תוספות רי"ד/נדרים/יג/א
תוספות רי"ד 
נדרים יג א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מרבה אני חטאת ואשם שיהי' מתפיסין בנדר עוד כ' הרבינו משה ב"ר מיימון זצוק"ל באותו הפרק זה הכלל כל המשים דברים המותרים כדברים האסורין אם אותו דבר האסור יכול לעשותו כנדר הרי אלו אסורין ואם אין יכול לעשות כנדר הרי אילו מותרין החטאת והאשם אף על פי שאינן באין בנדר ונדבה כמו שיתבאר במקומן אפשר לנודר להביא אותם מחמת נדרו שהנודר בנזיר מביא חטאת ואם נטמא מביא אשם כו' ואין נ"ל דא"כ מאי היא דקאמרי' ומאן דאסר בכור נמי מתפיסין בנדר הוא כו' ואנה ימצא שיבא הבכור ע"י נדר כמו שיבואו חטאת ואשם אלא לאו ש"מ האי דאמרי' מרבה אני חטאת ואשם שיהיו מתפיסין בנדר זהו פירושו לא שבאין בנדר ונדבה אלא אף על פי שנתחייב אדם חטאת או אשם כל עדרו הוי חולין ומותר בהנאה עד שיפריש בהמה אחת ויאמר זו לחטאתי או לאשמי ולאותו הדיבור שיאמר זו לחטאתי או לאשמי קורא נדר שע"י אותו הדיבור הוא מקדישה ובלא הדיבור ההיא לא היתה קדושה. אבל הבכור הוא קדוש מאליו בפוטרו את הרחם. ומאן דאסר סבר אף על פי שקדוש מאליו מצוה להקדישו בפיו שנאמר הזכר תקדיש:
כאימרא כדיריא מאן שמעי' לי' דל"ש לי' בין אימרא וכאימרא ר"ע כו' . קשיא לי אמאי פליג ר' מאיר בלקרבן לא אוכל לך ומפרש לי' לקרבן יהא ולפיכך לא אוכל לך ול"פ בקרבן לא אוכל דנימא ה"ק כקרבן יהא ולפיכך יהא אוכל לך וטפי משמע האי לישנא שפיר מלקרבן יהא ואמאי כלקרבן אסור וכקרבן שריא. ולא מקשי' לי' אלא מלאימרא ולא מכאימרא ונ"ל לומר דכל זמן שהלשון משמע יפה כמשמעותו אין מוציאין אותו למשמעות אחרת הילכך כי אמר כקרבן לא אוכל הכי משמע לישנא כקרבן יהא מה שלא אוכל לך ונמצא שלא אסר על עצמו כלום הילכך אין משנין אותו למשמעות אחרת דנימא ה"ק כקרבן יהא ולפיכך לא אוכל לך וכך דומה כקרבן לא אוכל לך כמו קרבן לא אוכל לך. אבל כשאמר לקרבן לא אוכל לך ס"ל לר' מאיר שאינו משמע מה שלא אוכל יהא כקרבן ולא אסר עליו כלום והו"ל למימר כקרבן אמאי אמר לקרבן א"ו הכי משמע לקרבן יהא ולפי' לא אוכל לך ומש"ה שני לי' לר' מאיר בין לקרבן בין כקרבן אבל רבנן סברי משמעות אחת לשניהם שגם לקרבן לא אוכל הכי משמע לקרבן יהא מה שלא אוכל לך ולא אסר עליו ואינך צריך לשנותו למשמעות אחרת:
ל"ק הא דאמר לאימרא הא דאמר לא אימרא. המפרשים פירשו הך ברייתא דתני וכולן לא אוכל לך מותר כגון דאומר לא אמרא שהפסיק בין הלמ"ד ובין אימרא דמשמע לא יהא אימרא מה שלא אוכל אלא חולין הא מה שאוכל יהא אימרא והו"ל מכלל לאו ולית לי' לר' מאיר כללא ולפיכך מותר אבל אי אמר לאימרא תיבה אחת הי' כלקרבן לא אוכל לך. וקשיא לי טובא בההיא פירושא דאי מוקמית ברייתא כגון דאמר לא אימרא א"כ היכא תני וכולן שאוכל לך אסור לא אוכל לך מותר הא אי אמר לא אימרא שאוכל לך מותר הוא דה"ק לא יהא אימרא מה שאוכל אלא חולין והיכי תנא אסור. ונראה לי דהכין פירושו הא דאמר לאימרא והא דאמר לאימרא שאם אמר לאימרא בפתחות הלמד אז משמע שהפסיקו מלא אוכל לך והילכך משמע לאימרא יהא ולפיכך לא אוכל לך כמו לקרבן לא אוכל לך אבל כשאמר לאימרא לא אוכל לך בשבא תחת הלמד משמע שהוא סמוך ללא אוכל לך והוא דיבור אחד ומשמעותו הכי לאימרא יהא מה שלא אוכל לך ונמצא שלא אסר עליו כלום ודומה זה התירוץ לאותו שלמעלה שחילקנו בין לחולין לא אוכל לך בשבא ובין לחולין לא אוכל לך בפתח וה"נ מחלק בין לאימרא בשבא ובין לאימרא בפתח וברייתא כגון דאמר לאימרא בשבא הילכך אי אמר שאוכל לך אסור ואי אמר שלא אוכל לך מותר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |