תוספות הרי"ד/קידושין/א/ג

תוספות הרי"ד קידושין א ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בכסף ר' ירמיה אמר מאחר לרבו הא מרבו לאחר לא אר"ז אפילו מרבו לאחר מהו מוציא מרבו לעצמו כו' עד סוף הסוגיא רבו נותן כסף לאחרים שיצא עבדו לחירות. הסוגיא הזאת צ"ב גדול האיך משכח"ל שרבו נותן כסף ועי"ז יצא לחירות איזה דרך קנין הוא ועוד צ"ב כיון דר' יונה מסייע לר"ז מדוע לא פסקו הפוסקים ז"ל כר"ז. ונראה לפענ"ד דה"פ דהנה גרסינן בבבלי במכלתין דף ט' ע"א מתקיף לה ר"ז ב"מ והא לא דמי האי שטרא לשטרי זבינא דהתם מוכר כותב שדי מכור' לך והכא בעל כותב בתך מקודשת לי עד סוף הסוגיא וכתב הרשב"א ז"ל בשם הרמב"ן ז"ל דה"פ דגבי כסף דכתיב כי יקח ודאי בעינן שיקח הוא והיינו דלא אקשינן הכי גבי כסף והא לא דמי האי כספא לכספא דזביני דהתם מוכר אומר לו שדי מכורה לך בכסף זה והכא בעל אומר לו בתך מקודשת לי כו' ומפרקינן כיון דכסף תלי בלוקח מקשינן כולהו הויות להדדי כו' ומקשינן הא בזביני נמי הא כתיב שדות בכסף יקנו ואקשו כולהו קניות להדדי וא"ת אמאי לא אקשי לי' והא לא דמי האי שטרא לשטרא דגט דהתם מקנה כותב והכא קונה כותב וי"ל משום דאיכא למימר דומיא דגיטין דהכא והתם בעל כותב כו' ולדידי קשיא לי דאנן שטר קידושין מגירושין ילפינן מויצאה והיתה ולא משטר מכר ומאי קמקשה והא לא דמי לשטר זביני ושקלינן וטרינן מכי יקח כו' וי"ל דודאי קידושי שטר מגירושין ילפינן מיהו עיקר קידושין מדין קנייה הוא ובכולהו קיחה שייכא בהו ובכולהו תנינן נקנית וכיון שכן אנן שטר קידושין הו"ל למילף מקנית שטר זביני מה התם מקנה כותב אף הכא הול"ל שיכתוב המקנה עכ"ל ז"ל והנה איתא במכלתין דף ה' ע"א ונקיש נמי יציאה להוי' מה הויה בכסף אף יציאה בכסף אמר אביי יאמרו כסף מכניס כסף מוציא סניגור נעשה קטיגור כו' א"ה שטר נמי כו'. מילי דהאי שטרא לחוד כו' והנה לכאורה הפירוש דהגמ' נקיש יציאה להוי' מה הויה בכסף אף יציאה בכסף פירושו הוא דהבעל יתן לה הכסף ותתגרש בכסף זה שיתן לה הבעל לפיכך אמר אביי יאמרו כסף מכניס כסף מוציא סניגור כו' דאי ס"ד דהאשה תתן הכסף א"כ אמאי הוי סניגור קטיגור הא כך שורת הדין נותן דמתחלה נתן לה כסף וקידשה ואח"כ נותנת לו כסף להוציאה ממנו וכמו במקח וממכר מתחלה מכר השדה ונטל דמים מהלוקח ואח"כ כשנותן מוכר דמים ללוקח חוזר וקונה ממנו ואינו שייך סניגור קטיגור אלא ע"כ דההיקש יציאה להוי' הוא כמו בהויה נותן הבעל כן בגירושין נותן הבעל הכסף ולא דאקשינן כמו בהוי' נותן הקונה הכסף כן ביציאה נותן הקונה הכסף ז"א אלא כמו דבהוי' נותן הבעל כן ביציאה נותן הבעל וא"כ לפ"ז לפי מה דגרסינן במס' גיטין דף מ"א ע"ב והפדה לא נפדתה או חופשה לא ניתן לה מקיש שטר לכסף ובדף ל"ט ע"ב פרש"י ז"ל דכמו כן הוקש כסף לשטר א"כ כמו בשטר נותן האדון השטר לעבד שיצא לחירות אף בכסף נותן האדון הכסף לעבדו שיצא לחירות וכמו הכסף דהיציאה א"כ לפ"ז מובן מאי דס"ל לר"ז אפילו מרבו לאחר ומה דלא פסקו הפוסקים ז"ל כן הוא משום הא דאביי יאמרו כסף מוציא כסף מכניס סניגור נעשה קטיגור והא דר"ז לא ס"ל הסבר' גבי עבד דסניגור וכו' וס"ל גבי יציאה בכסף דלא מהני הוא משום טעמי' דרבא שם בדף ה' דוכתב לה בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף אבל ז"א לדעת הרשב"א ז"ל דכתב דאין סניגור נעשה קטיגור והא דלא אמרינן כן באמה העברי' דאין סניגור נעשה קטיגור שא"ה דלא חשוב סניגור רק באשה דנכנסה לאישות ע"י כסף והוי סניגור משא"כ באמה העברי' שלא חשוב סניגור דלא נכנסה רק בשם שפחות ע"ש א"כ לפ"ז בעבד דלא שייך זאת א"כ קשה למה לא פסקו הפוסקים ז"ל כר"ז ורק לפי' התוס' ז"ל בדף ה' ע"א ד"ה סניגור דמחלקין בין אמה העבריה דלא אמרינן סניגור כו' וז"ל וי"ל דבאמה העברי' ל"ל הכי לפי שמתחלה כשאבי' מכרה לשפחות הוא מקבל הכסף מן האדון א"כ כשהוא רוצה לפדותה דין הוא שיקבל האדון הכסף אבל איש שמקדש אשה הכל בא על ידו בין הקידושין בין הגירושין והתם שייך למיפרך יאמרו כסף מכניס כו' א"כ לפ"ז בעב"כ אם נימא דהאדון נותן הכסף האחרים יהי' סניגור נעשה קטיגור אבל ז"א דע"כ אין כוונת התוס' ז"ל כן דאל"כ יקשה באמת מנ"ל לאביי דאינה מתגרשת בכסף ולא מקשינן יציאה להוי' משום דיאמרו כסף מכניס וכו' אין סניגור וכו' ז"א דלמא לעולם מקשינן יציאה להוי' מה הוי' בכסף אף יציאה בכסף ומי נותן הכסף האשה נותנת הכסף דמה בקידושין נותן הקונה הכסף כן בגירושין נותן הקונה הכסף דהא כבר כתבנו בשם הרשב"א ז"ל דא"ל הכי והכי דא"ל מקשינן הוי' ליציאה גבי שטר מה בגירושין נותן הבעל אף בקידושין נותן הבעל וא"ל דמה בגירושין נותן המקנה כן בקידושין נותן המקנה א"כ כמו כן בכסף דמקשינן יציאה להוי' נימא ג"כ כך כמו בקידושין נותן הקונה כמו כן בגירושין נותן הקונה ולפ"ז אין שייך סניגור א"ו דכן כונת התוס' ז"ל דכ' בלשונם אבל איש שמקדש אשה הכל בא על ידו בין הקידושין בין הגירושין דבשלמא באמה העבריה כשהוא מוכרה הוא מקבל הכסף מן האדון ואומר לו בתי מכורה לך בכסף זה וכשהוא פודה אותה אומר האדון אמה שלי יוצאת לחפשי ממני בכסף זה משא"כ בקידושין שהכל בא על ידו בין הקידושין בין הגירושין כשמקדשה בכסף אומר ע"י כסף זה תתקדש לי וכשמגרשה אומר לה ע"י כסף זה שקבלתי ממך הרי את לעצמך דהא בעינן שיקח הוא ויגרש הוא א"כ הכל בא על ידו א"כ אי איפשר לעשות ב' הפעולות ע"י דבר אחד א"כ לפ"ז חוזר קושיתינו לדוכתי' למה לא פסקו הפוסקי' ז"ל כר"ז. ונראה לפענ"ד דמוכרח כן בפירוש בש"ס דילן דע"כ בכסף ע"י אחרי' הוא הפי' שאחרים נותנין הכסף לרבו ולא שרבו נותן הכסף לאחרים דהא לפירוש הירושלמי ה"פ דמתניתין בכסף ע"י אחרים פי' שרבו נותן כסף לאחרים ובשטר ע"י עצמו שנותן השטר לידו משום דגויבכ"א וגבי כסף מוציא מרבו לעצמו משא"כ בשטר [ומזה ראי' גמורה וברורה למה שכ' בקצוה"ח ז"ל סי' ר' דהא דאמרינן גוי בכ"א לא שייך רק בגט אשה דהוא בתורת נתינה משא"כ דבר דצריך זכי' היכי שייך דזכי היד משום הגט והגט משום היד כיון דלא זכה היד האיך זכה הגט והאיך יזכה זה עי"ז וזה עי"ז רק בגט שהוא בתורת נתינה נעשה הנתינה של גט בכ"א ע"ש ובא"מ ז"ל מביא כן בשם הרמב"ן ו"ל במס' יבמות והכא מפורש בהדיא כן דלר"ז בכסף הוא מרבו לאחר ומהו מוציא מרבו לעצמו אבל בשטר ע"י עצמו והוא משום דבשטר דהוי בתורת נתינה גויבכ"א משא"כ בכסף דהוא בתורת קנין כדיליף במס' גיטין דף ל"ט ע"ב מזה דאף קנין חליפין או בכלים של קונה מהני נמי כמו בכסף והוא בתורת קנין כדאיתא בש"ח דילן במס' ב"מ דף י"א ע"ב חליפין דרך מקח וממכר הוא ע"ש. ומזה כתב הקצוה"ח ז"ל אפילו לשיטת רש"י ז"ל דס"ל דגט נקנה בקנין אגב מ"מ בחליפין לא נקנה משום דנתינה כתיב בגט וחליפין דרך מקח וממכר הוא ע"ש] וא"כ בשטר ע"י עצמו מהני דגויבכ"א משום דהוא בתורת נתינה משא"כ בכסף דהוא דרך מקח וממכר בתורת קנין ע"כ דוקא ע"י אחרים ולא ע"י עצמו דס"ל לר"מ אין קנין לעבד בלא רבו ואפילו אם יאמר לו ע"מ שאין לרבך רשות בהם וע"כ גט דהוי בתורת נתינה מהני ע"י עצמו אבל בכסף דהוא בתורת קנין ע"י אחרים דוקא אבל לא ע"י עצמו ורבנן דס"ל דיש קנין לעבד בלא רבו לפיכך ס"ל בכסף ע"י עצמו ג"כ וכן שטר ע"י עצמו והא דנקט בשטר ע"י אחרים הוא רשב"א כמו בש"ס דילן דף כ"ג ע"א ע"ש וא"כ לפ"ז פירוש המתניתין בדברי ר"מ בכסף ע"י אחרים הוא דוקא ע"י אחרים כדגרסינן מהו מוציא מרבו לעצמו אבל בשטר ע"י עצמו ובזה אינו מוציא אבלילא ע"י אחרים דז"א דלמה לא מהני ע"י אחרים אלא מאי ע"י עצמו אף ע"י עצמו ולא נשנית בירושלמי הברייתא המובא בש"ס דילן דגרסינן אי הכי אימא סיפא בשטר ע"י עצמו ע"י עצמו אין ע"י אחרים לא כו' אמאי לא וכ"ת מאי ע"י עצמו אף ע"י עצמו והא קמ"ל דגויבכ"א והא לא תני הכי דתניא בשטר ע"י עצמו ולא ע"י אחרים דברי ר"מ ובירושלמי לא נשנית ברייתא הזאת וע"כ סבר ר"ז בפשיטות דבכסף ע"י אחרים מוציא מרבו לעצמו ובשטר ע"י עצמו הוא אף ע"י עצמו משום דגויבכ"א משא"כ בש"ס דילן דפריך ע"ז מהברייתא דתני בשטר ע"י עצמו ולא ע"י אחרים דברי ר"מ וע"כ מוקי שלא מדעתו והא דמהני בכסף ע"י אחרים באופן זה דשלא מדעתו משני רבא משום דכסף קבלת רבו גרמה לו ושטר קבלת אחרים גרמה לו עי"ש א"כ ע"כ מוכח דפירוש מתניתין בכסף ע"י אחרים הוא שאחרים נותנים כסף לרבו ולא שרבו נותן כסף לאחרים דא"כ אמאי לא מהני בשטר ע"י אחרים ואין לאוקמי בשלא מדעתו דא"כ אמאי מהני בכסף ואי דכסף קבלת רבו גרמה לו ז"א דהא מיירי דרבו נותן כסף לאחרים כמו שטר ע"כ מוכח מש"ס דילן דהפירוש בכסף הוא דהאחרים נותנין כסף לרבו ואי דבאמת קשה הא ע"כ מהני בשרבו נותן כסף לאחרים כמו שטר דהא איתקש לשטר בהיקש ז"א דהא מוכח מהסוגיא דף ט' ע"א מתקיף לה ר"ז ב"מ והא לא דמי האי שטרא לשטרי דזביני והק' הרשב"א ז"ל הא לא ילפינן שטר קידושין משטרי דזביני והיכי בעי למימר דילפי משטרי זביני ומתרץ כיון דקידושין הוא מכח קנין [פירוש הגם דילפינן מגט מ"מ אינו בתורת נתינה אלא בתורת קנין.] ע"כ אף דהוקש שטר קידושין לשטר גירושין מ"מ כיון דמדין קנין הוא צריך להיות כדרך כל שטרי קנין וע"כ שקלינן וטרינן בכל הסוגיא עד דמסיק הלכתא נינהו כו' א"כ אף דהוקש כסף לשטר דמהני כסף לחוד ותצא חפשי כדאיתא במס' גיטין דף ל"ט ע"ש מ"מ כיון דהוא מדין קנין א"כ אם יתן הפדון הכסף לא יהא דמי האי כספא לכספא דזביני דהתם הלוקח נותן הכסף והכא המוכר אלא ע"כ דאחרים נותנים הכסף לרבו וכ"ז הוא בעב"כ דכסף הוא מדין פדיון ולא מדין שיחרור כדכתיב מפורש בתורה והפדה לא נפדתה זו כסף או חופשה לא ניתן לה זה השטר שיחרור וע"כ לפ"ז אף דאיתקש כסף לשטר מ"מ כיון דכסף הוא מדין פדיון וקנין ע"כ צ"ל כדרך קנין בעלמא דהפודה והקונה נותן הכסף לשיטת ר"ז בר ממל משא"כ בגירושין דבגירושין לא שייך מדין פדיון וקנין דלא מצינו באשה שפודה א"ע מבעלה אלא הכל הוא בתורת גירושין שפיר יש לומר דפריך ואקיש יציאה להוי' דיתן הבעל הכסף כפירוש רש"י ז"ל במס' גיטין דף כ"א ע"ב ומבואר היטב בע"ה על נכון ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף