תוספות הרי"ד/כתובות/ג/א

תוספות הרי"ד כתובות ג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והתני החוסם את הפרה משלם ששת קבין כו' עד ולא לשולחיו. הסוגיא הזאת חמורה מאד ונראה בע"ה לפענ"ד דה"פ עפ"מ דגרסינן במתניתין במס' מכות דף ה' מעידים אנו באיש פלוני שחייב לחבירו חמשים זוז ונמצא זוממין לוקין ומשלמין שלא השם המביאן לידי מכות מביאן לידי תשלומין דברי ר"מ ומובא במס' כתובות דף ל"ב ע"ב ופרש"י ז"ל במס' כתובו' הנ"ל דהמקרא המביאן לידי מלקות אינו מביאן לידי תשלומין מלקות מלא תענה ותשלומין מכאשר זמם וכיון דשני שמות הן חייב על שניהן עכ"ל ז"ל והק' בתוס' ז"ל וז"ל פרש"י משום דאתו מב' קראי כו' וקשה דכ"ש אי הוי כתיבי בחד קרא כו' עי"ש. ונראה לפענ"ד בפרש"י ז"ל דכך כונתו ויומתק מאד בע"ה דהנה הא דעדים זוממין משלמין כאשר זמם הוא גזה"כ אפילו למ"ד דעדים זוממין ממונא הוא ולא קנס מ"מ גזה"כ הוא דממונא הוא ובלא גזה"כ הוי רק דינא דגרמי ומכ"ש שלא נעשה עדיין ע"פ כדקי"ל כאשר זמם ולא כאשר עשה אלא דגזה"כ הוא דמשלמין כאשר זמם וכ"ש לר"מ דס"ל דעד"ז קנסא הוא והנה מאיזה טעם קנסן התורה אי משום דעברו על האיסור דלא תענה ע"כ קנסן התורה או לאו משום האיסור אלא משום הפסד ממון וגזה"כ הוא דמשלם ההפסד של חבירו ואף דבעלמא אין תשלומי ההפסד של חבירו עד שיפסידו לו במעשה ולאחר שנעשה ההפסד והכא בעד"ז גזה"כ הוא דמשלמין על ידי שרצו להפסידו וחייבן התורה מפני שרצו וזממו לעשות הפסד לחבירו והנה אם הי' נכתב בחד קרא לא תענה ועשיתם לו כאשר זמם הי' ע"כ הטעם דמשלמין כאשר זמם משום האיסור מלא תענה אבל עכשיו דנכתב בתרי קראי א"כ אין זה משום האיסור דל"ת והנה אם הי' משלם כאשר זמם משום האיסור ל"ת דל"ת א"כ כאשר קיבל מלקיות על העבירת ל"ח בודאי פטור מממון דהא אינו משלם משום ההפסד אלא משום העבירה וכבר קיבל העונש על העבירה אבל אי משום ההפסד דחבירו הוי התשלומין מה לן אם ילקה הלא המלקות מלקין אותו רק על העבירה דאיסור ל"ת אבל מה שחייבו התורה על ההפסד דחבירו למה יפטור וכי מי שעשה עבירה ונלקה יופטר מלשלם ממון לחבירו המגיע לחבירו והיינו דקאמר ר"מ שלא השם המביאן לידי מלקות מביאן לידי תשלומין כלומר דהתשלומין דעד"ז הוא לאו משום השם המביאן לידי מלקות ולא משום דעבר הל"ת הוא משלם ז"א מלא התשלומין הוא משום הפסד דחבירו ומנ"ל הא הוא משום דכתיבי בתרי קראי ומה שהק' בתוס' ז"ל על פרש"י ז"ל במס' מכות הנ"ל מהא דגרסינן במס' ב"מ דף צ"א גבי חסימה היא מני ר"מ הא דאמר לוקה ומשלם הא לאו דחסימה עם התשלומין הוא משם אחד ע"ז תירץ הרמב"ם ז"ל דאף אם לא הי' כתוב כלל הלאו דלא תחסום לא הי' שום תשלומין מ"מ השתא דכתיב ממילא חיוב התשלומין הוא משום והשיב את הגזילה והוי ב' שמות עיי"ש ומובא בשעמ"ק ז"ל במס' ב"מ דף צ"א ע"א עיי"ש פי' דגילתה לנו התורה שיש חיוב תשלומין עליו והוי כמו כל התשלומין [והא דצריך גבי עד"ז ב' קראי ואילו מקרא אחד הי' משם אחד ובלא תחסום הוי מקרא אחד יהוי ב' שמות ז"א דהא גבי לא תחסום לא כתיב מפורש דישלם רק דידעינן ממילא דחייבתו התורה ליתן מזונות בעת הדישה וכיון דיש חיוב התורה על המזונות ממילא הוי כמו שאר חיובים דהווין בכלל והשיב את הגזילה משא"כ הכא מלאו דלא תענה לחוד לא הוי ידעינן חיוב תשלומין אלא משום דכתיב מפורש חיוב התשלומין בתורה ואי הי' כתיב בחד קרא בתר לא תענה הי' במשמע דחייבה התורה לשלם מפני שעבר בלאו דלא תענה משא"כ התם דמכלל הלאו דלא תחסום ממילא ידעינן דחייבה התורה ליתן מזונות בשעת דישה משא"כ כאן בעד"ז דמכלל הל"ת דלא תענה לא שמעינן חיוב תשלומין רק ממה שגילתה לנו התורה בפירוש ואי הוי כתיב בתר לא תענה הי' משמע דחייב משום הקנס דעבר על לא תענה לפיכך כתבה התורה במקום אחר החיוב דתשלמין לאורי לן דחיוב בפני עצמה היא]. והנה בבא על אחותו נערה לענין קנס לענין לוקה ומשלם אף דהוא משם אחד כלומר דהא הא דמשלם קנס הוא לאו משום הפסידא דידה דהא משלם בושתה ופגמה אלא ע"כ הוא קנס על ביאתו בעבירה ממילא כיון דהעבירה הוא באחותו דלוקה על הביאה וכיון דמשלם על הביאה כבר בגופו א"כ לא ישלם קנס דהוא משום הדבר שהביאו לשם מלקות הביאו לידי תשלומין וא"כ יקשה האיך קאמר רשב"ל במכלתין דף ל"ג ע"ב דמתני' דאילו נערות ר"מ היא והא ר"מ נמי ס"ל דאינו לוקה ומשלם רק כשהדבר שהביאו לידי מלקו' לא הביאו לידי תשלומין אכן ז"א דהא דמשלם קנס לאו משום ביאת זנות ז"א אלא משום דאנס אותה בע"כ וכן על שפיתה בתו שלא בידיעתו והראי' דבמפותה יתומה דברצונה היא אינו משלם קנס אף דהוי ביאת זנות הרי דהקנס אינו משום ביאת זנות אלא על האונס ולפיכך גבי אחותו אף דלוקה על הביאת זנות הזה מ"מ משלם קנס משום האונס דהא נלקה אף בבא על אחותו ברצונה ע"כ ניחא שפיר הא דמוקי רשב"ל מתני' כר"מ אבל זה דווקא לשיטת הבבלי אבל לשיטת הירושלמי המובא בתוס' ז"ל במכלתין דף כ"ט ד"ה ואשת אחיו שהוא חולק על הבבלי וס"ל דאף במפותה יתומה חייב בקנס [ובאמת בירושלמי מחלוקות בין אמוראים בפרקין הוה] ע"כ דהקנס אינו משום האונס אלא משום הביאת זנות דאי משום האונס הרי אין כאן אונס כלל ואין כאן חיוב כלל לא על האונס ולא על הפיתוי ומה לן דא"י למחול הא אין כאן חיוב כלל א"ו דהוא משום ביאת עבירה וכמו דהבא על א"א מחויב מיתת ב"ד ועל אחותו חייב כרת ועל שפ"ח אשם כל אחד כפי חיובו שחייבה התורה כמו כן הבא על נערה מאורסה סקילה כן הבא על נערה פנוי' משלם קנס והכל משום העבירה כל אחד כפי ענינו ממילא כשהזנות היא באחותו נלקה ע"ז והאיך ישלם הא ר"מ מודה ג"כ באם שהדבר המביאו לידי מכות מביאו לידי תשלומין כיון שנלקה נפטר וע"פ היסודות הללו אתא הירושלמי כפתור ופרח והתני החוסם את הפרה משלם אף לחכמים ומשני ה"נ שכן החוסם פרתו לוקה וכמו חלב ותרומה כדלעיל ואף דהכא גבי לאו דחסימה הא דבא לידי תשלומין הוא מכח הל"ת דלא תחסום כדאיתא בתוס' ז"ל הנ"ל מ"מ לוקה כיון דהלאו משכח"ל בלא התשלומין דהא בחוסם פרתו לוקה ג"כ כדלעיל דמודו רבנן בזה ואימתי בעינן ב' שמות רק דווקא במקום שלא משכח"ל מלקות בלא תשלומין אבל במקום שמשכח"ל זבל"ז לא בעינן ב' שמות כמו דאפילו בב' שמות ס"ל נמי לרבנן דאין לוקין ומשלמין ומ"מ במקום דמשכח"ל זבל"ז לא בעינן ב' שמות וע"ז אמר ר' יוסי שכן מחויבי מיתות כלומר אף במחויב מיתה ביד"ש ג"כ כן כדמסיק גנב תרומת הקדש ואכלה לוקה ומשלם מ"מ הפסידו ממון דאף דשניהם במיתה ביד"ש ואילו בהקדש לחוד דקי"ל כי יאכל פרט למזיק אילו הזיק הי' פטור מתשלומין וכל חיובא הוא משום האכילה ונמצא חיוב התשלומין הוא משום העבירה דאכילה וכיון שיצא כל עיקר חיוב התשלומין משום האכילה ועל האכילה כבר מחויב מיחה ביד"ש וא"כ מאותו שם שמביאו לידי מיתה ביד"ש מביאיו לידי תשלומין [דהא הגמ' לא ס"ל דכיון דאגבי' קני' דאל"כ ל"ל גבי תרומה וחלב הטעם שכן האוכל תרומת עצמו וכן חלבו] והי' פטור אבל מכיון דמשכח"ל מיתה ביד"ש אף בלא תשלומין סבירא לך דחייב בתשלומין אף דבא מאותו שם כנ"ל גבי חסימה א"כ אף דבהקדש לא משכח"ל מיתה בלא תשלומין דהא לא משכח"ל קודש של עצמו אבל באוכל תרומת הקודש דאז משכח"ל המיתה בלא תשלומין משום התרומה בתרומת עצמו ע"כ הוי כמו גבי חסימה ולוקה ומשלם ואף דכבר נלקה על העבירה וכל עיקר חיוב התשלומין הוא משום העבירה וכבר נלקה אבל אף שהוא כבר נלקה מ"מ הפסידו ממון דהא ההפסד ממונא שלו לא נתמלא בהמלקות שלו ע"ז פריך ר"מ לר' יוסי ור"מ לשיטתו דס"ל בהל' זו דאף מפותה יש לה קנס ונמצא דהקנס אינו משום האונס [ולא משום הפגם דהא כבר נתן בה פגמה] אלא משום ביאת זנות א"כ באחותו נערה למה אין לה קנס לד"ה אף לדברי חכמים ואי משום דלוקה למה גרע מחסימה דה"נ נימא כיון דמשכח"ל מלקות בלא תשלומין באחותו בוגרת ולא איכפת לן מה שהוא משם אחד משום ביאת זנות אלא ע"כ דלא לקי ומשלם אחסימה בשלמא תרומה וחלב מודו רבנן משום דמשכח"ל מלקות בלא תשלומין משום דהתם הוי ב' שמות התשלומין משום ההפסד והמלקות משום העבירה משא"כ בחסימה ובנערה לא מהני מה שמשכח"ל מלקות בלא תשלומין כיון דהתשלומין הוא משום העבירה ע"ו מתרץ ר"מ תירוץ אחר דגבי אחותו באים כאחד אבל בחסימה אינם באים כאחד ובזה לא איכפת לן כיון דאינו שייך לוקה ומשלם ואימתי קפדינן על שום אחד היינו דווקא במקום דלוקה ומשלם כאחד לפיכך לר"מ דס"ל לוקה ומשלם קפיד על שם אחד וכן לרבנן אם נימא דמודו לו בחסימה שייך להקפדה דשם אחד אבל מכיון דבחסימה אינו ענין כלל לאינו לוקה ומשלם דאינן באין כאחד דכבר נתחייב במלקות קודם שבא לידי תשלומין ע"כ לא קשה מנערה לחסימה וע"ז התיב לו ר"ז ממצית גדישתו כו' וע"ז מתרץ ריבר"ח בשם תרי אמוראין חד אמר בחוסם בתרומה ובקדשים והילכך משלם ואינו לוקה לפי גי' הש"ס הכא דפריך אליבא דרשב"ל דלמה משלם הא הוי חייבי מלקות שוגגין וחד אמר ע"י שליח ולא קשה כלל מחסימה ולפי גי' הגמ' במס' תרומות דגרסינן מפורש גבי חסימה לוקה ומשלם נוכל לפרש חד אמר בחוסם בתרומה ובקדשים הוא כמו דמשני לעיל שכן האוכל חלבו וחסר כאן תיבת שכן וקאי אלעיל והוי כמו שאמר שכן בחוסם בתרומה ובקדשים דס"ל דמשלם וע"כ חייב אף בחולין מלקות ולא אמרינן הא בא חיוב התשלומין משום העבירה דלא תחסום ז"א דהא משכח"ל תשלומין בלא עבירה ובלא מלקות שכן בחוסם בתרומה ובקדשים משלם והוי כמו שכתב הרמב"ן ז"ל דגילוי דעת של תורה דיש כאן חיוב מזונות ונמצא דהתשלומין אינו בא מן העבירה וכמו דאמרינן לעיל שכן החוסם פרתו לוקה וכמו כן אמר עוד שכן אחריתי שכן החוסם בתרומה וכו' וחורנא אמר שכן ע"י שליח אבל מחוורתא הגי' דהכא ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף