תוספות רבי עקיבא איגר/דמאי/ג

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ דמאי ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[אות כג] בר"ב ד"ה מאכילין כו'. אפילו הן חברים. בירושל' איתא א"ר יונה מתני' בעניים חברים כו' רי"א בעניי ע"ה כו' ופירש הר"ש דר' יונה מוקי מתני' דוקא בעניי חברים הוא דנותן להם ומודיעם שאינו מעושר אבל לע"ה לא ור"י מוקי לה אף בעניי ע"ה. והרע"ב דנקט אפילו הן חברים משמע דמתני' אינו בדוקא רק בחברים והיינו כר"י והא דנקט בלישנא אפילו הן חברים והא עניים ע"ה הוי רבותא יותר. היינו אף דעניים חברים רק ברצו לתקן מתקנים אבל אינם מחוייבים לתקן ולאפוקי ממ"ש הרא"ש בפירושו דר"י מוקי דוקא בעניי ע"ה אבל חברים מחוייבים הם לעשר. והא דלא נקט הרע"ב בהיפך אפילו עניי ע"ה. היינו דבאמת זהו ליכא חידושא כ"כ דאף אי מתני' מיירי בחברים כיון דאינן מחוייבים לעשר מה"ת יהא אסור להאכיל לע"ה וכדהקשה הר"ש באמת על ר' יונה והניח בקושיא:

[אות כד] בר"ב ד"ה ואת האכסנאי. חיל של מלך ישראל. ותוס' ברכות (דף מ"ז) כתבו וא"נ באכסנאי של עובד כוכבים שהטיל עליהם המלך. ומ"מ דוקא דמאי אבל ודאי לא דא"כ פורע חובו בממונו של כהן (וזהו לדעת הפוסקים הובאו בתוי"ט במסכתין (פ"א מ"א) דתקנת חז"ל בדמאי ליתן התרומה לכהן ולא למכרה דאילו להסוברים דרשאי למכרה לכהן אמאי ס"ל לב"ש דאין מאכילין אכסנאי דמאי הא בדמאי ל"ש דפורע חובו בממונו של כהן כיון דרשאי ליטול דמים מכהן) ובעירובין (דף י"ז) כתבו דאיצטריך לאשמעינן דמאכילין אכסנאי עובדי כוכבים דמאי דטבל אסור בהנאה ובדמאי הקילו:

[אות כה] בתו"ח ד"ה והרוצה. יש להקשות על זה. לא ידעתי מה קשיא ליה הא התוי"ט נזהר והעתיק לשון הרמב"ם ונפל לכל אחד מהם חלק טוב וכו' היינו לפרש שלא נטעה בלשון הרע"ב דתליה הכל אם אוכל אצל בעה"ב או לא אלא דתליה באם אוכל כפי השיעור העני שאוכל [אצל] בעה"ב או שהגיע לידו יותר וע"ז כתב התוי"ט והלכך ל"ק וכו' היינו דבפשוטו היה קשה מההיא דעירובין אבל ללשון הרמב"ם הנ"ל ניחא. ומ"ש הגאון זצ"ל לתרץ דלישנא דמאכילין לרבותא דב"ש נקט. לענ"ד אינו. דלקשי דליתני רבותא לב"ה דאפילו אוכלים דהוי כחא דהתירא. וגם ב"ש במקום ב"ה אינה משנה ועיין ריש ביצה:

ב

[אות כו] בתוי"ט ד"ה לא ישליך. דהיינו דקה. והרא"ש כתב וז"ל ולא ידענא מה צורך לטעם זה הא מה דאמרינן לעיל דמוכר במדה גסה פטור מלעשר דמאי היינו במוכר לחבר. לפי שיודע שפטרו חכמים למוכר ויעשר הוא. אבל במוכר לע"ה בכל ענין חייב לעשר. וה"נ חייב לעשר משום ע"ה שימצאם עכ"ל. ואולי י"ל דהירושל' בא ליתן טעם אף בעיר שרובם חברים ותולין שאחד מהרוב ימצאם דאפ"ה חייב משום מדה דקה. ועדיין אין זה מספיק דהא החבר יכול לתלות שנפל מהרוב דהיינו מהחבר וקיימא אחזקה דחבר אינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן עי' פ"ק דפסחים (דף ט') דעכ"פ יכול לאכול עראי דהוי ספק וספק דשמא הכניסה במוץ וא"כ יהיה מכשול. שהחבר המוצא יאכל עראי בלא מעשר:

[אות כז] בתוי"ט ד"ה עד שיעשר. לאו דוקא. ובתוס' חדשים הקשה מסוגיא דב"ב (דף פ"ז) דפריך ממתני' משך ולא מדד וממתני' בהמה דקה במשיכה ולא אמר דמשך לאו דקה. ולק"מ דהתם דעסיק בדינא דקני' הו"ל לתנא לדקדק ולמתני הגבהה. אבל הכא דלא עסיק בדינא דקנין אלא דעסיק לומר דכל כמה דלא קנה יכול להחזיר בלי עישור לא חש התנא לדקדק בלישנא:

