תוספות רבי עקיבא איגר/ערלה/א

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ ערלה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[אות א] במשנה פטור מן הערלה. ואם אח"כ חישב עליו לאכילה חייב בערלה וברבעי ומונה לו משעת נטיעה. ואם לא חישב עליו לאכילה עד סוף שנה ג' אינו חייב ברבעי דאין דין רבעי בלא ערלה ואם נטעו למאכל ואח"כ חשב עליו לאחד מאלו חייב. ש"ע (סי' רצ"ד) והוא מהירוש':

ב

[אות ב] במשנה נטעו . להך לישנא דפ"ק דחולין (דף י"ז ע"א) דהא דדרשי' ובתים מלאים כל טוב דבז' שכבשו אפילו כתלי דחזירי הותר להם הוא דוקא משלל של כותים אבל דידהו לא אשתרי. א"ש הך דהכא. ולאידך לישנא דהתם דהכל אשתרי צ"ל הא דקתני הכא חייב היינו לענין אם הצניעו הפירות עד אחר ז' שכבשו אסורים משום ערלה. טורי אבן בחי' לר"ה (דף יב.):

ג

[אות ג] במשנה אם יכול לחיות פטור. עי' בתשובת רשב"א ח"ג (סי' רכ"ה):

ה

[אות ד] במשנה אם הוסיף במאתים אסור. ולהיפך ילדה ובה פירות שסיבך בזקינה אף שהוסיף וגדל בהיתר:

ו

[אות ה] במשנה הרי זה לא ילקוט. וכן בפ"ט (מ"ה) דתרומות:

[אות ו] ר' יוסי אומר אף יתכוין. בגיטין (דף נ"ד) בגירסא שלפנינו רי"א אף המתכוין וכו' משמע דר"י מיקל רק אם ביטל במתכוין דבטל אבל לא לבטל לכתחלה וכן נראה מלשון רש"י שם עיי"ש. אח"כ מצאתי בפר"ח (בס' מ"ח) בחי' לגיטין שהקשה על הרמב"ם שפסק דלכתחלה ילקט הא ר"י לא אמר רק אף המתכוין דהיינו דיעבד ע"ש:

ט

[אות ז] בהר"ב ד"ה בכפניות. רבי יוסי לטעמיה. הוא תמוה הא בסוגיא דרפ"ו דברכות מבואר להדיא דבשאר אילנות לא פליגי רבנן עליה ומוכחי לה התם ממתני' (דספ"ד) דשביעית ע"ש:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.