אילת השחר/קידושין/מח/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
ספר המקנה
בית מאיר
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png מח TriangleArrow-Left.png ב

דף מ"ח ע"ב

מר סבר אינה לשכירות אלא לבסוף. באבנ"מ (סי' כ"ח ס"ק ל"ט) הקשה על התוס' רי"ד דביאר דלמ"ד ישנה לשכירות מתוע"ס הא דלא מקודשת בפרוטה אחרונה משום דגם זה לא נתחייב עד שמחזיר לה הכלי ואז הוי כבר מלוה, דמ"מ באדבר עליך לשלטון תתקדש בפרוטה אחרונה. והנה לכאורה צריך טעם בהא דלמ"ד אינה אלא בסוף מקודשת, נהי דאין כאן מלוה מ"מ הא כסף בעין ג"כ אין כאן, ועמש"כ בזה בפנ"י, ואפשר דלמ"ד אינה אלא לבסוף לא רק דאינו מתחייב אלא לבסוף, אלא דהו"ל כאילו עושה כעת כל הפעולה, וזה מה שנותן לה הפעולה בבת א' ולכן מקודשת, משא"כ למ"ד מתחילה ועד סוף לא מהני, משום דאפילו פרוטה אחרונה הא דלא נתחייבה על החצי פרוטה, היינו משום דאין חיוב חל על פחות מפרוטה, אבל מ"מ אין העשיה ביחד בגמר הפרוטה על כל המכושים שביחד נצטרף מהם שו"פ, וא"כ שוב אינו בעין המכושים הראשונים שמהם נצטרף שו"פ וא"א להתקדש [עי' בקוב"ש ב"ק אות קמ"ד]. וכל החידוש דהתוס' רי"ד צריך רק אם המכוש אחרון שו"פ דאז הי' קשה לו דהי' אפשר להתקדש במכוש אחרון, וע"ז כתב דלא מהני משום דהוי מלוה לפני שהחזיר, ולפי"ז אה"נ אם יצויר באדבר לשלטון שדיבור אחרון לבד בלי הצטרפות המלים הקודמים יהי' שו"פ אפשר להתקדש. ובאבנ"מ כתב דכאן לא שייך מלוה ופרוטה דעתה אפרוטה כיון דאינו בעין, ואפשר דלהתוס' רי"ד הדיבור האחרון הנותן לה הריוח הוא הבעין דהפעולה הזאת שמקבלת הוא הבעין, ולא כמו שדחה טענת הפרישה דכאן לא אמרינן דעתה אפרוטה כיון דאינו בעין, דשפיר הפעולה הוי בעין.


אם הטעה לשבח מקודשת. הנה אע"פ דס"ל דהכא ודאי מסכימה להתקדש בדבר שזה יותר טוב, מ"מ הא לא נתכונה לזכות אלא כסף, ונהי דאם היתה יודעת שזה של זהב ודאי היתה רוצה לקנות, מ"מ הא לא התכונה לקנות זהב והוי כיאוש שלא מדעת, ומדמהני אולי יהי' מזה הוכחה למה שכ' הרשב"א בגיטין דף כ' ע"ב דבדעת אחרת מקנה אי"צ כונה לזכות דלכן זכתה בהזהב, או דאמדינן דגם כשאומרים לה שזה כסף מכוונת לזכות מה שיהי' ולכן זוכה, אבל אין מכאן ראי' דקונים בדעת אחרת אפילו כשלא מכוונים כלל לזכות.


כגון שאמרה היא לשלוחה וכו' שאמר לי התקדשי לי בדינר של כסף וכו'. עיין חזו"א מה שביאר בזה.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א