תוספות הרא"ש/קידושין/מח/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות הרא"ש TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png מח TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
ספר המקנה
בית מאיר
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


ואיבעית אימא דכ"ע ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף. אין דקדוק מכאן דהכי הלכתא משום דלא הוה מצי למימר דלכ"ע אינה אלא לבסוף דא"כ מ"ט דמ"ד אינה מקודשת אבל יש לדקדק מפ"ק דע"ז גבי הגיע לכיפה שמ שמעמידין בה ע"ז אסור לבנותה וקאמר ר' אלעזר עלה בגמ' אם בנה שכרו מותר ומפ' התם משום דישנה לשכירות מתחלה ועד סוף אימת מיתפר במכוש אחרון מכוש אחרון לית בה שוה פרוטה ש"מ דהכי הלכתא דליכא אמורא דפליג עליה ומ"מ שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף כדדריש מקרא בפ' נשך דשכיר שנה בשנה ולא נפקא מינה בהך פלוגתא אלא לענין קידושין אי חשיב מלוה ולענין ההוא דע"ז דאם בנה שכרו מותר ולא נפקא מינה לענין הא דאמר רב פועל יכול לחזור אפי' בחצי היום דאפי' למ"ד דאינה לשכירות אלא לבסוף מצי למיהדר ביה הלכה מהדר ביה היינו סוף שכירותו:

ואיבעית אימא דכ"ע אין אומן קונה בשבח כלי. אין לדקדק שכן הלכה כיון דלא מצי למימר דכ"ע אומן קונה בשבח כלי דא"כ מ"ט דמ"ד אינה מקודשת. ונראה דהלכתא דאומן קונה בשבח כלי דאף על גב דמפרשי' בפ' המקבל טעמא דרב ששת דקבלן עובר בבל תלין משום דאין אומן קונה בשבח כלי הא מסקי' בפ' הגוזל קמא דרב ששת לא פליג אדרב אסי דאמר אומן קונה ומוקמי' סתם דרב ששת בשילוחא דאיגרתא:

שהוסיף לה נופך משלו לא בעי רבנן דוקא ממון אחר דה"ה אם קדשה בגופך בפני עצמה אלא אורחא דמילתא כשמקדש בשירים מקדשה בכולם ביחד וה"ל מלוה ופרוטה אבל אם אמר לה התקדשי לי בנופך שהוספתי בהם מקודשת:

איכא דניחא ליה בכספא שפעמים חסר לה מעט כסף להשלים מלאכת תכשיט א' והלך והלוהו דינר של זהב. וא"ת והיכי אמרי' מראה מקום הוא לו שמא לא היה חפץ ליתן לה כ"ד דינר של ככף וי"ל כשהלוהו דינר זהב לא קדשה בכל הדינר אלא בשוה דינר כסף א"נ השליח מחל לו קודם שיחזיר לו דינר של כסף:

מאי נמצא דצייר בבליתא וכן יין ונמצא דבש כגון שהיה הכוס מכוסה ובלאו הכי היה יכול להשימענו דין זה אלא נקט בכולהו נמצא אגב עני ונמצא עשיר דשייך ביה לשון נמצא לפי שאין הדבר ניכר ולאביי (כגון) דאוקמה לעיל כגון שאמר לשלוחו (והלוהו) [הלוני] דינר וכו' ופריך ונמצא מעיקרא [נמי] של זהב היה. לא הוה מצי לשנויי דהוה צייר בבליתא דע"כ השליח והאשה ידעי שהוא של זהב דאם לא ידעו השליח היאך קנתה והלא לא נתכוון להקנות לה אלא של כסף והאשה נמי לא ידעה ואינה מקודשת כדאמרינן איכא דניחא ליה בכספא הילכך לא שייך ביה למימר דצייר בבליתא:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף