תוספות הרא"ש/קידושין/מג/א

תוספות הרא"ש קידושין מג א

גמרא הוא ולא אנוס היינו שעדים אומרים לו דבהמה זו אינה קרבן: שוגג כגון כסבור שהוא חולין: כגון שהוא סבר שהוא בפנים והוא בחוץ והאי דממעט שוגג מכרת מיעטיה אבל קרבן מיחייב (והא דאיצטרך קרא לפוטרו מכרת כתבו התוספות בפ' השוחט והמעלה דף (ק"ח:) ע"כ וז"ל סד"א אי לא מייתי קרבן להוי בכרת דהא לאחר הבאת קרבן דוקא כתיב ונסלח לו עכ"ל וצ"ע מ"ט לא ביאר הרב:

מורד במלכות הוה. פרש"י שמרד במה שקרא יואב אדוני לפני המלך ולא מסתבר דמקרי בהכי מורד אם הוא מכבד א' מעבדי המלך בפני המלך ועוד מה מרד הוא זה כיון דיואב בעצמו לא היה מורד מחזיק עצמו במלך ונ"ל שלא רצה לעשות מצות דוד לילך שאמר לו לילך לביתו:

לא מצי' בכל התורה כולה זה נהנה וזה מתחייב וא"ת הא תנן בפ' אלמנה ניזונת אם אמר הגזבר לשליח תן חתיכה לאורחים ואמר להם טלו שתים ונטלו שלש כולם מעלו אלמא מעלו הגזבר והשליח באכילת האורחים. וי"ל דשאני התם דאתיא מעילתן קודם ההנאה דמדאגבהו בציווי השליח קנו והוציאו' לחולין אבל היכא שלא קנאה קודם הנאה לא ואם אמר הגזבר לשליח לישב על מצעו' של הקדש או לירד בתוך מים של הקדש לרחוץ בהם מעל השליח אע"ג דעשה שליחותו דלא מרבינן שליחות במעילה אלא כעין שליחות דתרומה שאין לתורם שום הנאה אבל היכא דנהנה השליח כה"ג לא נתרבה שליחות:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף