מראי מקומות/ברכות/לד/ב

מראי מקומות ברכות לד ב

אל יתפלל אדם אלא בבית שיש שם חלונות וכו'

כתב מהר"ם שפירא זצ"ל במרגניתא דרבי מאיר כאן: בשו"ע או"ח (סי' צ ס"ד) מבואר דגם בבהכ"נ צריך חלונות. אולם עי' בשו"ת פאר הדור להרמב"ם ז"ל (סי' קמא) [מובא בכ"מ פ"ה מה' תפלה ה"ו] שכתב דדוקא בבית של יחיד צריך חלונות אבל לא בבהכ"נ ובהמד"ר ע"ש. ועי' ירושלמי (פסחים פא ה"א) דבתי כנסיות ובתי מדרשות צריכין בדיקה לאור הנר ופריך פשיטא ומשני מפני שאורן רב ע"כ.

ובב"י [צה] הקשה שהרי אמרו ביבמות [קה א] "המתפלל צריך שיתן עיניו למטה". וכתב בשם מהר"י אבוהב, שאין כונת רש"י שיהיו עיניו תלויות למעלה כל זמן התפלה, אלא שאם יסתכל כלפי שמים באקראי, יכנע לבבו. ומהרש"א כתב שבית שאין בו חלונות נחשב כמקום סתום, וכאילו אין מקום לתפלתו לעלות, וכמובא לעיל שרבא לא גזר תעניתא ביומא דעיבא, שהוא כביכול חוצץ ומעכב מהתפלה לעבור, [ולכן הוצרך לומר בסמוך "חציף עלי מאן דמתפלל בבקעה", כדי שלא יאמרו שהמקום העדיף ביותר לתפלה הוא בבקעה שאין כל מחיצה בפני התפלה]. והגר"א ביאר שאם תתבטל כונתו, יביט לשמים, ותכנס בלבו יראת הרוממות, כדברי הרמב"ם [יסוה"ת ב ב] שלמד מדוד שאמר "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך, מה אנוש כי תזכרנו". ורבינו יונה כתב, שיהיו החלונות פתוחים כנגד המזרח [א"י וירושלים], וע"י ההבטה בהם יכוין בתפלתו כנגד המקום, ותהיה תפלתו רצויה ומקובלת. ועוד שע"י החלונות יכנס אור לבית שמתפלל בו, ותתיישב דעתו יותר, ויוכל לכוין כראוי, [ולביאור זה אפשר לפתחן לכל צד], וכתב הבית מאיר שעל כך סמכו לסתום את חלונות ביהכנ"ס בזכוכית, כי אין צורך שיהיו "פתוחין" אלא לאור, וראה בהגהות הגרעק"א שהביא מהזוהר שלא יתפלל לפני חלון פתוח, אלא אם יש בו זכוכית או יעמוד רחוק מהחלון.

אמר רב כהנא חציף עלי מאן דמצלי בבקתא

התוס' הקשו, הרי מצינו ביצחק שהתפלל בשדה. ותירצו, שהאיסור רק בבקעה שעוברים בה עוברי דרכים. ותמה הב"י [צ ה] שזה הוא חשש שמא יפסיקוהו, אך למה נקרא "חצוף"? ותירץ המג"א [ו], שחציפותו בכך שמתפלל שם ומראה שלא יתבטל מכוונתו אפילו שיעברו רבים על פניו. וע"ע בב"ח.

מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין

ביאור הענין. מכתב מאליהו ח"א יש קונה עולמו בשעה אחת עמוד 26.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף