תוספות רבי עקיבא איגר/יבמות/ג

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ יבמות ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[אות לא] תוי"ט ד"ה רא"א. ופירש"י דליכא אלא ספק פגע באחות זקוקה. לשון זה אינו מדוקדק דהא ודאי אינה אחות זקוקתו דהא מאחותה פקע הזיקה ע"י שכנסה הראשון אלא דהוי ספק שמא פגע ביבמה שנאסרה עליו בשעת נפילה משום אחות זקוקתו. ובאמת אין זה מלשון רש"י אלא דרש"י כ' וז"ל דהכי אמרינן קדמו וכנסו אין מוציאין מידם משום דליכא אלא ספק פגע באחות זקוקה והא נמי לשני ספק הוא עכ"ל והיינו דמדמין כמו בספק פגע באחות זקוקתו אין מוציאין ה"נ בס' דפגע ביבמה שנאסרה בשעת נפילה משום אחות זקוקתו ואף דרש"י כתב לעיל בההיא דפרק כיצד (דף כ"ג ע"ב) דקדמו וכנסו אין מוציאין דאין כאן אלא ספק דפגע באחות זקוקתו ואי נמי הוי איפכא דקמא פגע באחות זקוקה כיון דבא שני ויבמה פקע זיקתה מאחיו והותרה לו אשתו ואיסורא דעבד עבד עכ"ל וא"כ אין ראיה משם דעל ספק אין מוציאין דהא התם עתה ודאי בהיתר היא אצלו משא"כ היכא דעדיין הוא בספק איסור דאם זו היא היבמה שנאסרה בשעת נפילה עדיין היא אצלו באיסור זה. צ"ל דרש"י ס"ל כתו' שכתבו לעיל (דף כ"ג ב') דאם ידעי' בודאי דפגע באחות זקוקתו אף דאחר כך פקע הזיקה צריך להוציאה כיון דכנסה בביאה באיסור אלא דבספק מקילים. ועדיין אין מיושב כ"צ דהא לפ"ז צריכים לפרש מ"ש רש"י וא"נ הוי איפכא היינו כיון דאפילו הוי איפכא אין כאן עוד איסור אחות זקוקה אלא דהיינו קונסי' אותו להוציאה כיון דעבד איסורא בזה בספק מקילי' וא"כ עדיין לא דמי ההיא דהכא לדהתם דהכא הוי עדיין ספק איסור בעצמותו. וכיון דרש"י הוצרך להסביר ואפי' אי עביד איפכא משמע דמטעם ספק לחוד לא מקילי' ואלו הכא כתב רש"י דילפינן משם לספק איסור ממש וצע"ג:

[אות לב] בא"ד ואי קדים וחליץ א' מהאחין לאחרונה. אבל קדים ונשא השנייה באיסור לא הותרה הראשונה לכתחלה אא"כ כנסה הוא דלא יוציא. כך דקדק הב"ש מלשון הפוסקים:

ג

[אות לג] תוי"ט ד"ה היתה. אבל הכא דליכא שני דקמוכח. אע"ג דבההיא דלעיל (פ"ב מ"ג) ג"כ ליכא שני דמוכח. מ"מ התם איכא ערוה דקמוכח שאינה חולצת ולא מתייבמת אבל הכא שתיהן מתייבמות וליכא הוכחה. תוס' (דף כ"ח ד"ה אבל):

ד

[אות לד] תוי"ט ד"ה או. לשני אחין מבתו. לחנם כתם כן התוי"ט דבלא"ה לא מצי למנקט בתו דאסורה לו בעצמותה. וזה דינא דסיפא היתה אחת מהן אסורה עליו איסור ערוה:

[אות לה] בתוי"ט ד"ה איסור מצוה. ולא אתי למשרי א"ז דעלמא. ט"ס הוא וצ"ל ולא אתי למשרי אחותה בלא חליצה:

ו

[אות לו] במשנה נכרית חולצת. מהרש"א הקשה הא בלאו אחות אשה ג"כ היה הדין דחולצת ולא מתייבמת כיון דזקוקה מכח שניהם כדאיתא בפרקין (משנה ט'):

[אות לז] תוי"ט ד"ה עשה בה מאמר. וי"ל דאי לאו משנה יתירה. וסיימו תוס' (דף י"ח.) ורב דאמר אין זיקה סבר דמסברא ה"א דיש זיקה ואי לאו משנה יתירא ה"א דנקט עשה בה מאמר לאפוקי מב"ש עכ"ל מזה תמוה לי על דברי תוס' בשמעתין דעלה מתני' דהכא אמרי' אר"נ זאת אומרת אין זיקה וכתב תוס' תימא שלא דקדק כן ר"נ על מתני' דריש כיצד עכ"ל. והא בפשוטו ניחא דממתניתין דלעיל י"ל דה"ה בלא מאמר ונקט מאמר לאפוקי מב"ש אבל הכא דייק ממשנה יתירא דבא לומר דדוקא מאמר אבל בלא מאמר מתייבמת דאין זיקה:

ז

[אות לח] תוי"ט ד"ה גירש אחד. בסה"ד אפי' ט"ס הוא. וכ"כ בדרישה אבל המהרש"א כ' דמ"ש הטור אבל אם כנס היינו דין אחר דאם כנס נכרית לא נפלה מעולם ליבום. ולזה כוון ג"כ הב"ש (סימן קע"ה סק"ח):

י

[אות לט] במשנה שמא מעוברות. אע"ג דאין אשה מתעברת בביאה ראשונה הכא מיירי בבעלו ושנו. גמרא:

[אות מ] בהרע"ב ד"ה היו אחין וכו'. וחייב להביא קרבן. ואף דהוי טעה בדבר מצוה (ע' פי"ט מ"ד דשבת וברפ"ח דתרומות):

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.