תוספות הרא"ש/קידושין/מג/ב

תוספות הרא"ש קידושין מג ב

קסבר המלוה את חבירו בעדים צריך לפורעו וכו' תי' דהיל"ל המפקיד דהכא פקדון וממלוה לא שמעי' מפקיד דדילמא מלוה הוא דצריך לפורעו בעדים אבל בפקדון נאמן במגו דאי בעי אמר נאנסו וי"ל דאי אמרי' נאנסו לאו שבועה בעו השתא נמי שביעה בעי וכיון דבעו שבועה לא חשיבי עדים דלא אמרו, תורה על פי שנים עדים יקום דבר אלא במקום שנאמנים בדיבורם ואינם צריכים שבועה וא"ת ומנא לי' דמיירי בשנתן להם בעדים. [* וה"ר אלחנן תי' בע"א וז"ל מ"מ איכא תרעו' עלייהו כי למה לא פרעוהו לכך הם נוגעים בעדות ואפי' למאי דפרישי גבי מוכר את שדהו דבשביל תרעומת מעט לא פסול להעיד הכא יש תרעו' שעכבו ממביו כנ"ל, והריטב"א תי' וז"ל דאפי' נתן מידו לידי עדיין נוגעים בעדות' הכא דמפני שעשה עמה וכו']. וא"ת יפטור הלוה את העדים משבועה ושוב לא היו נוגעים בעדותן ויהיו נאמנים בעדותן כדאמרי' בפ' חזקת הבתים וליסתלקו בתרי מינייהו ולדיינוה ואין נוגעים בעדות דאי בעי אמרי. ועי"ל דאפי' אם היה פוטרם כבר פטרם כיון דעד שלא פטרן למלוה למימר הכי לאחזוקי שקרייהו:

השתא דתקון רבנן שבועת היסת. אע"ג דרב נחמן גופיה תקניה כדאמרי' בפ' ש שבועת הדיינים הך מילתא דרב נחמן הכא איתמר שתקנה:

משתבע מלוה דלא שקיל. מכאן ראיה דאין הלכה כבן ננס דאמר בפ' כל הנשבעין כיצד אלו ואלו באין לידי שבועת שוא ואע"ג דבריש מציעא מיישב המשנה לבן ננס כמו כן דחק ליישבה כסומכו' אע"ג דקי"ל כרבנן:

נערה המאורסה היא ואביה מקבלין גיטה פ' התקבל פירש"י דוקא נערה אבל קטנה ד"ה אביה ולא הוא כשיש לה אב וגם בשמעתי' פי' כן תחלה והא דאמרי' בפ' תתקבל דרבנן סברי דיד יתירה זכי לה רחמ' היינו כשהיתה קטנה לא היה לה כי אם יד האב וכשנעשית נערה ניתוספה לה יד עצמה עם יד אביה ר' יהודה סבר במקום יד אביה יד דידה לאו כלום הוא אפי' בנערות וכמו שהגיה רש"י בשמעתי' דה"ה לקטנה והאי דפליגי בנערה להודיעך כוחו דר"י וכן נר' עיקר, וה"ר יצחק ב"ר מאיר דקדק מהא דפריך לקמן בשמעתי' לרב נחמן דאמר דאין נערה נעשה שליח לקבל גיטה מיד בעלה מהא דתנן קטנה שאמר התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה הא נערה הוי גט ומפני בשאין לה אב אבל מעיקרא ס"ד דיש לה ואפ"ה קתני עד שיגיע גט לידה ש"מ אם הגיע גט לידה מגורש', והא דקאמר בפ' התקבל לרבנן דיד יתירה זכי לה רח' היינו שהוסיף לה הכתוב יד האב על יד עצמה דיד עצמה עיקר כיון דבת דעת היא והגיעה לכלל עונשין ולא נתן לה יד דאב להסיר כח ידה ור' יהודה סבר דלהסיר כח ידה נתן לה יד האב דבמקום יד האב יד דידה לאו כלום הוא:

וכל שאינה יכולה לשמור את גיטה אינה יכולה להתגרש פירש"י ואפי' ע"י אביה דהא שוטה היא וא"ר יצחק ושלחה מביתו מי שמשלחה ואינה חוזרת יצאת זו שמשלחה וחוזרת ור"ת פי' דע"י אביה מתגרשת אע"פ שאינה יצאת יודעת לשמור את גטה והורה כן הלכה למעשה ודקדק מההיא דפ' חרש דמפ' התם ר' ינאי טעמא דשוטה אינה מתגרשת משום דכתי' ונתן בידה מי שיש לה יד לגרש לעצמה יצאת זו שאין לה יד לגרש לעצמה ולפי אותו הטעם הרי יש לה יד אביה שהוא כידה ואפילו פקחת היה אביה מקבל גיטה ותנא דבי ר' ישמעאל דמסיק ליה מן ושלחה לא פליג בה אלא דנפקה ליה מקרא דושלחה אבל ליכא בינייהו מידי מדלא מפ' תלמודא מאי איכא בינייהו ויש ליתן טעם דכשיש לה אב משלחה ואינה חוזרת קרינא ביה שאביה שומרה מלחזור והכי אית' נמי בירושלמי דכשיש לה אב קרינא בה יודעת לשמור את הגט דגרסי' בירשלמי פ' חרש נשטית היא לא יוציא דבי ר' ינאי אמרי משום גרירא פי' שנגררת אחר כל אדם ונוהגים בה מנהג הפקר ר' חנינא ור' אילא תרוויהו אמרי שאינה יכולה לשמור גיטה ור' נחמיה משמיה דר' יהודא אמר תלת פי ג' מילי איכא בינייהו. עבר וגירש מ"ד מפני גרירה אסור מ"ד מפני שאינה יכולה לשמור גיטה יש לה אב ויכולה לשמור גיטה פעמים שוטה פעמים חלומה מ"ד מפני גרירה אסור ומ"ד מפני שאינה יכולה לשמו' גיטה יש לה עיתים ויכולה לשמור את גיטה ונר' שחסר בירוש' דהא קאמר דרב יהודה אמר תלת ולא חשיב אלא תרי וכך יש להיות עבר וגירש מ"ד מפני גרירה אסור פי' כיון דליכא איסור אלא מדרבנן שלא ינהגו בה מנהג הפקר אם עבר וגירש ומ"ד מפני שאינה יכולה לשמור גיטה אסור פי' מדאורייתא פי' אין הגט נט ועוד איכא בינייהו יש לה אב מ"ד משום גרירא אסור שאין האב יכול לשמרה מהפקר ומ"ד משום שאינה יכולה לשמור גיטה יש לה אב יכולה לשמור וכיון שהיא קטנה או נערה וכן מצאתי בירוש' בארץ הזאת עבר וגירש מ"ד מפני גרירא מותר מ"ד מפני שאינה יכולה לשמור גיטה יש לה אב מ"ד מפני גרירא אסור מ"ד וכו' ונר' שיש לדקדק בפי' ר"ת דאי אמרת בשאינה יודעת לשמור גיטה אינה מתגרשת אפי' ע"י אביה א"כ לענין קידושין נמי לא דויצאה והיתה כתיבי איתקש יציאה להויה וקצת ק' לפירו' דלכאורה משמע דהך סיפא דאינה יודעת לשמור גיטה מיירי בקטנה שיש לה אב וקאמר אינה יכולה להתגרש משמע אפי' ע"י אביה ומשמע נמי דאתיא ככ"ע ולפירושו דיש לה אב לא מיתוקמא אלא כרבנן דלר' יהודה אי ע"י אביה אפי' אינה יודעת לשמור גיטה מתגרשת ואי ע"י עצמו אפי' יודעת לשמור עצמה אינה מתגרשת:

כך מחלוקת לקדושין ודוקא נערה אבל קטנה לא עדיפא משאין לה אב דלאו בת קידושין היא אלא מדרבנן משום אינה מתקדשת אלא מדעתה וקטנה דלאו בת דעת היא:

קידושין דמפקעת עצמה מרשות אביה ליכא הפקעה בקידושין אלא שהאב אינו מפר לבדו נדריה מ"מ אתחלתא דהפקעה היא לפי שאחר הקידושין עומדת לינשא:

והרי מאמר דמפקעת עצמה מרשות אביה מרשות). הכא ליכא הפקעה אפי' לענין נדרים לכ"ע דאמר בנדרים פרק נערה המאורסה שומרת יבם לא יפר לא לא' ולא לב' ומוקי לה בגמ' כגון שעשה בה מאמר ולר"א ולר' יהושע מפר בשותפות ולר"ע אפי' בשותפות אינו מפר אלא אתחלת' דהפקעה היא דקודם המאמר היה יכול להשיאה לאיזה יבם שירצה ועכשיו אסורה לאחרים:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף