תוספות/ברכות/מט/ב
אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל. וא"ת והא הוי ר"ח מיומי דלא להתענות בהון במגילת תענית וי"ל דה"פ אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל פת שחייבנו בברכת המזון אבל ביום טוב צריך לאכול פת ותימה דאמרינן בסוכה (פ"ב דף כז.) אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל חוץ מלילה הראשונה דיליף ט"ו ט"ו מחג המצות[1] וי"ל דה"פ שאינו צריך לאכול בסוכה אם לא ירצה אבל בשביל יו"ט צריך לאכול וא"ת מנ"מ אם צריך לאכול בשביל יו"ט או בשביל סוכות[2] ומיהו אומר רבינו יהודה דנפקא מינה כגון שירדו גשמים ואכלו חוץ לסוכה דהשתא אם לכבוד יו"ט שפיר אבל אם בשביל סוכה ביו"ט ראשון צריך לחזור ולאכול בסוכה לאחר שיפסקו הגשמים דילפינן ט"ו ט"ו מחג המצות אבל בשאר ימים אינו צריך[3] והא דאמרינן בפרק אלו דברים (פסחים ד' סח:) מר בריה דרבינא הוה יתיב בתעניתא כולה שתא משמע שהיה מתענה ביום טוב מפרש ר"י דבתענית חלום קאמר אבל בשאר תעניות אסור וסעודה שלישית של שבת היה מסופק ר"י דשמא אי בעי לא אכיל אלא מיני תרגימא כדפי' ר"ת כדאמרי' בסעודת סוכה ומיהו בכתובות פרק אע"פ (דף סד:) חשיב גבי משרה אשתו על ידי שליש שלש סעודות משל שבת א"כ משמע דכולן שוות ועוד כיון דילפינן ממן אלמא דשוות הן ומיהו אם אכל סעודה רביעית ושכח של שבת לא הדר לרישא דודאי אי בעי לא אכיל הך סעודה רביעית כלל:
עד כמה מזמנין וכו'. ה"ה ברכת המזון בלא זימון אלא רבותא אשמעינן דאפילו על כזית מזמנין:
אם עבר צופים. פירש"י בפסחים (פ"ג ד' מט.) מקום ששמו צופים ול"נ דא"כ ה"ל למימר וכמדתו לכל רוח כדקאמר התם [צג:] גבי מודיעים ולפנים אלא י"ל שאינו מקום וצופים הוי לשון ראיה וה"פ אם הרחיק מירושלים כ"כ שאינו יכול לראות ירושלים שורפו במקומו:
רבי מאיר סבר ואכלת זו אכילה ואכילה בכזית. ואומר הר"י דהני קראי אסמכתא בעלמא נינהו דמדאורייתא בעינן שביעה גמורה כדאמר פרק מי שמתו (ד' כ:) וכי לא אשא פנים לישראל וכו' וכן אמרינן התם בן מברך לאביו ומוקים לה במאן דאכיל שיעורא דרבנן ופירש"י היינו כזית או כביצה ועוד אי כזית או כביצה הוי דאורייתא איזה שיעור דרבנן. וקי"ל בכזית דלפי מה שמחליף רבי יוחנן קאמר רבי יהודה בכזית ור' מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה וגם לאביי דלא מחליף ור"מ אית ליה עד כזית נראה דהלכה כר"מ בכזית אף על גב דבעלמא ר"מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה בהא הלכה כר"מ דהא קים ליה ר' יוחנן בשיטתו לעיל דאינו מוציא רבים ידי חובתן עד שיאכל כזית וכן לעיל גבי שאכל כזית מליח וכן פסק בה"ג ור"ח ושאלתות[4] ולענין שתיה אומר ר"י דיש להחמיר ולברך עליו אפילו בפחות ממלא לוגמיו אף על גב דלענין יום הכפורים ליתא לא ילפינן מינה לענין ברכה תדע דלענין ברכת המזון בכזית ולענין יום הכפורים עד דהוי דוקא ככותבת:
נברך אלהינו גרסינן ולא גרסינן נברך לאלהינו בלמ"ד דדוקא גבי שיר והודאה כתיב למ"ד כמו שירו לה' הודו לה' גדלו לה' אבל גבי ברכה לא מצינו זה הלשון וכן מפורש בסדר רב עמרם:
אמר ר"ע מה מצינו בבית הכנסת אחד עשרה וכו'. משמע דרבי יוסי הגלילי מודה בבית הכנסת מדקאמר מה מצינו וכו' כלומר שאתה מודה לי ומאי שנא דפליגי בברכת המזון ומודו בבית הכנסת ויש לומר דודאי לא חלקו בין עשרה למאה בתפלה דאלו נכנסים ואלו יוצאים ולאו אדעתיה דש"צ אבל בברכת המזון שהן קבועין ומעורבין שם יחד אין לטעות בזה שאין יוצאין עד לאחר ברכת המזון:
לעולם אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל. ופריך בירושלמי מן הקורא בתורה ומן החזן שאומר ברכו ומפרש כיון שאומר המבורך אין זה מוציא עצמו מן הכלל:
תנן בשלשה והוא אומר ברכו. ס"ד השתא דברכו עדיף משום דברכו היינו צווי לברך את השם אבל נברך אינו אלא נטילת רשות:
- ↑ כה"ק הרא"ש (פ"ז סימן כג) והר"ן (סוכה יב: מדפה"ר). והוסיף הר"ן הביא בשם התוספות דכי אמרינן בשבתות וימים טובים מחזירין אותו היינו דווקא בלילי יום טוב הראשון של פסח וסוכות, וכתב שדוחק לומר כן דהא סתמא קתני.
- ↑ והיינו דקשה להו כיון דעכ"פ מחויב לאכול פת משום יו"ט, הלא ממילא מחויב לאכול בסוכה, וכ"כ הרא"ש ז"ל. אפיקי ים (ח"ב סימן א). ובשער המלך (סוכה פ"ז) הקשה דמשום סעודת יו"ט סגי בכזית ולענין סוכה בעינן כביצה ובבציר מהכי הו"ל אכילת ארעי כמבואר בסוכה (כו.). וכן יישב באמת הר"ן את קושיית התוספות [כפי שהביאו המג"א (סימן קפח סק"ט) ולא כדגרסי בטעות בדבריו 'בכביצה' במקום 'בכזית', וכ"ה ברשב"א]. ויישב השער המלך בשני אופנים, או דאף דפחות מהכי הו"ל ארעי היינו רק לענין שאר ימי החג אבל ביו"ט אפילו אכילת ארעי מכזית אסורה משום דאכילת שבת ויו"ט ארעי דידהו חשיבא קבע. או דכמו דלגבי סוכה בעינן כביצה הו"ה לענין סעודת שבת ויו"ט בעינן דוקא כביצה, כמ"ש המג"א (סימן רצא) בדעת הטור והשו"ע דבעינן כביצה. ותפס להכריע כלשון אחרון, ובצל"ח נקט כלשון ראשון.
- ↑ ברא"ש (שם) יישב דמשכחת לה כגון שהוא מצטער מפני ירידת גשמים ואינו חייב לאכול בסוכה, אבל חוץ לסוכה חייב לאכול משום שמחת יום טוב, ודוקא מלילה ראשונה ואילך רשות אבל בלילה ראשונה בכל ענין חובה ואפילו יורדין גשמים חייב לאכול כזית בסוכה דילפינן מחג המצות.
ומבואר שנחלקו התוס' והרא"ש אם בירדו גשמים חייב לאכול בסוכה בליל יו"ט ראשון של סוכות. דדעת התוספות שאף בלילה הראשון אם ירדו גשמים נכנס לביתו, וכן הביא הבית יוסף (או"ח סימן תרלט, הובא בביאור הגר"א שם ס"ה) משו"ת הרשב"א (ח"ד סימן עח) שאין המצטער ואשר ירדו עליו גשמים חייב לאכול בסוכה אפילו בלילה הראשון. ודעת הרא"ש שבלילה הראשון אף בירדו גשמים חייב לאכול בסוכה, וכ"ד הר"ן (סוכה יב: מדפה"ר) שהביא דעת אחרים האומרים שאפילו ירדו גשמים חיב לאכול בסוכה ביום הראשון. וכ"כ הטור (שם) וז"ל אין קצבה לסעודות של סוכה אלא אם ירצה יאכל ואם לא ירצה לא יאכל כו' חוץ מלילי יום טוב הראשון שהוא חובה לאכול בה ואף אם ירדו גשמים לא יעצרנו הגשם. וכן הביא בביאור הגר"א (שם) מהסמ"ק (סימן צג, ראה שם בהגהות רבינו פרץ שם ס"ק יח) שבלילה הראשון צריך לאכול בסוכה אף אם ירדו גשמים. וכן נחלקו להלכה השו"ע והרמ"א, שהשו"ע (או"ח סימן תרלט ס"ה) סתם וכתב: ירדו גשמים הרי זה נכנס לתוך הבית, והרמ"א כתב: וכל זה דווקא בשאר ימים או לילות של סוכות אבל לילה הראשונה צריך לאכול כזית בסוכה אף אם גשמים יורדין.
ובר"ן (שם) יישב דמדין יום טוב סגי ליה לאכול כביצה עראי חוץ לסוכה וגמרינן מחג המצות דמיחייב לאכול שיעור המחויב לאכול בסוכה ולפיכך נראה שהוא חייב לאכול יותר מכביצה, אך עי"ש שהביא דעת הסוברים שאף מדין סוכה סגי בכזית כמצה. - ↑ באפיקי ים (ח"ב סימן א) הקשה מדוע לא הוכיחו התוספות דהלכה כר"מ נגד ר"י מגוף הסוגיא מדאמרינן דבטעה בשבת ויו"ט חוזר משום דלא סגי דלא אכיל, ולדעת ר"י דחיוב ברכת המזון בכביצה אם כן יכול לאכול סעודת שבת ויו"ט בכזית ויצא בכך ידי חובתו ומ"מ לא יתחייב בברכת המזון דיאכל פחות מכביצה. וע"כ דהלכה כרבי מאיר דגם ברכת המזון בכזית. ויישב עפ"מ שהכריח השער המלך מדבריהם לעיל (ד"ה אי בעי) דס"ל דלסעודת שבת ויום טוב בעינן כביצה או דמ"מ מיגו דחשיבא סעודה לענין שבת ויו"ט חשיבא נמי סעודה לענין ברכת המזון.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |