תוספות רי"ד/יבמות/לה/ב

תוספות רי"ד יבמות לה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהולד של קיימא הוא מותר בקרובתי' והיא מותרת בקרוביו ולא פסלן מן הכהונה ואם אין הולדה של קיימא הוא אסור בקרובתי' והיא אסורה בקרובי' ופסול מן הכהונה, הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהולד של קיימא יוציא וחייבים בקרבן ואם אין הולד של קיימא, ס' בין ט' לראשון ובין ז' לאחרון יוצא והולד כשר וחייבים באשם תלוי, פי' אם הולד של קיימא נמצאת חליצתה בטלה ומותרת להנשא לכהן אבל אם איזה של קיימא ונמצאת שצריכה חליצה. והוא אסור בקרבובתי' כו' לקול במתני' מפרש קרובות החליצה הנאסרות על החוף וקרובי החולץ הנאסרים על החליצה ואם כנסה תוך ג"ח למיתתבעלה ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהולד של קיימא יוציא דהו"ל אשת אח שי"ל בנים וקיימי' עלי' בכרת וחייבים חטאת כדין שגגת כל חייבי כריתות ואם אין הולד של קיימא ואם הי' ספק כגון שכנסה בסוף ב' חדשים וילדה לסוף ז' ואין ידוע אם בן ט' הוא והוא של ראשון או בן ז' והוה של אחרון יוציא מפני שהוא ס' כרת והולד כשר ממ"נ וחייבים באשם תלוי כי הוא ס' ח"כ:

איתמר החולץ למעוברת והפילה ר"י אומר א"צ חליצה מן האחים חליצת מעוברת שמה חליצה וביאת מעוברת שמה חליצה וביאת מעוברת שמה ביאה. ור"ל אמר צריכה חליצה מן האחרים חליצה מעוברת לא שמה חליצה וב"מ לא שמה ביאה במאי קמיפלגי אב"א סברא אב"א קרא אב"א סברא ר"י סבר אם יבא אליהו ויאמר דהאי דמיעברא אפולי מפלה לי' לאו בת חליצה ויבום היא השתא נמי אגלאי מילתא למפרע. ור"ל סובר איגלא מילתא למפרע לא אמרינן. אב"א קרא ר"י אומר ובן אין לו אמר רחמנא והא ל"ל ור"ל אמר ובן אין לו עיין עליו:

איתבי' ר"י לר"ל אין הולד של קיימא הוא אסור בקרובותי' ופסלה מן הכהונה בשלמא לדידי דאמינא חליצת מעוברת שמה חליצה מ"ה פסלה מן הכהונה אלא לדידך אמאי פסלה מן הכהונה א"ל מדרבנן ולחומרא, פי' אבל חליצה גמורה לא הויא למיפטרי לשוק אלא אכתי צריכה חליצה: תניא כוותו' דר"י החולץ למעוברת והפילה צריכה מן חליצה מן האחין:

א"ר הל' כוותי' דר"ל בהני תלת חדא האי ואידך דתנן המחלק נכסי' ע"פ ריבה לא' ומיעט לא' והשוה להו את הבכור דבריו קיימים ואמרי' התם כי אתא רבין מר תנתן שדה פי' לפ' ויירש פ' שדה פ' ר"י אמר מתנה לזה יירושה לזה קנה דמהני לשון מתנה של זה וזה שאמר לשון ירושה ור"ל אמר לעולם לא קנה עד שיאמר פ' יירש שדה פלוני ופ' שדה פ' פי' אינו מועיל לשון מתנה לזה שאמר לשון ירושה עד שיאמר לכאו"א לשון מתנה, עיין בפסקי יש נוחלין ואידך הכותב נכסים לבנו לא"מ האב א"י למכור מפני שהן כתובים לבנו והבן למכור מפני שהן ברשות האב, מכר האב מכורים עד שימות מכר הבן אין ללוקח בהן כלום עד שימות האב, ואיתמר מכר הבן בחיי' אב ומת הבנן בחיי האב ר"י אומר לא קנה לוקח ור"ל אמר קנה לוקח ר"י אמר לא קנה קנין פירות כקנין הגוף דמי ור"ל אמר קנה ק"פ לאו כק"ה דמי:

הקשה ר"ת ז"ל אנן דקיי"ל כר"ל דק"פ לאו כק"ה דמי וקיי"ל כר"י דאמר האחין הלקו לקוחות הן האיך נמצא ידינו בבה"מ דלא משכחת דמייתי בכורים אלא חד בר חד עד יהושע בן נון דהא הכא מקשי' לר"י בהשולח גט ובהמוכר את הבית אר"י הל' כוותיהו דמקריבותו לגבי ריש גלותא דלקוחות הן והל' נמי כר"נ בדיני דאמרי' התה כוותי', ונ"ל לתרץ דאע"ג דפסקינן הל' האחין שחלקו לקוחות הן דוקא לענין שלא יהא להן דרך זה ע"ז ולא סולמות זע"ז ולא תלונות זע"ז ולא אמת המים זע"ז שדינן כדין המוכר דאמרי' מוכר בעין יפה מוכר אבל לא לענין שיהי' מחזירים זה לזה ביובל תדע שהרי מימורת הן ומי שאמר זו ל"א זו שזו אמר ר"נ א"ש האחין שחלקו לקוחות לקוחות הן דמחזירין זה לזה ביובל והלכך אע"ג דאפסקינן הל' כשמואל לא אפסקי' הלכה כר"י דלא הס"ל חדא בינייהו טעמא דמילתא דכי היכי דמוכר בע"י מוכר ה"נ האחים בע"י חולקין אבל לענין מחזירין זה לזה הטעם הוא דאין ברירה ודמי ללקוחות ובזה אין הלכה כמותו דיש ברירה ולא דמי בהא ללקוחות.

אין הולד של קיימא יקיים תנאי משום ר"א אמרו יוצאי בגט. אי קשיא מהכא איכא לאותיבי' לר"ל דאמר ביאת מועברת לאו שמי' ביאה בע"כ לא פליגי אל אדת"ק לא קנים לי' ור"א קנים לי' שיוציא, אבל כי מפיק לה בגט מפיק לא ואם ביאת מעוברת לא שמה ביאה לא תיפיק לא בחליצה. תשובה א"ל לר"ל האי דקתני יוציא בגט לא בגט לחודא קאמר אלא בגט עם חליצה והאי דתנא בגט משום דאתא לאשמועינן דאע"ג דביאת מעוברת לא שמה ביאה לא סגי לה בחליצה אלא בעא מיני' גט מדרבנן דלא גרע ממאמר דבעיא גט וכי היכי דאמרו לעיל גבי חליצה לר"ל דאע"ג דחליצת מעוברת לא שמה חליצה פסלה מן הכהונה דרבנן ה"נ הכא בביאת מעוברת צריכה גט מדרבנן וחליצה דלא תניא משום דפשיטא להו דבעי' חליצה אבל המורה פי' ומיהו בגט בלא חליצה סגי ואינו נ"ל דהא איפסקא הל' כר"ל וכמו שחליצת מעוברת לא מפקעה זיקה ועדיין צריכה חליצה מן האחין ה"נ באית מעוברת לא מפקעה זיקה לצאת בגט בלבד אלא צריכה חליצה:

אמר רבה ר"א ור"מ אמרו ד"א ר"א הא דאמרן ר"מ מאי היא דתנאי לא ישא אדם מעוברת חבירו ומניקת חבירו ואם נשא יוציא ולא יחזיר עולמית דברי ר"מ וח"א יוציא לכשיגיע זמנו לכנוס יכנוס, אמר רבא ולדברי חכמים יוציא בגט אמר מ"ז דיקא נמי דקתני יוציא ולא קתני יפרוש ש"מ, כתב ר"ח ז"ל ואע"ג דקיי"ל הל' כר"מ בגזירותיו ה"מ בדגזר הני אטו הני כדתניא הרי שהיתה רדופה לילך לב"א או שהי' לה כעס בבית בעלה, אבל הכא קנסא קא קניס ולית הל' כוותי' בקנס:

אמר ר"א אר"י ברי' דר"א התם תני' רשבג"א כל ששהה ל' יום באדם אינו נפל הא לא שהה ס' הוא ואתמר ממת בתוך ל' ועמדה ונתקדשה, פי' ה"ה אם מת בתוך ל' כדפרשי' בשבת בפ' ר"א דמילה בסופו, אמר רבינא משמי' דרבא אם אשת ישראל היא חולצת ואם אשת כהן היא אינה חולצת פי' שאם תחלוץ תאסר עליו ואי קשיא הא אמרן לעיל בפ' כיצד דחליצה דרבנן ובס' חליצה לא גזרו רבנן י"ל התם דס' מיבמה חלצה ס' מאחר חלצה יש להקל בה אבל הכא דודאי מיבמה חלצה אע"ג דבספיקא חלצה אתי למשרי חליצה לכהן ואלים האי ס' מהאי ס' א"נ התם דיעבד כדקתני' אם קדמו וכנסו אבל הכא לכתחלה. ר"ש משמי' דרבא אמר א' זו וא' ז' חולצת.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.