ד

[אות כח] ברע"ב ד"ה אצל העובד כוכבים. ופירות של עובד כוכבים פטורין מן המעשר. וכ"כ הרמב"ם והראב"ד בהשגות מפרש כפירותיו דחייב לעשר ודאי דודאי אחלפינהו בפירותיו דחייבין מדרבנן [משום בעלי כיסין כדאי' במנחות (דף ס"ו)] ור"ש סבר דמאי דהוי רק ספק אם אחלפינהו. ולזה פריך בירושלמי דמ"ש ברישא דהוא דמאי ומשני כאן קופה בקופה וכאן פירות בפירות. ר"ל דרישא מיירי בקופה ומתירא שמא אינו מכוין למלאות המדה. משום הכי ליכא ודאי דאחלפינהו. ובהרא"ש רצה ג"כ לפרש כן ודחה דמה"ת הוי ודאי דאחלפינהו. ואמאי ל"א המע"ה ולזה מפרש כפירותיו היינו כפי הפירות שיש לעובד כוכבים כגון שהפקיד אצלו ב' קופות ויש לעובד כוכבים ב' קופות שניהם דמאי ואם אין לעובד כוכבים אלא קופה א' קופה א' דמאי וקופה א' ודאי מתוקן. וכתב לפרש בזה דברי הירושלמי הנ"ל עי"ש. ותמוה לי מאד על הרמב"ם והרא"ש והרע"ב. הלא סוגיא ערוכה פ"א דבכורות (דף י"א) דקאמר על מתני' דהכא א"ר אליעזר להפריש כ"ע ל"פ כו' ליתנם לכהן דת"ק ס' ודאי אחלפינהו ובעי ליתנם לכהן ור"ש סבר דמאי הרי מפורש כהראב"ד דכפירותיו היינו דחייב לעשר ודאי וצע"ג:

[אות כט] בא"ד נתחלפה קופה זו בקופות אחרות של ישראל. והראב"ד בהשגות הקשה הא הוי ס"ס ספק לא אחלפינהו וספק שמא אותם פירות מעושרים מבעליהם. והכ"מ תי' דמאחר דקי"ל דרוב ע"ה מעשרין ואפ"ה אחמור בהו רבנן לחוש למיעוטא אחמור בהו ג"כ לחוש לס"ס. ויש לעיין לר"ל בירושלמי בריש מסכתין ובשיטה זו אצל הרע"ב שם דהקלין שבדמאי השיתין וכו' הוא מטעם ס"ס הרי דבדמאי מהני ס"ס. ויש לחלק דכי היכי דהרוב דהוי עכ"פ תחלה חיוב מעשר אלא דרוב מעשרים ואחמור בהו רבנן ה"נ אם הס"ס הוא כה"ג דלכל צד היו פירות האלו מחוייבים בודאי במעשר אלא דב' הספיקות אם הם מעושרים. אבל בההיא דהקלין שבדמאי דיש בהם חד צד דלא נתחייבו במעשר שהם הפקר בזה מקילין. אח"ז בא לידי ספר שער המלך ומצאתי שכוונתי בזה לדעתו הגדולה (בהל' י"ט פ"א ה"ב ע"ש) ומ"מ עדיין קשה כיון דהרמב"ם והרע"ב כתבו דכפירותיו היינו דפירות עובד כוכבים פטור ממעשר. א"כ בטוחן עובד כוכבים הוי ס"ס. ספק לא החליפן וספק החליפן בשל עובד כוכבים דהא פשיטא דעובד כוכבים ג"כ באים לטוחן לטחון והוי ס"ס מעלי':

ה

[אות ל] ואת שהוא נוטל. והא דאינו חושש לשביעית היינו דמיירי שהוא רחוק משביעית כגון רביעית וחמישית בזה אין חוששים שנשתיירו להם פירות שביעית אבל בקרוב לשביעית באמת חוששין. רשב"א פ"ק דחולין (דף ו') בשם רבינו שמואל. והא דקתני במתני' דבסמוך מודה ר"י בנותן לחמותו שביעית צ"ל רבותא נקט אפילו בנותן בשביעית ומכ"ש בקרוב לשביעית. או דשביעית היינו בזמן קרוב דיש לחוש לשביעית. אולם ברמב"ם (פ"א הי"ב מה' מעשר) משמע להדיא דדוקא בשנת שמיטה ממש אסור והרשב"א שם בשם הרמב"ן כתב דע"ה אינו חשוד כלל על שביעית והא דתני במתני' הקדום בחזקתן למעשרות ולשביעית לצדדין קתני דלשביעית קאי אכותי עיי"ש. וכ"כ התוספות כתובות (דף כ"ד ע"א) בשם ר"ת וכתבו עוד א"נ התם בודאי חשוד איירי. ועי' מה שאכתוב בגליון (פ"ה מ"ט דשביעית):

[אות לא] בתוי"ט ד"ה אר"י. ולא משום מעשרות. לפ"ז לישנא דמודה ר"י כפשטיה דמודה לרבנן דסברי דחמותו כשכנתו ואינה חשודה להחליף מודה להו ר"י לענין שביעית דאינה חשודה להחליף. אבל הרמב"ם בפי' מפרש דדינא דר"י מעשר את שהוא נוטל בא לחלוק על ר' יוסי דאמר א"א אחראין לרמאין ועלה קאמר דמודה ר"י בנותן לחמותו פירות של שביעית דאין לו לחוש שתאכיל לאנשי ביתה פירות שביעית שלא בקדושת שביעית. דחמירא להו שביעית:

[אות לב] בתוי"ט סד"ה אר"י. בספ"ד דבכורות. אינו מובן דהתם לא נזכר כלל מענין חשודה להחליף. והתם מיירי רק בלקנות מהם אבל לא בנותן להם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.