר' כמו שאסרנו הגבינה שאילולי טעם הקיבה שיש בה לא היה הפסולת מקפיא אע"פ שמרתיחין אותו והילכך טעם אחר יש לגבינה ולתינייקי. ובירושמי גרסי' תני אין לוקחין מעי דגים וקירבי דגים אלא מן המומח' הומוחה ואין לוקחין יין בסוריא אלא מן המומחה וחכמים אומרים אין איסורן איסור הנאה טעמא דגמרא נפרש לקמן בגמרא מפני מה אסרו גבינ' הגוים פי' המורה לרבנן קא בעי לה דאסרי לה באכילה ולא בהנאה ואינו נ"ל דכיון דהמורה גורס בית אונייקי אשתכח דאפילו ר"מ לא אסר בהנא' אלא גבינת בית אונייקי אבל שאר גבינת הגוים לא אסר אלא באכילה והילכך בין לר"מ בין לרבנן קא בעי לה:

והלא קיבת העולה חמורה מקיבת הנבלה ואמר כהן שדעתו יפה שורפו חיה ולא הודו לו אלא אמרו לא נהנין ולא מועלין לא ידענא מי הוא זה שאמר שורפה חי' ולא הודו לו והיאך לא נתפרש שמו ופי' המור' אלמא מדית בה מעילה ש"מ האי חלב הכנוס בקיבת הטלה כפי'ש' בעלמ' היא ואינו נ"ל לומר דקיבה פירשא בעמא הוא דהא תנן בפ' כל הבשר כשר' שינקה מן הטרפה קיבתה אסור וטרפה שינקה מן הכשרה קיבתה מותרת מפני שכנוס במעי' ואוקימנה התם למתני' מתר חזרה דקיבת הנכרי מותר ומש"ה קיבת הטרפה מותרת והטעם כדתני מפני שכנוס במעים פי' שאינה נחשבת הקיבה כגוף הבהמה שנאמר היא וקיבתה נתנבלה היא וקיבתה נטרפה ותהי' הקיבה אסורה ככל בשר הבהמה או כחלב הכחל שלה אלא אמרי' חלב הקיבה כנוס במעי' הוא ומופקד הוא שם וכיון דינקא מן הכשרה היא מותרת וקיבת הכשרה שינקה מן הטרפה אסורה מפני שחלב הטריפה כנוס במעי' ואי הוה הקיבה פירשא בעלמא לא היתה אסורה ומדקתני שהוא אסורה ש"מ לא פירשא בעלמא היא אלא חלב גמור היא חשובה וה"נ תניא הם בפ' כל הבשר קיבה שבישה בחלבה אסור' כחל שבישו בחלבו מותר ומה הפרש בין זה לזה זה כנוס במעיו וזה אינו כנוס במעיו ואי קיבה פירשא בעלמא היא אמאי אסורה אלא לאו ש"מ חלב גמור היא וכך פירש המורה ופסק הלכה בפ' כל הבשר דקיבה לאו פירשא בעמא אלא חלב גמור הוא וכיון שנתברר שהקיבה אינה פירשא בעמא א"כ טעם קיבת העולה שאין בה מעילה מפני שכנוס במעי' הוא שאינו נחשב החלב בגוף הבהמה שתחיל קדושה עליו אלא מופקד פקיד גבי' והילכך אין מעילה בחלב הקיבה דכי היכי דלא חשיב כגוף הבהמה גבי נבלה וטרפה לחול עליו איסור נבלה וטרפה כי היכי דחייל אחלב הכחל ה"נ לא חשיב כגוף הבהמה לחול עליו קדושת העולה ואי אמרת מ"ש קיבת הנבלה והטרפה מביצת הנבלה והטרפה שהיא אסור' דביצת הנבלה היא מחלוקת ב"ש וב"ה וב"ה דאסרי לה ומודים בנבילת טרפה שהיא אסורה. תשובה הביצה היא מגוף התרנגולת והילכך חשבינן לה כגופא ומשנתנבלה או נטרפה היא וביצתה נתנבלה או נטרפה אבל הקיבה אינה מגוף הבהמה אלא כנוס היא במעי' ממקום אחר הילכך מותר וכ"כ בירושמי מעשה בבניו ש ליהודה בן שמעון שביקעו להם זאבים יותר משלש מאות צאן ובא מעשה לפני חכמים והתירו קיבותיהן אמרו ביצה גדולי גופה. קיבה ממקום אחר באת ובפ' כל הבשר מצאתי כתוב במקצת גמרות והילכת' אין מעמידין בעור קיבת נבלה אבל מעמידין בקיבת נבלה ובקיבת שחיטת נכרי ובקיבת כשרה שינקה מן הטרפה וכ"ש בקיבת טריפה שינקה מן הכשר' ורבי יצחק מפאז זצוק"ל גריס להאי פיסקא ופסק הכי:

מפני מה אסרו גבינת בית אינייקי מפני שרוב עגים של אותה העיר נשחטין לשם ע"ז ורבנן דשרי בהנאה משום דלא חיישינן למיעוטא והאי רוב עגלים מיעוטא היא כדמפרש ואזדו רבנן ור"מ לטעמייהו דרבנן לא חיישי למיעוטא ור"מ חייש למיעוטא ורבנן משוי לה כשאר גבינ' הגוים שאסור' באכילה ולא בהנאה:

פיסקא שאל ר' ישמעאל כו' אמר רבא תרווייהו תננהו כו' עד אלמא איסורי הנאה פירשן אסור פי' לאו דקיבה פירשא בעלמא היה דהא אוקימנה לעיל דלאו פירשה היא. אלא ה"ק כי היכי דקיבה מעלמא אתיא ולא מתילדא בהדי גוף הה"נ פירשא לא מיתסר בהדי גוף הבהמה מום דמעלמא קא אתי לה אבל ע"ז דניח' לי' [בנפחיה] אפילו פירשא אסור ודכוותי' אמרי' בפ' שור שנגח את הפרה תרנגולת שהזיקה אינה גובה מביצתה מ"ט פירשא בעלמא היא ואין לומר שם שהביצה היא פירשא ממש דא"כ ביצת עוף טמא תהי' מותרת אלא כפירשא עושה אותה לומר שלא הזיקה וה"נ הקיבה עושה כפירשא שלא תיאסר משום נבלה אבל לעולם חלב גמור היא:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.