תוספות הרא"ש/קידושין/ב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות הרא"ש TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png א

עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
ספר המקנה
בית מאיר
רש"ש
חידושי הרי"מ
אילת השחר

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


במשנה האשה נקנית בשלש דרכים. הכא קתני האשה בה"א ומעשה קודם המנין ובאתרוג שוה לאילן בג' דרכים, וגבי זב הקדים המעשה למנין בז' דרכים בודקים הזב ולא הקפיד התנא לשנות בסיגנון אחד אלא כמו שהיתה משנתו שגורה בפיו. ובמס' עדיות תני לה גבי חומרי ב"ה וקולי ב"ש דאם נתקדשה בפחות מדינר הויא לב"ה אשת איש ולב"ש פנויה ואע"ג דאם קבלה קידושין מאחר הוי ב"ש לחומרא מיהו התם לא איתשיל אלא לענין קידושין הרא' כדאמרי' ביומא כי איתשיל לענין עוג מלך הבשן איתשיל:

בפרוטה ובשוה פרוטה. תימא דלא ה"ל למי' אלא בשוה פרוטה כדתנן בהזהב (בבא מציעא נה.) גבי ה' פרוטות הן דקתני ההודאה בשוה פרוטה והאשה מתקדשת בשוה פרוטה ופרוטה ל"ל למיתני דכיון דמתקדשת בשוה פרוטה כ"ש בפרוטה שלמה. וי"ל משום דתנא כאן בכסף מפ' באיזה כסף דינר לב"ש ופרוטה לב"ה ולפי שלא נטעה לומר כסף דוקא משום דילפי' קיחה קיחה משדה עפרון דכתיב ביה כסף מפ' דשוה כסף ככסף, וא"ת מנ"ל דשוה כסף ככסף דהא לקמן מיבעיא לן קרא גבי עבד עברי ישיב גאולתו לרבות שוה כסף ככסף ובפדיון הבן נמי כתיב כסף ואמרינן לקמן רב כהנא שקל סודרא בפדיון הבן וכן בהקדש נמי כתיב ונתן הכסף וקם לו ותנן בערכין בפ' המקדיש שדהו (כז.) שהקדש נפדה בכסף ובשוה כסף מנ"ל דשוה כסף ככסף ומיהא בפדיון הבן ניחא דבפ"ק דשבועות (ד:) ובפ' יש בכור (בכורות נא.) דריש כלל ופרט וכלל לרבות כל דבר המטלטל וגופו ממון ובהקדשות נמי (אי) אפשר דדרשינן כלל ופרט וכלל דהא אין הקדש נפדה בקרקע כדאמרינן בפ' הזהב הרי אמרו אין הקדש מתחלל על הקרקע דרח' אמר ונתן הכסף וקם לו. ולקמן נמי אמרינן אין פודין הקדשות בשכר ובפ' יש בכור תנן ולא בהקדשות ומפ' בגמ' ולא הקדשות בכולן פי' בשטר ובקרקע אבל הכא גבי קידושין מנ"ל דשוה כסף ככסף וכן גבי ערכין דכתיב ביה ככף ואמרינן במס' ערכין דשוה כסף ככסף וי"ל דבכל דוכתא ילפי' מעבד עברי דרבי ביה קרא שוה כסף וה"ה בכל דוכתא דכתיב ביה כסף והא דאצטריך כלל ופרט וכלל גבי פדיון הבן והקדשות לא לרבות שוה כסף אלא למעט קרקעות ושטרות שאין פודין בהם והא דמבעיא לן גבי ניזקין ישיב לרבות שוה כסף ככסף בפ"ק דב"ק (ט.) היינו טעמא לפי שמצינו שהקפיד הכתוב לענין מיטב ס"ד נמי דכסף דוקא וגבי עבד עברי ומי איצטריך דלא (תימא) מצי יליף מניזקי' [דה"א] כי מקני בקרקע ליבעי מיסב:

וכמה היא פרוטה. הא דלא מפ' וכמה הוא הדינר משום שהדינר היה ידוע כמה הוא כדאמרי' בריש הזהב שהוא א' מכ"ד בדינר של זהב. אבל בפרוטה איכא פלוגתא בגמרא וזמנין דזילי איסרי וזימנין דמייקרי ועוד דדברי ב"ה דקי"ל כוותייהו איצטריך לפרושי:

היבמה קנית בביאה. תימא דלא תני מניינא כדלעיל וליתני נקנית בדרך אחד וקונה את עצמה בב' דרכים ואיצטריך נמי האי מניינא למעוטי כסף ושטר דלא תימא דלהוי לכולא מילתא כאשה כדדרשי' לקמן ביאה גומרת ואין כסף ושטר גומרין בה ומניינא דסיפא למעוטי ג"כ דלא תימא ניליף ק"ו מאשה כדדרשי' לקמן נעל אין מידי אחרינא לא וי"ל דבחדא מילתא אין לשנות מניינא ואע"ג דלגבי אתרוג קתני ולירק בדרך א' שאני התם לפי שהתחיל לשנות ששוה לאילן בג' דרכים הוצרך לשנות מה שהוא חלוק מאילן, ומאחר דלא תנא מניינא ביבמה לא חש נמי לשנות מניינא בע"ע וכנעני א"נ משום דלא איצטריך למתני בהו מניינא למעוטי מידי:

בגמרא מ"ש הכא דקתני האשה ניקנית וכו'. הו"מ למימר אגב דבעי למיתני סיפא וקונה את עצמה דלא שייך התם למיתני לשון קידושין וכה"ג משני בסמוך גבי האיש קונה ול"נ דלא דמי דלקמן דהוי הכל חד לשון קנין ברישא ובסיפא אלא דפריך ליתני דאיש קונה משני שפיר אגב דבעי למיתני סיפא אבל הכא דפריך ליתני האשה מתקדשת דהכי קרי ליה בכוליה תלמודא לישנא דקי' משום סיפא לא ה"ל לשון קנין דניחא טפי דליתני ברישא האשה מתקדשת אע"ג דלא הוי דומיא דסיפא וקונה את עצמה. משום דבעי למיתני כסף והכא לא שייך למיפרך ותני תרתי אטו חדא כדפרי' לקמן דלשון קנין שייך נמי גבי שטר וביאה ולא היה תמיה על הלשו' של קנין דלא שייך על שטר וביאה אלא משום דלקמן תני לשון קידושין והכא תני לשון קנין וכן בלישנא דקרא נמי אשכחן קנין על שטר דכתיב ואקח את ספר המקנה:

וכסף מנ"ל וכו'. וא"ת מה צורך לכ"ז דלא הול"ל אלא וכסף איקרי קנין דכתי' נתתי כסף השדה קח ממני וכתיב השדה אשר קנה אברהם וי"ל דבהכי לא סגי דנהי דכסף שדה איקרי קנין כסף דאשה לא איקרי קנין לפיכך צריך להביא ראיה דההוא כסף דגמרי' באשה איקרי קנין:

וכתיב התם נתתי כסף השדה. אע"ג דלא דמי דקיחה דהכא קאי אכסף של שדה וקיחה דאשה לא קאי אכסף דאשה אלא אאשה עצמה אינו חושש אלא למצוא לשון קיחה לג"ש. וא"ת ליתני ניקחת דהוי לישנא דקר' ספי דכתי' כי יקח ותניא נמי הכל ניקח בכסף מעשר ואביאה נמי שייך לשון קיחה כדכתי' איש כי יקח את אחותו ובכל חייבי כריתות כתיב קיחה וי"ל משום דלא שייך למיתני סיפא ולוקחת עצמה בב' דרכים:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף