תוספות הרא"ש/קידושין/לז/ב

תוספות הרא"ש קידושין לז ב

ואידך צריכי דאי כתב רח' ביכורים ולא כתב מלך ה"א מלך דלכבש לאלתר ואידך לכתוב רח' מלך ולא בעי ביכורים ואנא אמינא ומה מלך דלכבש לאחר ירושה וישיבה ביכורים לא כ"ש ואידך אי כתב הכי הו"א מידי דהוה אחלה כך מצאתי הגר' בספרי והיא גר' נכונה ול"ג דאי כתב רח' מלך ולא כתב ביכורים דקא מתרים לאלתר דא"כ מאי קאמר בתר הכי ואידך לכתוב רח' מלך ולא בעי ביכורים ועוד מאי כת' ואידך אי כת' הכי הו"א מידי דהוה אחלה הא כבר יהיב טעמא משום דקא מתהני:

מושב דכתב רח' גבי מצה ומרור וכו'. תי' דבפ' כל שעה ובסוף ערבי פסחים דרשי' בערב תאכלו מצות לקובעו חובה בזמן הזה וי"ל תנאי היא איכא דנפקא ליה מהאי ואיכא דנפקא ליה מהאי וכה"ג אשכחן בזבחים פ' התערוב' גבי עולי' אין מבטלין זה את זה וכהנה רבות בתלמוד:

ממחרת הפסח אכול מעיקרא לא אכול דלמ' דאקרוב עומר והדר אכול והק' הר"א ן' עזרא והלא עומר קרב בי"ו וממחרת הפסח ט"ו על שם שהיה הפסח נשחט בי"ד כדכתיב באלה מסעי ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ממצרים דהיינו יום ס"ו. ואר"ת דה"פ דקרא ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי' כלומר מן הישן אכלו בט"ו בניסן שכיון שהתחיל לילה של ט"ו קרי ליה ממחרת הפסח וקלוי בעצם היום הזה היינו שאכלו קלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה. ועוד נר' לפרש דממחרת הפסח על שתי דרכים ממחרת שחיטת הפסח ולא מעיקרו וגם מדכתיב קלוי בעצם היום הזה יש לנו לפרש דממחרת הפסח דקאמר דהיינו ממחרת אכילת הפסח דהוא יום י"ו ופלוגתא היא בירושלמי במס' חלה ופליגי התם אם אכלו מצה בלילי הפסח מה איסור חדש והתיב רבי אבא בר' כהנא והא כתיב ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח אלמא שאכלו מצה בלילי הפסח מעבור. ודחי לה התיב ר"א קמי ר' יוסי והכתיב ממחרת הפסח יצאו בני ישראל לא בט"ו יצאו וכו':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף