יש סדר למשנה/ערלה/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יש סדר למשנה ‏ ערלה א

א

תי"ט ד"ה והחיצון פטור בירושלמי מפרש טעמא ממשמע שנאמר לא יאכל אנו יודעים שבעץ מאכל הכתוב מדבר מה ת"ל כל עץ מאכל וכו' אי נמי מדכתיב תאכלו את פריו אני יודע שבאילן מאכל הכתוב מדבר וכו' ע"ש. בסוכה ל"ה הי' ר' מאיר אומר ממשמע שנאמר ונטעתם כל עץ איני יודע וכו' הנה בברכות ל"ו וביומא פ"א איתא הי' ר' מאיר אומר ממשמע שנאמר וערלתם ערלתו את פריו איני יודע וכו' נראה להדיא דר"מ דריש ממלת פריו דבאילן מאכל משתעי. ובכן ע"כ לומר דסוגיא דסוכה נסיב רישא דקרא ונטעתם. אבל עיקר הכוונה מסיפא דכתיב את פריו וכדדייק לה ביומא וברכות וכן דרך הש"ס בכמה מקומות דנקט רישא וסמך אסיפא [עיין תוס' ע"ז ל"ו ד"ה לא תחתון] ועל דרך זה אפשר להשוות הסוגיא דסוכה עם סוגיא דברכות ויומא. ולולא כן יהיה סתירת הסוגיא פליאה עצומה. ברם דברי רש"י בסוגיא דסוכה ד"ה ממשמע שנאמר ונטעתם וכתיב בסיפא לא יאכל איני יודע דבעץ מאכל משתעי קראי עכ"ל. צריכין פנים חדא דפרושו סותר על האמור להדיא לר' מאיר בסוגיא דברכות ויומא. ותו אף אם לא נאמר ראוי לומר מהך דאת פריו דריש לה ר' מאיר. דהא ברור דבאילן מאכל משתעי כי באילן סרק אין שייכות לכתוב פריו [כדתנן כלאים פ"ו מ"ה איזה אילן סרק כל שאינו עושה פירות וכן נזכר בכמה דוכתי]. וגם את פריו מוקדם בקרא. ומ"ט נסיב רש"י לדרוש מן המאוחר דכתיב לא יאכל. ועוד הראיה שכתב רש"י ניחא אי הוי כתיב לא יאכל. אבל השתא דכתיב לא יֵאָכֵל דאסורה אפילו בהנאה [שלא יהיה בו היתר הנאה המביאה לידי אכילה ע' רש"י פסחים כ"א ד"ה לא יאכל] א"כ שפיר נוכל לומר דה"א דבין אילן סרק ובין אילן מאכל אסורין [באכילה] ובהנאה להכי איצטריך עץ מאכל להורות דדוקא בעץ מאכל נוהג דין ערלה לאסור בין באכילה בין בהנאה אבל עץ סרק אין בו דין ערלה ומותר בהנאה. ואכתי מנ"ל לר' מאיר למדרש מקרא דעץ מאכל דפלפלין חייב בערלה. והנה הקושיא אחרונה יש לדון ג"כ על הירושלמי ללשון הראשון דדייק ונסיב ממשמע שנאמר לא יאכל וכו' דהפנימי חייב והחיצון פטור. מנ"ל למידרש הכא דהמקרא דלא יאכל אין הכרח וכדאמרן. ובחדושי כתבתי בס"ד ביאור ארוכה על כל הדברים משם בארה הערה על הרמב"ם שלא כתב בהל' מעשר שני ונטע רבעי מדין פלפלין כלל דחייב בערלה מקרא דדריש ר' מאיר וגם אין חולק עליו בזה. ואפשר ליתן טעם לשבח דלשיטת ר' יוסי דהכא דאמר אפילו אמר הפנימי למאכל והחיצון לסייג הפנימי חייב והחיצון פטור ודריש להא מדכתיב כל עץ מאכל כדמפרש הירושלמי א"כ אין ראיה דפלפלין חייב בערלה ועדיפא לומר דפטורה מסברא מפני שהוא עץ שפל כמ"ש הרש"י בסוכה או מהטעם שכתבו התוס' שם ואי משום דרשה דר' מאיר מה ת"ל עץ מאכל וכו' שפיר י"ל דאיצטריך כמו שדרשה ר' יוסי. והנה לפנינו מבואר מתוך שיטת הרמב"ם בחיבורו וכמ"ש התי"ט דפסק בפ' יו"ד מהל' מעשר שני כר' יוסי ולפיכך שפיר השמיט הרמב"ם דין דפלפלין בערלה:

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.