תוספות הרא"ש/ברכות/לד/ב

תוספות הרא"ש ברכות לד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דף ל"ד ע"ב

קידה על אפים דכתיב ותקד בת שבע אפים ארצה. וא"ת השתחויה נמי הא כתיב אפים ארצה ישתחוו לך, אומר ר"ת דקים להו לרבנן בקבלה דקידה על אפים ואיסתייעו מקרא דמצינו גבי קידה שכתוב בה על אפים:

חזינא להו לאביי ורבא דמצלי אצלויי. פי' מוטין על צדיהן וטעמא לפי שהיה שם רצפת אבנים ואית להו דאסור מדרבנן ואפילו בלא פשוט ידים ורגלים ולכך מצלי אצלויי, והכי איתא בפ' שלישי דמגלה [דף כב] דרב לא נפיל על אפיה:

רבא כרע בהודאה תחלה וסוף אמר חזינא לרב נחמן דכרע. מכאן משמע דלא גריס במתני' דלעיל בהודאה תחלה וסוף אלא ה"ג אלו ברכות שאדם שוחה בהן באבות ובהודאה דאלו גרסי' בהודאה תחלה וסוף מאי קמ"ל רבא מתני' היא, והראב"ד פי' דהאי פלוגתא לא בכריעת ש"ץ ויחיד המתפללין איירי דפשיטא דכרעי תחלה וסוף כברייתא דלעיל אלא בכריעת מודים דרבנן הוא, והכי איתא בירושלמי הכל שוחין עם הש"ץ בהודאה א"ר זירא ובלבד במודים ר' זעירא הוה סמיך לקרובה כדי שיהא שוחה עמו תחלה וסוף, והכי פירושא ר' זירא הוה שוחה עם ש"ץ במודים אבל לא בסוף הודאה וזעירי היה מכוין ואומר מודים דרבנן בנחת ומאריך והי המכוין לסיים עם ש"ץ בכיוון הברכה והיה שוחה עמו בסוף הודאה:

יכוין את לבו באחת מהן. והא דא"ר אלעזר בסוף תפלת השחר [דף ל':] לעולם ימוד אדם עצמו אם יכול לכוין את לבו יתפלל [ואם לאו אל יתפלל יש לפרש] אם יכול לכוין לבו באחת מהן והיינו באבות כדקאמר הכא:

חציף עלי מאן דמצלי בבקתא. וא"ת והא כתיב ויצא יצחק לשוח בשדה [בראשית כ"ד], וי"ל דהיינו בהר המוריה כדאמרינן בפסחים פ' להאשה [דף פ"ח.] לא כיצחק שקראו שדה, א"נ בקתא היינו בקעה שרגילין שם בני אדם לעבור:

כסוי חטאה. לפי שמתבייש ממנו אבל אם מפרש חטאיה נראה שאינו מתבייש מחטאיו, ואמרינן לעיל בפ"ק [י"ב:] כל העושה דבר ומתבייש מוחלין לו מיד:

הדרן עלך פרק אין עומדין

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף