תוספות הרא"ש/קידושין/סג/א

תוספות הרא"ש קידושין סג א

לכשאקחך הרי גופך קנוי לך מעכשיו וכן גבי שדה בהאשה רבה אמר רב לכשאקחך קנויה לך מעכשיו תי' ל"ל מעכשיו הא לעיל גבי לאחר שתתגיירי לא אמר מעכשיו וכן גבי פירות ערוגה ואי נפשך לומר דהתם נמי מעכשיו אע"ג דלא תני ליה כדאשכחן בסוף פ' האשה שנפלו דא"ר יוחנן משוך פרה זו ולא תהיה קנויה לך עד לאחר ל' יום קנה ומוקי באומר מעכשיו אע"ג דבמילתיה דר' יוחנן ליתיה הא ליכא למימר דהא למ"ד אין אדם מקנה דבר שלב"ע עושה אותו נמי בדבר שבא לעולם ובדבר שהוא בעולם מצי' שיכול להקנותו לאחר זמן בלא מעכשיו כדאמרי' לעיל בפ' האומר לאשה הרי את מקודשת לאחר ל' יום ולא בא אחר וקדשה בתוך ל' יום רב ושמואל דאמרי תרוייהו מקודשת אע"פ שנתאכלו מ"ט הני זוזי לא למלוה דמו ולא לפקדון דמו וכו' וה"ה בדבר שלא בא לעולם למ"ד נמי מקנה ועוד דלאחר שאתגייר לאחר שתתגייר לא שייך לומר מעכשיו דאין קי' ראוי לחול מעכשיו בגיות. ונראה דהכי קאמר רב במילתיה מעכשיו משום דלהכי קאמר רב דסתם קנין שדה כקנין חליפין או בשטר ובחזקה או בכסף אינו נקנה כמקום שכותבין את השטר אם לא פירש בהדיא אי בעינן בכספא אקני כדקאמר לעיל בפ"ק ובימי חכמי התלמוד לא היו רגילים לקנות קרקע בכסף בלא שטר כדאמרי' בחזקת הבתים ישראל לא קני עד דמטי שטרא לידיה ובפ' שנים אוחזים במאי קני ליה בהאי שטרא האי שטרא חספא הילכך אם הקנה לו השדה לכשיקחנה בחזקה או בחליפים אם לא אמר מעכשיו לא קנה שהרי אפי' בדבר שבא לעולם שבידו להקנות מעכשיו אם אמר לו קני לאחר ל' יום ולא אמר לו קנה מעכשיו לא קנה הואיל ולאחר ל' יום בשעה שיש קנין לחול כבר פסקה החזקה וכבר הוחזר הסודר כדאמרי' בהאשה שנפלו משוך פרה זו ולא תהיה לך קנוייה עד לאחר ל' יום לא קנה אם לא אמר מעכשיו לפי שלאחר שלשים יום שיש לו לקנין לחול כבר פסקה המשיכה והוא הדין לחזקה ולחליפים וכן נמי אם הקנה השטר לאחר ל' יום ולא אמר מעכשיו אם נתקרע השטר או נאבד בתוך ל' יום לא קנה כדאמרי' לעיל בפירקין הרי זה ע"מ שתתן לי מאתים זוז רב הונא אמר מגורשת והיא תתן רבי יהודה אמר לכשתתן רב הונא ס"ל ע"מ כאומר מעכשיו דמי ואמרי' מאי בנייהו נקרע הגט או נאבד איכא בנייהו לרב הונא מגורשת ולרב יהודה דאמר לאו כמעכשיו דמי אינה מגורשת להכי נקט רב מעכשיו דאפי' אם יאבד השטר תהא המתנה מתנה אבל לאחר שתתגיירי לא בעי מעכשיו דסתם קידושין בכסף הם דבקנין כסף לא בעי מעכשיו דאפי' נתאכלו המעות מקודשת דהיינו טעמא דכסף חשוב כל שעה כאלו ישנו בעין שהמעות אצל המקנה נשארו ואם לא נגמר הקנין היה מוטל עליו להחזירם ולהכי הוו דהא איתנהו בעין לענין קדושין דהא לא למלוה דמו ולא לפקדון דמו כדאמרי' לעיל בפירקי' וכן בשטר אם לא נקרע והוא ברשות הקונה בסוף ל' יום מהני אפי' לא אמר מעכשיו ופירות ערוגה זו לא בעי מעכשיו לפי שאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט דבר שלא בא לעולם כדבר שבא לעולם הילכך הוי כאלו ישנן בעין ומסרן ליד הקונה להיותם בידו ולקנותם כשיגיע הזמן שקבע לו הקנין. וא"ת לרב דאמר לעיל הרי את מקודשת לי מעכשיו לאחר ל' יום דמספקא לן אי' תנאה הוי אי חזרה הוי ואי חזרה הוי א"כ בשמעתי' כי אמר נמי מעכשיו מאי הוי דילמא הדר ביה במאי דאמר מעכשיו ואין הקנין מועיל וי"ל דהכא פשיט' ליה דלאו חזרה הוי דודאי הוי בדבר שיש בידו להקנותו מעכשיו כי אמר מעכשיו לאחר ל' יום איכא לספוקי דילמא הדר ביה ממאי דקאמר מעיקרא מעכשיו כיון שאינו רוצה שיגמר הקנין מיד אבל בדבר שאין בידו להקנות לגמרי כי אמר לכשאקחנה לאו חזרה הוי. א"נ שאני הכא שאמר מעכשיו לבסוף ותו לא אמר בתר הכי מידי דלהוי חזרה וא"ת כיון דמעכשיו לאחר ל' יום קנה הוי תנאה או חזרה כדמספק' ליה לר' הא דא"ר יוחנן בהאשה שנפלו לה משוך פרה זו ולא תהא קנויה לך עד לאחר יום קנה ואפילו עומדת באגם אי חזרה הוי אמאי קנה הא ביטל מעכשיו כשאו' לאחר ל' יום ואי תנאה הוי ונגמר הקנין מעכשיו אם לא יחזור בו למה עומדת באגם בסוף ל' יום אפי' עומדת בר"ה או ברשות המקנה נמי וי"ל דר' יוחנן לטעמיה דאמר לעיל הרי את מקודשת לי מכאן עד ל' יום ובא אחר וקדשה עד י' ימים אפי' מאה תופסי' בה דלית ליה לא תמאה ולא חזרה אלא קונה מעכשיו ומשייר גמר הקנין עד ל' יום הילכך בעי' שתהא הפרה במקום הראוי לקנין ולמשיכה בסוף ל' יום לפי שאז נגמר הקנין:

קונם שאני עושה לפיך גר' כלומר מה שאני עושה יהיה ו לפיך קונם אין צריך להפר במעלה לה מזונות ומעה כסף איירי ולכך אין צריך שהמותר והכל שלו ואי משום העדפה שע"י הדחק גם הוא לבעל ואין לפרש הא דאין צריך להפר משום דקסבר אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם דא"כ אמאי נקט שאני עושה לפיך ליתני המקדיש מעשה ידי עצמו:

רבי עקיבא אומר יפר קסבר העדפה שע"י הדחק לאשה. וא"ת והיאך יכול להפר והא אין זה דברים שבינו לבינה י"ל דחשי' דברים שבינו לבינה לפי שאינו יכול ליזהר ליקח ממש בצמצום את הראוי ויבא לידי מכשול א"נ חלקה משועבד לו שלקח בהם קרקע והוא אוכל פירות וא"ת והיאך יכולה להדירו כיון דמשעבדא ליה הא אמרינן בפ' אע"פ שאין האשה יכולה להקדיש מעשה ידיה אע"ג דבעלמא מפקיע קונמו' מידי שעבוד וי"ל דדוקא בעיקר מעשה ידיה הוא דאלמוה שהם לבעל לגמרי אבל הכא דלאו דידיה נינהו לא אלמוה:

והוא שנתן לה שוה פרוטה. וא"ת מאי קמ"ל פשיט' דבהנך תנאים דלעיל פריך תלמודא פשיטא וי"ל דאיצטריך הכא לדיוקא דדוקא בע"מ אבל בשכר לא משום דישנה לשכירות מתחלה ועד סוף והוי מלוה משום דאדבר עליך לשלטון ואעשה עמך כפועל משמע בגמר הפעולה וכבר נעשה הראשון מלוה א"נ קמ"ל דמקודשת כיון שדבר עליה לשלטון ועשה עמה כפועל ואינה יכולה לו' לדבר זה ולמלאכה זו היתה חפצה:

וכי תי' ה"נ בדיהב ואפי' הכי בשכר שהרכבתיך אינה מקודשת משום דקסבר מלוה ופרוטה דעתה אמלוה:

במשנה מלמדין את האב לומר איני רוצה והא שתיק. וא"ת דילמא כגון שעדיין לא שמע ומלמדים אותו שאם ישמע מידי דהוה אמת האב דמיירי קודם ששמע י"ל דהתם אי אפשר בענין אחר דאם שמע בחייו כבר נתבטלו הקידושין או נגמרו קודם שמת אבל הכא משמע ליה דאיירי בכל ענין אפי' לאחר שמועה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף