תוספות הרא"ש/קידושין/מט/א

תוספות הרא"ש קידושין מט א

מקושר עידיו מאחוריו. פרש"י מניח בראשו שיטה חלק וכותב שיטה ושיטה חלק וכן עד ג' או יותר וכופל חלק הראשון על הכתב ותופר וכן כולם וק' הא דקאמר חנינא בן גמליאל מקושר שכתב עדים מתוכו כשר מפני שיכול לעשותו פשוט והלא משונים משאר שטרות פשוטים וגם שיטות הראשונות יהיה אויר ביניהם יותר מבשאר שיטות הילכך נר' שלא היה משונה כלל בכתיבה יותר מבפשוט אלא שתופר כל שיטה על החלק שדרך להניח בין כל שיטה ושיטה וא"ת בפרק גט פשוט ס"ד מעיקרא שהעדים חותמים בין קשר לקשר ומגואי וכיון שאין חלק ביניהם היאך יכולים לחתום וצ"ל שהיו דוחקים כתיבה דקה כמו הסופר דאמרי' בכתב יד העדים ולא בכתב ידי הסופר ואויר שבין שיטה לשיטה אינו רחב יותר מכתב השיטה עצמה ואין לחוש כ"כ דלא קימא מסקנא הכי ורש"י פי' בכאן ואין לחוש בשינוי זה אם אין האויר שבין השיטה שוה:

שניהם פסולים. לפי מאי דפרשי' שאין המקושר משונה בכתיבתו משאר שטרות יש לפסול פשוט שכתוב עידיו מאחריו מפני שיכול לעשותו מקושר ויהיה מוקדם דבמקושר מלך שנה מונין לו שתים כדאמרי' בפ' גט פשוט. וא"ת תינח דחתמו ביה ג' אבל אם חתמו בו ב' אמאי פסול הא אינו יכול לעשותו מקושר כדתנן מקושר עידיו ג' וי"ל דגזרו ב' אטו ג' א"ג כיון דיכול להזדייף ע"י עד א' חיישי' שמא ימצא עד א' שקר רשע שיחתום. ומקושר שיכתוב עידיו מתוכו היינו טעמיה דפסול דזמנין דיזיף מיניה זוזי במקושר ופרע ליה וא"ל הב לי שטראי ואמר אירכס ליה כתב ליה תברא וכי מטי זמניה משוי ליה פשוט ואמר השתא הוא דיזפת מינאי וה"ק תלמודא בפ' גט פשוט. ורש"י פי' דפסולים שלא נעשה כתקון חכמים שתקנו פשוט עידיו מתוכו שיהא ניכר שמעידים על מה שכתוב בו ופסלוהו בשעידיו מאחריו כדפס' בפ' המגרש כמה עניינים כגון מן הצד דפסלי' משום דאין העדים נקראים עם הגט ולא משום זיוף דאפילו בכתוב בו שריר וקיים איירי ובמקושר פסלו עידיו מתוכו שרצו חכמים לשנותו מן הפשוט שלא היו הכל בקיאים כדי להצריך ולהטריח שלא ימהר לגרש כדקאמרי' בפ' גט פשוט דאתרא דכהני הוו דהוו טובא דפקדי ומגרשי גשייהו ותיקנו להו רבנן מקושר דאדהכי והכי מייתבא דעתייהו:

מקושר שכתבו עידיו מתוכו כשר וא"ת למאי דפרישי' שלא היה משונה כלל בכתיבתו א"כ כל השטרות פשוטים שיש בהם ג' עדים יפסלו שלא יקשרם ויהיו מוקדמים וי"ל דכי מכשר רבן חנינא בן גמליאל עידיו מתוכו היינו למנות מזמן הכתוב בו כעין פשוט:

מאי מגודלת גודלת מפר"ח גודלת שער כמו מגדלת נשיא והיינו דקאמר שקלת מינאי מלאי ואזלא קמיה שיבבתאי כשהולכת לקלועי שערם:

יתרגם מדעתיה מדלא קתני ויאמר מקרא ויתרגם:

בצורתו הרי זה בדאי פר"ח כגון ויראו את אלהי ישראל דאי מתרגם בצורתו הרי זה בדאי שהשכינה ממש לא ראו כדכתיב לא יראני האדם וחי ואם מוסיף עליו שאומר וחזו ית מלאכא הרי זה מחרף ומגדף שקורא לשכינה מלאך אלא כדמתרגמינן וחזו ית יקרא אלהא דישראל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף