תוספות רבי עקיבא איגר/שבת/כ

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ שבת כ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

[אות קסב] ברע"ב ד"ה אבל. דדבר שא"מ מותר. וכ"כ רש"י עיין בהר"ש (פ"ט מ"ב דכלאים) במ"ש להקשות על סוגיא דשבת (דף פ"א ע"ב) דפריך על ר"י מסתם מתני' דנזיר חופף דדשא"מ מותר הא איכא סתמא בכלאים שם מ"ב דלא ילבש כלאים לגנוב את המכס דדשא"מ אסור ותירץ דאיכא שם סתם בתרא במתני' ה' דמוכרי כסות מוכרין כדרכן וע"ז חזר והקשה דמ"מ הא איכא סתמא בשבת (פ"ג) מיחם שפינהו לאוקימתא דאביי וכן מתני' שם (פ"ה מ"ג) ובלבד שלא יכרוך עיי"ש. וקשה לי דגם ע"ז יש לתרץ דהוי סתם בתרא מתני' דהכא דנוטל בכברה דסתם דדשא"מ מותר. ועל תירוצו דהר"ש שם דפירכת הש"ס בדרך מאי אולמא האי סתמא מהאי סתמא יש לעיין דדלמא באמת מכח מאי אולמא כו' מהאי סתמא הוי ספק איזה סתם עיקר מש"ה אר"י דאסור לקנח בחרס. ועל מ"ש תוס' חולין (דף מ"ג ע"א) ד"ה והאר"י וכו' דפירכת הש"ס מכח מאי אולמא וכו' ל"ק כנ"ל דמ"מ מספיקא אסור בלא נשתייר כזית. די"ל דמ"מ מדאמר ר"י הלכה כדברי האומר כזית דמשמע דהלכה ברורה כן והוי ודאי טריפות ולא ספק ושפיר פריך. אבל בההיא דהנ"ל דאמרי' אסור לקנח בחרס שפיר י"ל דמספק הוא דאסור. וצ"ל כיון דדבר שא"מ בשבת גם לר"י הוי רק דרבנן כמ"ש תוס' שבת (דף מ"א ע"ב) ד"ה מיחם וכ"כ רש"י שבת (דף קכ"א ע"ב) ד"ה דילמא לפ"ת ולזה פריך הש"ס מכח מאי אולמיה והוי ספק בדרבנן ולקולא. ובזה ניחא דבסוף מסכתין דמשנינן סתמא אחרינא אשכח דתנן מגביהין מעל השלחן. ולכאורה קשה מאי אולמיה האי סתמא מהאי סתמא ולפי הנ"ל ניחא דבאמת כיון דהוי ספק מקילים דמוקצה מותר כיון דאף לר"י מוקצה רק דרבנן ואף דהוי דשיל"מ מ"מ בספק דדינא בדרבנן לקולא כמ"ש הפר"ח. ואף למ"ש התוי"ט (פ"א דביצה) דמוקצה חמור כעין דאורייתא וספיקו אסור היינו בספק בנולד ביו"ט דכיון דאילו נולד הוה אסור משום מוקצה למאן דס"ל מוקצה אסור מש"ה גם ספיקו אסור. אבל הכא דדנין על היסוד אם סתמא כר"י עיקר ומוקצה אסור או סתמא כר"ש עיקר ומוקצה מותר כיון דהספק על היסוד איסור מוקצה בזה הוי כמו כל ספק דרבנן. ואולם עדיין קשה מההיא תוס' דחולין הנ"ל דהא התם מהספק בעי' נשתייר כזית. אלא דקושיא על לשון ההלכה שאמר ר"י וא"כ גם הכא בסוף מסכתין דאמר ר"י הלכה כר"ש יקשה נהי דמדינא מספק מותר מ"מ לא הו"ל לומר בלשון הלכה. ואולי יש לחלק דהכא אין חילוק אם מתירים מוקצה משום דודאי הלכה כרבי שמעון או דהוי ספק דשמא הלכה כר"ש. אבל בטריפות דהוי נ"מ גדול בין ודאי טריפה לספק טריפה לענין כסוי הדם וכדומה לא הו"ל לומר בלשון הלכה:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.