תוספות הרא"ש/קידושין/ב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות הרא"ש TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
ספר המקנה
בית מאיר
רש"ש
חידושי הרי"מ
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


א"נ שדות בכסף יקנו. הא דלא מייתי קנין כספו דכתיב באורייתא (ויקרא כב יא) משום דבעי לאיתויי קנין שדה:

דאסר לה אכולי עלמא כהקדש וכו'. דקאמר הרי את מקודשת לי כלומר מקו' העולם בשבילי כמו הרי הן מקודשות [פירוש כגון קדשי קדשים שמותרים לכהנים שבזכרי כהונה ואסור לזולתן וכגו' מורם קדשים קלים שמותר' לנשיהם ולבניהם ואסור לאחרים אף אשה זו כיון שנתקדשה הותרה לבעלה ונאסרת לאחר' הרמ"ה ז"ל:] לשמים כמו להיות לשמים ופשטא דמילתא מקודשת לי מיוחדת לי ומזומנת לי כמו וקדשתם היום ומחר דמתרגמי' ותזמנינון ומיהא אם היה אומר טלית זו ככר זה מקו' לי אין נר' דהכי מפרשי' ליה שיהא אסור כהקדש לכל להיות לי דדוקא גבי קדושי אשה הוא דאמרי' הכי דהא במה שמתייחדת להיות לו נאסרת על הכל:

וליתני האיש קונה. דאע"ג דתנן (כתובות ב.) בתולה נשאת ולא קתני נושאים את הבתולה ועוד שהיה צריך להארי' יותר ולומר האיש קונה את האשה מ"מ כיון דמהדר אלישנא דקרא הל"ל כדכתיב בקרא כי יקח איש אשה:

ה"א אפי' בע"כ. ולקמן דתנן האיש מקדש ליכא למיטעי משום דכבר שמעי' הכא דבע"כ לא והא דקתני היבמה ניקנית ולא קתני [ועוד דאי תנא היבם קונה הוה צריך למיתני סיפא ומקנה אותה בב' דרכים והא לא מצי למיתני משום דאיכא מיתת היבם דלאו איהו קא מקנה לה אלא מן השמים הרמ"ה ז"ל:] היבם קונה מיבם לה. איכא למימר איידי דתנא רישא האשה ניקנית תנא סיפא היבמה ניקנית ולא טעות' היא דניקנית נמי משמע בע"כ אבל האיש קונה משמע טפי בע"כ:

'ה"א אפי' בע"כ. אע"ג דתנן (ביכורים פ"א מ"ו; ב"ב פ"ה מ"ד) הקונה שני אילנות הקונה אילן לא דמי הקונה להאיש קונה ועוד דהכא שאני דלא ליתי למיטעי דלא ליהוי בע"כ כמו ביבמה:

ליתני שלשה. משום דכל התורה כולה בלשון זכר נאמרה:

א"ה קשו קראי אהדדי. אף על גב שמצינו כמה דברים שנקראים בלשון זכר ובלשון נקבה; והנה רוח גדולה וחזק (מלכים א יט יא); השמש יצא (בראשית יט כג), השמש באה (שם טו יז); המחנה האחת והכהו (בראשית לב ט). וכן גבי נר בלשון חכמים; כבתה אין זקוק לה (שבת כא:), נר שכבה; השוכר חמור להוליכה בהר (ב"מ עח.); ובהזהב (בבא מציעא מז.) קתני לא הספיק בעל הפרה למשוך את החמור עד שמת החמור. היכא דאיכא לשנויי משנינן ובקראי נמי שמא איכא דרשא:

הכא בתורה קאי ותורה איקרי לשון נקבה. וא"ת מלחמה נמי איקרי לשון נקבה כדכתיב ותכבד המלחמה על שאול (שמואל א לא ג), ותוסף עוד המלחמה (שמואל א יט ח), ועוד דכי היכי דקאמר דרכו של איש לעשות מלחמה ולא אשה ה"נ דרכו של איש ללמוד תורה ולא אשה. וי"ל דלא דמי הכא מיירי בתורה גופה ולא בעוסקיה אבל בדרך אחד יצאו אליך אאנשי המלחמה קאי ואנשים דרכן לעשות מלחמה. נתני דברים וניתני ג' אע"ג דאמרי' הכא דבאשה קאי תני בל' היינו משום דתני דרך שהוא (אשה) לשון נקבה ויותר ה"ל לשנות דברים כדי לשנות לשון זכר ועוד כדקתני בכל דוכתא; על ג' דברים העולם עומד (אבות פ"א מ"ב), י' דברים נאמרו בכוס של ברכה (ברכות נא.), י' דברים נבראו בין השמשות (אבות פ"ה מ"ו), ו' דברים נאמרו בשדים (חגיגה טז.), ז' דברים בגולם (אבות פ"ה מ"ז), הסתכל בג' דברים (שם פ"ג מ"א), מי שיש בו ג' דברים (שם פ"ה מי"ט):

ולא אמר כי תלקח אשה לאיש. הא לא בעי למימר אמאי לא כתיב כי תקח אשה איש דלא מצי למכתב הכי דמדכתיב כי יקח נפקא לן לקמן דהיינו אירוסין אין כאן בית מיחוש דכי יקח כתיב ולא כי יקיח את עצמה והא דתנן אתרוג וכו' משנה בפ' ב' דביכורים, תי' דלא פריך מרישא דלעיל מינה דקת' תרומת מעשר שוה לביכורים בשני דרכים ולתרומה בב' דרכים אלא דאורחיה דתלמודא להקשות תחלה דבר שיכול לתרץ והדר תו מקשה ליה סיפא נמי נתני דבר ומשני דרכיה דאתרוג בירק:

אתרוג שוה לאילן בג' דרכים ולירק בדרך א'. וא"ת אמאי לא משוי ליה נמי לירק לענין פיאה דלא כחייבי בפיאה אלא אילנות השנויין במס' פאה ולא חשיב התם אתרוג משום דאין לקיחתו כאחד ומהאי טעמא ממעט אתרוג מפאה בפ' כלל גדול ובירק נמי אין פיאה נוהגת דאינו בכלל דבר המתקיים וי"ל משום דיש ירק שחייב בפאה כגון דלעת וכרוב כר"מ במקום שנהגו הילכך אינו שוה לאילן בפאה יותר מלירק שגם רוב האילנות אינן חייבים בפאה חוץ מח' אילנות השנוים במ' פאה ומהאי טעמא נמי לא קא' שוה לירק לענין ביכורים משום דאין ביב ביכורים נוהג בכל האילנות אלא בז' המינין וגס חטה ושעורה הוא כעין ירק ונוהג בהם בכורים, מיהו ק' אמאי לא חשיב ששוה לאילן לענין כלאים שאינו כלאים בכרם ועוד ליתני בראש השנה שלו לענין מעשר האילן כדאי' בפ"ק דר"ה וי"ל דלא תני אלא מילי דשוה לאילן לילך אחר חנטה ולירק בדרך לקיטה כדפרי' רש"י לענין שביעית וכן נר' דלענין ערלה ורביעי נמי לא איצטריך לאשמועינן שנוהגת באתרוג אלא לאשמועי' ביה דאזלי' בתר חנטה כשאר אילנות לפי שיש בו דבר דאזלי' ביה בתר לקיטה הוצרך לפ' כל שאר הדברים דאזלי' ביה בתר חנטה באילנות:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף