תוספות רבי עקיבא איגר/גיטין/ח

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ גיטין ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[אות פא] הרע"ב ד"ה הזורק. והוא שתהא עומדת. אפי' בזרקו לה שלא בידיעתה ואמר בפני עדים ראו גט זה שאני נותן לה אפשר דמהני כמו בנתן לידה ממש. ואם היא ישנה צ"ע אם היא מגורשת די"ל דלא עדיפא חצרה מידה. ומסתברא הואיל ואין לה יד אין לה חצר. הר"ן בשם הרשב"א והה"מ (פ"ה מהל' גירושין). ובחידושי הרשב"א כ' בשם הראב"ד דאף בישנה מגורשת:

ב

[אות פב] במשנה הא גיטך. וה"נ באומר כנסי שט"ח. אבל אמר זכי בשט"ח זה כיון דקנאתו לצור על פי צלוחית צריך לחזור וליטול ממנה. טור בשם הרמ"ה:

[אות פג] תוי"ט ד"ה אמר לה. דהא קי"ל צריך לפרש. אבל הרמב"ם ס"ל דבסתם מגורשת מדאורייתא אלא דמדרבנן צ"ל הא גיטך. א"כ מתני' כפשטה:

[אות פד] שם ד"ה אינו גט. דנתינה ראשונה לאו כלום היא. וה"ה בנתן לידה לשם פקדון או בנתן לחצירה לשם גרושין ואח"כ עמדה בצדי החצר ואמר לה הא גיטיך הוי גט כיון דמיד הבעל בא לידה או לחצירה. ומיהו אם דחאתו הרוח לחצירה ואח"כ א"ל הר"ז גיטך הוי כטלי גיטך מע"ג קרקע דאינה מגורשת כיון דליכא נתינת הבעל. ר"ן:

[אות פה] במשנה עד שיאמר לה הא גיטך. ואם נפל הגט מידה קודם שננערה אינו גט עד שיחזור ויתן לה. הרא"ש בשם הרמ"ה:

[אות פו] בהרע"ב ד"ה קרוב לה. זה מחצה על מחצה. דאין לפרש מע"מ שהיו שניהם עומדים בארבע אמות. דא"כ נחזי הי מיניהו קדים וכ"ת דאתו תרווייהו בהדי הדדי והא א"א לצמצם. גמרא. וא"ת ואכתי דלמא מיירי בקדם איש אחר לד' אמות ובעודו שם באו האיש והאשה לשם זא"ז ובהאי שעתא לא זכו לא האיש ולא האשה בד"א דהא האחר קדים וזכה בד"א. ואח"כ הלך האחר משם וזכו תרוייהו האיש והאשה בהדי הדדי בד"א. וי"ל כיון דהאחר אין לו שייכות לזכיית הגט מש"ה לענין זכיית הגט גם בעודו שם זכה בד"א מי שיבא לשם תחלה האיש או האשה. וזהו דלא כדברי הב"ש (בסי' קל"ט (*ס"ק כ"ג ועיי"ש)):

ד

[אות פז] במשנה שנתייחד עמה כו'. כ' בחי' רשב"א דמסתברא מדלא קתני ג"כ הכא ומודים בנתגרשה מן האירוסין כדקתני בסמוך במתניתין ט' דהכא בין בזה ובין בזה מחלוקת דדוקא התם שהיא מגורשת גמורה ומן הארוסין דאין לבו גס בה לא אמרינן הן הן עידי יחוד. אבל הכא כל שלא גרשה שמא עדיין דעתו עליה וגייסי אהדדי וחוששים שבא עליה. ולענ"ד י"ל דלקמן לענין קדושין דבעינן דוקא בעדים אלא דמכח דעידי יחוד הן הן עידי ביאה מקרי קדושין בעדים דאנו דנין דבודאי בא עליה ושם עדות עלה. בזה אמרינן במן הארוסין דאין ודאי דבא עליה כיון דלא גייסי אהדדי והעידי יחוד א"י לדון דבוודאי בא עליה ואינם נקראים עידי ביאה א"כ ממילא ליכא חשש דשמא בא עליה דמה בכך. הא הביאה לא הוי קידושין כיון דעידי היחוד אינם עידי ביאה. אבל הכא לענין גיטה קודם לבנה חיישי' דאף דלא גייסי מ"מ הוי ספק שמא בא עליה ודו"ק:

ה

[אות פח] במשנה ולא זה וזה מטמאין כו'. כ' הרש"ל בח"ש וז"ל ומ"ש רש"י אם שניהם כהנים לאו דוקא אלא א' כהן וא' נזיר עכ"ל ויפה הקשה לי הרבני מו"ה עזרא נ"י מוואלט"ש הא נזיר אף לאשתו כשרה אינו מטמא כדאיתא (רפ"ז דנזיר). תו כתב הרש"ל א"נ יש לפרש אינם מחוייבים לטמא ואיירי שפיר אפילו בישראל עכ"ל. וזה תלוי במחלוקת הרמב"ם והראב"ד (פ"ב מהלכות אבל). דלדעת הרמב"ם שם ישראלים ונשים שאינם מוזהרים בלא יטמא ליתנהו במצות לה יטמא עיי"ש. א"כ ליתא להך פירושא (וגם רש"י סובר בזה כהרמב"ם עיין בשאגת אריה (סימן ס"ו)). ועיין במהרש"א שכתב דרך אחרת בזה:

ח

[אות פט] במשנה אע"פ שנתנו לה ע"ת כו' לא פסלה מן הכהונה. וכן פסקינן בפשיטות בש"ע סימן קמ"ג ותמוה לי מסוגיא ערוכה במסכתין (דף פ"ג א') דבר אחר הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן כו' ובמאי אי בע"מ. והא בע"מ באמת מותרת לזה הכהן דכשנישאת אחר מיתת המגרש ולא נתקיים התנאי ובטל הגט למפרע מותרת לו דלא נפסלה מכהונה וצל"ע (ואפשר לחלק דבכל תנאי היא אסורה לכל קודם קיום התנאי. אבל בכאן לא גרע מריח גט ודו"ק וע' לקמן (אות צ"ה) מ"ש רבינו בשם הרשב"א והר"ן) עוד תמיה לי ברש"י שם ריש ע"ב ד"ה הרי גרושה אצלו בזנות כו' ומעתה אין כאן ק"ו. וק' לי הא מ"מ הוי ק"ו מן צד גירושין דעלמא בנתגרשה רק מאישה דאסורה לכהן משום צד גירושין (כדדריש בסוגיא דף פ"ב). ואמאי לא פי' רש"י כפשוטו הרי גרושה אצלו בזנות היינו דמותרת לכל דאין כאן צד אישות דהא גם לזה פלוני מגורשת דמותרת לו בזנות וצלע"ג:

ט

[אות צ] בהרע"ב ד"ה גט קרח. תצא מזה ומזה. וא"ת הא קי"ל לעיל (דף י"ח) דהאומר כולכם ב' משום עדים וכולם משום תנאי ואי חתים בי תרי מינייהו ביומיה ואינך מכאן ועד עשרה ימים כשר א"כ אמאי תצא נחקור למי ציוה עוד לחתום ולקיימו לתנאי ויחתמו. י"ל נהי דאנו מפרשים דכולכם תנאי היא מ"מ הא לא פירש מעכשיו ולא על מנת וסתם תנאי הוי תנאי אם. ולא הוו גט עד דמקיים לתנאי. וכשנשאת היה עדיין א"א ואסורה לבעל ולבועל. והאי דאינך מכאן ועד י' ימים ע"כ מיירי קודם שנשאת. והר"ן ז"ל בסוגיא הקשה קושיא זו וטרח הרבה בישובו ולא ידעתי טורח זו למה. וע' בח"מ (סימן ק"ך ס"ק כ"ב) שתפס ג"כ בפשיטות דתנאי דכולכם הוי תנאי אם. ומדברי הר"ן אלו לא הזכיר:

[אות צא] תוי"ט ד"ה וב"ה אומרים כו'. ואין אדם כו' בעילת זנות. גמרא. וקשה לי הא מתני' סתמא קתני משמע אף אם מיד יום או יומים אחרי הגירושין לנה עמו והרי קיי"ל דתבעוה להנשא ונתפייסה צריכה לישב ז' נקיים דחיישינן דלמא מחמת חימוד ראתה. וא"כ איך נסמוך על חזקה דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ולא עבד איסורא והרי חזינן דעובר עבירה ובועל בלי נקיים. והרי דומה לזה כ' בש"ג (פ"ז) במסכתין דבנשאת לאחר ונתארמלה ונתייחדה עם הראשון שנתגרשה ממנו א"צ ממנו גט דלא בעל לשם קדושין דא"כ עובר על מחזיר גרושתו. וי"ל דשאני התם דאם בועל לשם קדושין מוסיף איסור דמחזיר גרושתו. משא"כ בבועל לשם זנות. ע"כ לא אמרינן דבעל לשם קידושין משום חזקה דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. דאדרבה נימא חזקה דלא עביד איסורא דמחזיר גרושתו. משא"כ באיסור חימוד דבין שבעל לשם זנות בין לשם קידושין עביד איסורא שפיר אמרינן דחזקה דלא עבד ג"כ איסור זה דבעילת זנות. ומכאן נ"ל ראיה דלאו דוקא בבעל לשם אישות שייך חשש חימוד (וכמו שעלה על דעת חביבי בעל חות דעת) אלא אף בביאת זנות דאל"כ הדרא קושיא לדוכתא כיון דאם יבעול לשם קידושין יתוסף איסור חימוד. היה לנו לתלות בביאת זנות. מיהו אכתי קשיא לי ממ"ש הרדב"ז (מובא במ"ל פ"י הלכה ח"י מגירושין) דבפרסה נידה דהתיר עצמו לעבירה אמרינן דהתיר עצמו גם לזנות. והרי התם לא ניתוסף איסור ע"י הקידושין. וע"כ נ"ל דדוקא בעבירה דאורייתא אמרינן הכי אבל בחשש חימוד דהוי שלא בהרגשה ואיסורו רק מדרבנן לא אמרינן הכי. ויותר ניחא לדעת הה"מ (פ"א מהלכות אישות) דבפנוי הבא על הפנויה איכא עכ"פ איסור עשה ואמרינן חזקה דלא עבר אאיסורא דאורייתא אף דחזינן דעבר על איסורא דרבנן. ודווקא בלא ניתוסף אבל בניתוסף איסור ע"י הקדושין מסתברא דגם באיסור דרבנן ל"א חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות (*כן מצאתי. ואפשר כוונת רבינו כיון דגם בהקדושין עובר על איסור הנוסף. התיר עצמו לעבירה קרינן ודו"ק):

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.