צל"ח/ברכות/מט/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אלא מעתה שבתות וכו' והאמר רב הונא וכו' ואין לחלק דשאני בהמ"ז דאפשר לתקן ע"י ברוך אשר נתן משא"כ בתפלה שלא תיקנו אשר נתן משום הפסק כמו"ש הב"י בשם מהר"ם כמו שהבאתי לעיל דזה ניחא לפי החמת דאם כבר פתח הטוב גם בבהמ"ז לא תיקנו אשר נתן משא"כ לפי דעת המקשה שלא ידע עדיין מזה וא"כ גם אם פתח הטוב אומר אשר נתן אחר שגומר ברכת הטוב והמטיב א"כ גם בתפלה הי' אפשר שיאמר אשר נתן אחר שיגמור כל התפלה דשוב לא שייך הפסק ובזה הבנתי על שהוצרך מהר"ם לומר שהטעם משום הפסק ולא ניחא לי' בהטעם אשר כתבתי לעיל דשמונה עשר תיקנו תשעה עשר לא תיקנו וכן בשבת ויו"ט שבעה תיקנו שמונה לא תיקנו דא"כ לא הי' שייך ברכת אשר נתן בתפלה כלל אפילו בגמר תפלה והי' נסתר קושיית הגמרא כאן והא דבאמת לא אמרינן כאן שמונה עשר תיקנו וכו' כדלעיל דף ל"ג בהבדלה היינו משום דזה לא שייך כלל לענין שכחה דזה לא תיקנו חכמים כי אם הדבר נעשה במקרה והגע בעצמך ששכח יעלה ויבוא שחוזר לרצה אם עדיין לא עקר רגליו הרי הוא אומר ברכות כפילות וא"כ יש יותר משמונה עשרה אלא ודאי דדבר הנעשה במקרה על ידי שכחה ליכא טעם זה ויש לחלק דכאן אין כאן הוספת ברכה חדשה רק כופל ברכות שכבר אמר:
תוס' ד"ה איבעי וכו' ומיהו אומר רבינו יהודה וכו' והא דלא כתבו התוס' דמשום יו"ט סגי כשאוכל כזית ולענין סוכה מחשב זה אכילת עראי ופטור מן הסוכה נראה דדעת התוס' כיון דכזית זה חובה הוא משום יו"ט לא מחשב עראי דחובתו עשאתו קבע וחייב לאכול בסוכה ובטור סימן תרל"ט לא משמע כן דהטור כתב שם דליל הראשון כיון שהוא חובה טפי וכו' עיין שם משמע דשאר סעודת יו"ט אף שהוא חובה יכול לאכול חוץ לסוכה אם אינו אוכל רק כזית:
בא"ד צריך לחזור ולאכול בסוכה לאחר שיפסקו הגשמים וכו' מדבריהם משמע דבשעת ירידת גשמים אפי' בליל ראשון לא שייך חובת סוכה וכן הוא דעת הרשב"א בתשובה הביאו הב"י בסימן תרל"ט והביא שם דעת פוסקים אחרים דבלילה הראשון אפילו גשמים יורדים חייב בסוכה ולענ"ד בלילה הראשון אם בשמים יורדין ימתין שעה ושתים אולי יפסקו וכשרואה שאינן פוסקים יאכל בסוכה כי אולי לא יפסקו כלל אבל לא יברך ברכת הסוכה ואם אחר אכילתו פסקו הגשמים חייב לאכול בסוכה ויאכל כביצה ויברך לישב בסוכה ויוצא לכל הדיעות וכמו כן אם פסקו הגשמים באמצע האכילה הראשונה יברך באמצע הסעודה לישב בסוכה:
במשנה בשלשה וכו' בעשרה והוא אומר ברכו והנה בבהכ"נ אומר ברכו אף שאין שם רק עשרה בצמצום עם הש"ץ נראה דהוא מטעם שכתבו התוס' בד"ה לעולם אל יוציא וכו' בשם הירושלמי דכיון שאומר המבורך אינו מוציא עצמו מן הכלל לכך גם הוא מצטרף לומר ברכו ואמנם לדברי ר"ע שגם בבהכ"נ אינו אומר המבורך הדק"ל איך אומר בעשרה בצמצום ברכו ובשלמא למה דאמר שמואל אל יוציא עצמו מן הכלל ליכא קושיא מדברי ר"ע דאיכא למימר דבהא גופי' פליגי ר"י ור"ע דר' ישמעאל אית לי' הך סברה דלא יוציא עצמו מן הכלל ור"ע לית לי' הך סברה ופסק שמואל כר' ישמעאל כדמסקינן באמת לקמן דנהוג עלמא כר"י והא דהקשה על שמואל מרישא דמשנתינו דאתיא כר"ע כדלקמן היינו שהמקשה הי' סובר הפירוש במשנתינו דבשלשה והוא אומר ברכו היינו דוקא ברכו ואינו רשאי לומר נברך וא"כ לא שייך זה לפלוגתא דר"י ור"ע וכדמשני אף ברכו שפיר מצינן למימר דתליא בפלוגתא אם נברך עדיף או ברכו עדיף וממילא ניחא מלתא דשמואל אבל מ"מ קשה היכא אמרינן לר"ע בעשרה בצמצום עם הש"ץ ברכו ולכן נלע"ד דמכאן ראי' לסתור דעת הב"ח בסימן קצ"ב שפסק דבשלשה אם אמר ברכו לא יצא י"ח והמג"א בס"ק א' השיג עליו וכיון שאנו רואים שעכ"פ בבהכ"נ יכול לומר בעשרה אף עם הש"ץ פוסק ר"ע דאומר ברכו אף שאינו מסיים המברך א"כ בבהמ"ז עכ"פ בדיעבד יוצא בברכו הן בעשרה והן בשלשה והא דבבהמ"ז עכ"פ לכתחלה אינו יכול לומר ברכו ובבהכ"נ אפילו לר"ע אומר לכתחלה ברכו היינו משום דע"פי רוב יש בבהכ"נ יותר מעשרה והש"ץ אינו יכול להשגיח על זה שהרי אלו נכנסים ואלו יוצאין כמו"ש התוס' בד"ה אמר ר"ע מה מצינו וכו' לכך תיקנו שיאמר תמיד ברכו דעדיף טפי לר"ע ואן להקשות כיון דר"ע אית לי' סברת התוס' דבבהכ"נ אלו נכנסים ואלו יוצאים א"כ מאי השיב לריה"ג מבהכ"נ דיש לומר דר"ע אית לי' דמחמת זה תיקנו ברכו שהוא עדיף אבל לח בשביל זה ימעטו בשבחו של מקום אם בבהמ"ז מברכין לפי רוב הקהל גם בבהכ"נ אין למעט השבח ויהי' מוטל על הש"ץ להשגיח על זה ומדלא תיקנו בבה"כ כן ש"מ שאין שום חילוק בין עשרה למאה ולרבוא כלל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |